אבן השתייה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הסלע המזוהה בדרך כלל עם אבן השתייה, מבט מלמעלה
מבט מלמטה על החור העגול באבן השתייה
תרשים המציג את מיקום אבן השתייה בתוך כיפת הסלע.

אבן השתייה היא אבן שהייתה בקודש הקודשים בבית המקדש.[1] הדעה המקובלת[דרוש מקור] מזהה אותה עם סלע גדול (הנקרא בערבית: الصخرة المشرفة بمسجد قبة الصخرة) הבולט מקרקע הר הבית , בתוך מבנה כיפת הסלע, הקרוי על שמו. סלע זה, מוקף במסגרת ברזל, וגובהו מעל הרצפה הוא כשני מטרים. אך מקומה המדויק שנוי במחלוקת, ותלוי באיתור מקום המקדש על הר הבית.

מסורות ביהדות

במשנה נאמר: "משניטל הארון, אבן הייתה שם מימות נביאים ראשונים, ושתייה הייתה נקראת, גבוהה מן הארץ שלוש אצבעות (כ-6 ס"מ)"[2].

בבית המקדש הראשון היה ארון הברית מונח על אבן זו. בבית המקדש השני, לאחר גניזת ארון הברית, היה הכהן הגדול מניח על אבן זו את המחתה עם הקטורת ביום הכיפורים, וכן היה מזה את דם הקרבנות לפני האבן.[3]

חז"ל מסבירים שהשם "אבן השתייה" נובע מכך ש"ממנה הושתת העולם"[4], כלומר ממקום זה התחילה בריאת העולם[5] וממנה התפשט העולם. ישנה גם דעה שמשמעות "שתייה" היא "אריגה" (שתי וערב) כלומר שממנה נארג העולם. על פי דעה זו יש לגרוס "שממנה נשתה העולם", מלשון "שתי".[6]

כמה מן המפרשים פירשו שהכוונה היא ליסוד העולם במובן הרעיוני, שכן "מקום העבודה הוא יסוד העולם",[7] וכפי שנאמר "על שלושה דברים העולם עומד, על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים".[8]

ישנה גם מסורת לפיה האבן היא הפתח אל התהום. על פי מסורת זו בעת המבול המסופר בספר בראשית, הוזזה האבן על מנת לפתוח את מעיינות התהום ולהציף את העולם. מסורות אלה עברו מהיהדות לאסלאם, המציין מתחת לאבן את מקום קברו של האדם הראשון[9], כדבריו של ח'אלד בן מעדאן, למשל, שחי במאה השמינית: ”רֹאשׁוֹ שֶׁל אָדָם נִמְצָא מִיָּמִין לַסֶּלַע וּשְׁתֵּי רַגְלָיו בְּמֶרְחָק שְׁמוֹנָה עָשָׂר מִילִּים”.

בספר הזוהר מבואר שאבן השתייה היא מצבת האבן שהונחה על ידי יעקב אבינו, כמתואר בפרשת ויצא. על פי פירוש זה, יעקב לן על הר המוריה, ואלקים התגלה אליו בחלום שם. אור החיים בפירושו על התורה מרחיב את הרעיון, וטוען כי מצבתו של יעקב נועדה להוות הכנה לבתי המקדש העתידים להיבנות שם.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אבן השתייה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ משנה יומא ה,ב
  2. ^ מסכת יומא ה, ב.
  3. ^ משנה שם.
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא דף נד עמוד ב.
  5. ^ מדרש תנחומא, פרשת פקודי, פיסקא ג'.
  6. ^ יהודה ליבס: "עלילות אלקים", ע' 278; י' ליברמן, תוספתא כפשוטה, חלק ד', סדר מועד,ירושלים תשס"ב, עמ' 773-772.
  7. ^ פירוש המשנה לרמב"ם, מסכת יומא, פרק ה' משנה ב'; מאירי שם.
  8. ^ משנה מסכת אבות, פרק א' משנה ב'.
  9. ^ בשונה מהמסורת היהודית המובאת בתלמוד במסכת בבא בתרא נח א, לפיה אדם הראשון נקבר במערת המכפלה.