מצוות שמחת שנה ראשונה
| מקרא | ספר דברים, פרק כ"ד, פסוק ה' |
|---|---|
| משנה | משנה, מסכת סוטה, פרק ח', משנה ד' |
| משנה תורה | ספר שופטים, הלכות מלכים ומלחמות ז' י' |
| ספרי מניין המצוות |
ספר המצוות, עשה רי"ד, לאו שי"א ספר החינוך, מצווה תקפ"ב |
שמחת שנה ראשונה היא מצווה מהתורה, המוטלת על הבעל לשמוח עם אשתו בשנה הראשונה לנישואיהם.
המצווה מורכבת משתי מצוות:
- מצווה על החתן לשמוח עם אשתו בשנתם הראשונה, הנוהגת גם בבונה בית וחונכו או נוטע עצים ומחללם בארץ ישראל, המצווים לשמוח בקנינם בשנה הראשונה.
- איסור על החתן לעסוק בצרכי ציבור בשנת נישואיו הראשונה.
המקור
בתורה נאמר: ”כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה חֲדָשָׁה - לֹא יֵצֵא בַּצָּבָא וְלֹא יַעֲבֹר עָלָיו לְכָל דָּבָר. נָקִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ שָׁנָה אֶחָת, וְשִׂמַּח אֶת אִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר לָקָח”[1].
וכתב הרמב"ם: ”שצוונו להתייחד החתן עם אשתו שנה תמימה, שלא יסע חוץ לעיר ולא יצא בצבא ולא יעבור עליו דבר מהדברים הדומים לאלו, אבל ישמח עמה עד מלוא שנה מיום בואו אליה.”[2].
דיני המצווה
המחוייבים במצווה
יש המפרשים שהמצווה מוטלת על בית הדין או שר הצבא, שיפטרו את החתן[3] משירות צבאי ומיסים אזרחיים, כדי שיהיה פנוי לשמח את אשתו[4], אולם הפירוש המקובל הוא שגם החתן מצווה בכך, ועליו לשמוח יחד עם אשתו[5]. לדעה זו נאסר על החתן אף לנסוע מחוץ לעירו לזמן רב[6].
יש אומרים שההגבלה לשנה נאמרה רק על האיסור להיעדר מביתו, אך המצווה לשמח את אשתו נוהגת לאורך כל חיי האדם[7].
רש"י מפרש שהבעל נצטווה לשמח את האשה במשך השנה[8]. אך ברמב"ם מבואר שהמצווה היא גם עליו לשמוח עם האשה, שמצוות השמחה היא גם עליו, ולא רק לשמח את אשתו[9].
סייגים
יש הסוברים שהאיסור על החתן הוא רק על יציאה לענייני מלחמה, אבל לסחורה הדבר מותר, משום שאם לא יהיה לו מה לאכול ייעצב, ובמיוחד אם מלאכתו מצריכה אותו להיעדר מביתו לזמן ארוך כספן וגמל, שבוודאי נישאה לו על דעת שאחר הנישואין ילך למלאכתו. וכן מתירים זאת לדבר מצווה, או כאשר האשה מוחלת על כך. אך יש חולקים וסוברים שהדבר אסור בכל אופן, והתורה לא נתנה את העניין לבחירת הזוג[10].
הלכות שמחה
ממצווה זו למדו חז"ל שבסעודה הנעשית מחמת הנישואין, ניתן לברך "שעשה במעונו" במשך כל השנה הראשונה[11]. בימינו אין נוהגים לעשות כן[12].
טעמי המצווה
על מנת שיחיו הבעל והאישה באחדות, ציווה ה' שישבו יחד שנה שלמה, כדי שיתרגלו אחד לשני, וייקבעו זה בליבו של זה[13].
יש מי שכתב שהוא כדי שלא יתנתק הקשר ביניהם אם יסיח דעתו ממנו מיד בתחילתו, בנוסף לחרדות היציאה למלחמה, וכך לא ייצא הבעל מביתו אם לא יהיה ברור לו שישוב לאשתו[14].
בית וכרם
חז"ל דרשו[15] שכמו שפטרה התורה את הנושא אשה מיציאה לצבא ואף אספקת מים ומזון לחיילים למשך שנתו הראשונה, כך הדין בבונה בית וחנכו או נטע כרם וחיללו, שפטורים משירות צבאי ואזרחי בשנה הראשונה, וכן פסק הרמב"ם להלכה[16].
לקריאה נוספת
- שמחה בזוגיות, לב לדעת.
- נקי יהיה לביתו, חבל נחלתו.
- נקי יהיה לביתו שנה אחת, אתר אסיף.
- הרב אברהם סתיו, נקי לביתו, ישיבת הר עציון.
הערות שוליים
- ^ ספר דברים, פרק כ"ד, פסוק ה'
- ^ ספר המצוות, עשה רי"ד
- ^ וכן את מי שנטע כרם וחיללו או בנה בית וחנכו, ראה להלן בכותרת "בית וכרם".
- ^ רי"פ פערלא (לאוין ל"ת קנה) בביאור שיטת רס"ג, הנצי"ב מוולזין בספרו מרומי שדה (סוטה מג, א)
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות מלכים ומלחמות, פרק ז', הלכות י'–י"א, ספר החינוך, מצווה תקפ"ב
- ^ ספר המצוות, מצוות לא תעשה שי"א, ספר החינוך, מצווה תקפ"ב
- ^ ספר חרדים מצוות עשה פרק ז, אות ח, וכן מובא בשם רבי שלמה זלמן אוירבך.
- ^ רש"י על ספר דברים, פרק כ"ד, פסוק ה'.
- ^ רמב"ם ספר המצוות רי"ד
- ^ ראה ספר החינוך, מצווה תקפ"ב; הערך "חתן וכלה", באנציקלופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה; שו"ת רדב"ז סימן רל"ח, ומקורות נוספים המרוכזים בכותרת 'לקריאה נוספת'
- ^ ריטב"א, מסכת כתובות, דף ח' עמוד א'
- ^ שולחן ערוך, אבן העזר, סימן ס"ב, סעיף י"ג
- ^ ספר החינוך, מצווה תקפ"ב
- ^ הנצי"ב בפירושו העמק דבר.
- ^ משנה, מסכת סוטה, פרק ח', משנה ד'
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות מלכים ומלחמות, פרק ז', הלכה י'
