תוכנית קש"ת
תוכנית קש"ת – קידום שיתוף תקשורת היא תוכנית שפותחה במקור עבור הורים ובני משפחה של אנשים עם קשיים נפשיים, וכיום היא מתקיימת גם עבור לקויות למידה, הפרעות קשב או מגבלה פיזית. התוכנית משותפת לבית הספר הארצי לשיקום, שילוב והחלמה בבריאות הנפש בקריה האקדמית אונו ומשרד הבריאות.
מטרת התוכנית היא להקנות להורים ובני המשפחה האחרים גישה וכלים לתגובה ולהתנהגות יעילה במצבי החיים השונים איתם הם מתמודדים בבית, מול השירותים השונים ובקהילה בכלל.
התוכנית מבוססת על תאוריית כושר ההשתנות הקוגניטיבית-מבנית (SCM) ותאוריית ההתנסות בלמידה המתווכת (MLE) שפותחו על ידי ראובן פוירשטיין, ועל גישת ההתערבות הקוגניטיבית-דינמית (Dynamic Cognitive Intervention - DCI), שפותחה על ידי נעמי הדס לידור וצוותה. הדס לידור יזמה את התוכנית ומנהלת אותה בשיתוף עם צוות רחב של הורים ואנשי מקצוע מומחים.
רקע היסטורי
תוכנית קש"ת החלה לפעול בישראל בשנת 2002, עבור הורים שאחד מילדיהם סובל ממגבלה נפשית. בישראל חיים למעלה מ-120,000 אנשים המוגדרים כחולים במחלה פסיכיאטרית; רבים מהם גרים יחד עם בני משפחתם, מה שיוצר אתגר משפחתי מורכב עבור חברי המשפחה. מחקרים מראים שהופעת מחלה פסיכיאטרית אצל אחד מבני המשפחה מהווה משבר, אשר יוצר תחושות קשות ודאגות רבות עבור בני המשפחה.[1][2] בנוסף מראים המחקרים כי להתערבות טיפולית במסגרת המשפחתית יש תפקיד משמעותי בתהליך ההחלמה של האדם החולה וביכולת התמודדות המשפחה עם מחלתו.[3]
תיאור התוכנית
הבסיס התאורטי
תוכנית קש"ת היא תוכנית התערבות למשפחות המתמודדות עם מגבלה נפשית של בן משפחה, המבוססת על עקרונות תיאורית ההשתנות הקוגניטיבית מבנית של פוירשטיין, ויישומה במודל ההתערבות הקוגניטיבית דינמית.[3] הבסיס להתערבות זו הוא תורת הלמידה המתווכת של פוירשטיין. ארבעת המאפיינים ההכרחיים לקיומה של אינטראקציה בעלת איכות מתווכת הם: כוונה והדדיות, תיווך להעברה, תיווך למשמעות, ותיווך למסוגלות. מרכיבים של התיווך נלמדים בקורסים במסגרת התוכנית, ומתורגלים דרך אירועי חיים שהמשתתפים כותבים. הגישה שמה דגש על חיבור בין קוגניציה, רגש והתנהגות, ויישום הלמידה בהקשרי חיים המשמעותיים למשתתפי הקבוצה.[4]
יישום התוכנית
תוכנית קש"ת היא תוכנית אקדמית מובנית, שמטרתה הקניית התפיסה, הגישה וכלים לתקשורת קוגניטיבית יעילה בתוך המשפחה ומחוצה לה. זאת באמצעות ניתוח ולמידה מאירועים בחיי היומיום אותם מביאים המשתתפים. הייחודיות של התוכנית מתבטאת במספר מרכיבים:
- שייכות הקורס למסגרת אוניברסיטאית שאינה רפואית.
- אוכלוסיית היעד של הקורס היא לא החולים עצמם, אלא הוריהם. המטרה היא להעצים אותו ולהפכם לשותפים פעילים ויעילים יותר בתהליכים שילדיהם עוברים.
ההורים שותפים בהנחיה בתוכנית ביחד עם שני אנשי מקצוע בכירים המומחים בתחום השיקום וההתערבות הקוגניטיבית דינמית, במטרה להפוך את הלמידה לאותנטית ורלוונטית לחייהם של האנשים.
מטרות התוכנית
- למידה של הגישה הקוגניטיבית דינמית כגישה המאפשרת שינוי וצמיחה מעבר ליכולת הנראית לעין.[5][6]
- שיפור התקשורת הבין אישית במשפחה.
- הקניית ידע בפתרון בעיות בחיי היומיום, הנובעות מעצם הקשיים של המתמודד במשפחה, בעבודה ובסביבה.
- הקניית תפיסת ההחלמה כעמדה פעילה ואחראית ביחס לחיים.
- שיתוף הורים על ידי הכשרתם כמנחים שיעבדו בצמוד למנחים מהאקדמיה.
הנחות היסוד שעומדות בבסיס הקורס הן אמונה ביכולת ההשתנות, חזון ההחלמה, והשיתוף כאסטרטגיה לשינוי.
עד 2012 התקיימו 28 קורסים במסגרת התוכנית, מתוכם 21 קורסים להורים ובני משפחה של אנשים עם מגבלה פסיכיאטרית, ארבעה קורסים להורים של ילדים עם ליקויי למידה, שני קורסים במגזר החרדי, וקורס אחד להורים עם מוגבלויות פיזיות שונות בשיתוף עם ג'וינט ישראל. למעלה מ-300 איש סיימו את הקורסים. בנוסף התקיימו שני קורסי המשך לתוכנית, ומתקיימת מזה השנה השלישית קבוצת המשך בשם "קשת פמילי", שהחלה את פעילותה בקורס קש"ת וממשיכה אותה כקבוצת תמיכה ברוח השפה שנלמדה בקורס.
מחקרים על התוכנית
מחקרים שבדקו את תחושותיהם של הורים המשתתפים בתוכנית כלפי ילדיהם, הראו שיפור משמעותי בידע של ההורים כלפי מחלת ילדיהם, וכן שינוי באמונתם ובהתנהגותם ביחס לילדים.[7] כמו כן נמצא כי משתתפי התוכנית (בהם נשים מהחברה החרדית) דיווחו על השפעת התוכנית על קשריהם עם שירותי בריאות הנפש.
כן נמצא כי התוכנית הקטינה משמעותית את הפער בין תפיסת התקווה של בן המשפחה ביחס לעצמו לבין תפיסת התקווה של בן המשפחה ביחס לחולה; כלומר, בעקבות התוכנית גברה האמונה של המשפחה ביכולת השינוי של החולה בדרך אל ההחלמה.[8]
בנוסף הראו מחקרים שיפור ביכולות התקשורת של ההורים עם בן המשפחה החולה, וחיזוק תחושת המסוגלות שלהם להתמודדות עם המצבים המורכבים שמחלת ילדיהם מזמנת להם.[9]
קישורים חיצוניים
- בי"ס לשיקום בתחום בריאות הנפש בראשות נעמי הדס לידור, בו פועלת התוכנית, באתר הקריה האקדמית אונו
- ורד שפיר קיסר ואורלי אלון, ביחד בדרך – הנחיה משותפת בקורס להכשרת הורים לאנשים עם מגבלה פסיכיאטרית בגישה הקוגניטיבית דינאמית (קשת), באתר "הגיל הרך"
- תוכנית קש"ת, באתר ממ"נ - מרכז למידע ושיתוף לקהילת משפחות מתמודדי נפש
הערות שוליים
- ^ Kim, H.W., Salyers, M.P. (2008). Attitudes and Perceived Barriers to Working with Families of Persons with Severe Mental Illnes: Mental Health Professionals’ Perapective. Community Mental Health Journal, 44, 337-345.
- ^ תמי קויפמן, מאמרים על משפחות נפגעי נפש, באתר פסיכולוגיה עברית
- ^ 3.0 3.1 הדס לידור, נ'., חסדאי, א'. וירוס, ט'. (2006). קש"ת- קידום שיתוף ותקשורת קורס להכשרת הורים ובני משפחה לתקשורת בדרך קוגניטיבית. IJOT (כתב עת ישראלי לריפוי בעיסוק), 15, 44- 31.
- ^ Hadas-Lidor, N., & Weiss, P. (2005). Dynamic Cognitive Intervention: Application in
- ^ Hadas-Lidor, N., Weiss, P., & Kozulin, A. (2011). Dynamic Cognitive Intervention: Application in occupational therapy. In N. Katz (Ed.), Cognition and occupation across the life span (pp. 323–350). Bethesda: MD: AOTA Press.
- ^ Feuerstein, R., & Feuerstein, S. (1991). Mediated learning experience: A theoretical review. In R. Feuerstein, P. S. Klein, & A. J. Tannenbaum (Eds.), Mediated learning
- ^ Hadas-Lidor, N., Hasdai, A., & Jarus, T. (2006). “Keshet”: Advancement, participation and communication training course for parents and caregivers for cognitive communication. Israeli Journal of Occupational Therapy, 15, H31–H46. (In Hebrew).
- ^ רדליך, ד. (2007). מידת התקווה אצל בני משפחה של אנשים עם מחלה פסיכיאטרית – השפעה של תוכנית קש"ת- (קידום, שיתוף, תקשורת): קורס קוגניטיבי דינמי. עבודה לתואר מוסמך, אוניברסיטת חיפה, חיפה.
- ^ Shor, R. (2008). The Keshet program-Advancement, participation and communication. The Israeli National Insurance Institute, Research and Planning Administration, Division for Service Development, Special report No. 130, Jerusalem.
