טייס חלל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־00:43, 24 במאי 2020 מאת מקוה (שיחה | תרומות) (עידכון מויקיפדיה גירסה 28053232)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יורי גגארין, טייס החלל הראשון
אילן רמון, טייס החלל הישראלי היחיד. שימש מומחה מטען בצוות מעבורת החלל קולומביה במסגרת משימה STS-107. ב־1 בפברואר 2003 נספה יחד עם צוות המעבורת, שהתפרקה עם חזרתה לאטמוספירה של כדור הארץ.

טייס חלל הוא אדם שטס לחלל, או שהקריירה שלו היא טיסה לחלל. ברחבי העולם נועדו שמות תואר שונים לטייסי חלל ממדינות שונות. כך מתייחסים לטייסי חלל רוסיים בתואר קוסמונאוטרוסית: Космона́вт); לאמריקאים אסטרונאוט (באנגלית: Astronaut); לסינים טייקונאוט; ואילו לצרפתים בתואר ספאסיונאוט.

הקריטריון לקבוע מי שהה בתחום החלל משתנה. בארצות הברית, מי שטס בגובה של מעל 80 קילומטרים מעל האדמה, נחשב לאסטרונאוט, בעוד הפדרציה הבינלאומית לאווירונאוטיקה מחשיבה רק טיסה מעל לגובה של 100 קילומטרים.

נכון ל-4 בדצמבר 2019, הגיעו לחלל 574 אנשים,[1] זאת על פי ההגדרה המקילה של חיל האוויר האמריקאי, לפי ההגדרה המחמירה של ה-FAI[2] רק 565 אנשים שהו בחלל, מהם 562 הגיעו למסלול הקפה יציב סביב כדור הארץ או אף מעבר לו (הקפה / נחיתה על הירח)[3] ו-3 הגיעו לגובה החלל אך נשארו בגובה זה דקות ספורות בלבד בטרם נחתו .

רשימת האסטרונאוטים כוללת בעיקר את אזרחי ארצות הברית ורוסיה (ובעבר ברית המועצות), אך יש בה גם אזרחים מ-41 מדינות רחבי העולם, ובהן גם ישראל.

שיאי שהייה בחלל (2019)

האדם שמחזיק בשיא השהייה הרצופה הארוכה ביותר בחלל הוא הקוסמונאוט ולארי פוליאקוב ששהה בתחנת החלל מיר 437 ימים בשנים 1994-5

האדם שמחזיק בשיא השהייה הארוכה ביותר בחלל במצטבר הוא הקוסמונאוט גנדי פדלקה ששהה 878 ימים בחלל ב-5 טיסות נפרדות.

טרמינולוגיה

בשפות שונות טייסי החלל מכונים מנווטי כוכבים או יקום, עם שימוש בסיומת היוונית "נאוט" מהמילה "נאוטיס" (ναύτης) שפירושה "ספן".

  • באנגלית: למילה "אסטרונאוט" (Astronaut) התחילית היוונית "אסטרון" (ἄστρον) שפירושה "כוכב". המילה בשימוש גם בעברית.
  • ברוסית: למילה "קוסמונאוט" (Космона́вт) התחילית היוונית "קוסמו" מהמילה "קוסמוס" (κόσμος) שפירושה "יקום".
  • בסינית: בטקסטים סינים רשמיים, טייס חלל סיני נקרא "האנגטיאן יואן" (航天员) - "כוח-אדם לניווט בחלל". באמצעי תקשורת דוברי אנגלית, טייס חלל סיני נקרא "טייקונאוט", מהמילה "טייקונג" (太空) שפירושה "החלל החיצון".
  • בצרפתית: המילה "ספאסיונאוט" נגזרת מהמילה "אספאס" (Espace) שפירושה "חלל".

היסטוריה

שיגור אנשים לחלל החל בתקופת המלחמה הקרה וסיבותיו היו מלחמת יוקרה בין המעצמות יותר מאשר צורך מדעי טהור. שיגור אנשים לחלל תרם בעיקר בפיתוח הטכנולוגיות הנלוות הדרושות למסע שכזה.

מאז משוגרים אנשים לחלל על מנת לבצע ניסויים ביולוגיים ופיזיקליים בתנאים של אפס כבידה (חוסר משקל) כמו גם חקר כדור הארץ, האקלים והשפעות הסביבה של האדם ועוד מחקרים רבים התורמים רבות למדע. בארצות הברית השתמשו במעבורות חלל רב-פעמיות ואחרי שני אסונות ועלות גבוהה הוחלט לעצור את שיגור המעבורות. ברוסיה משתמשים בחלליות הסויוז הוותיקות והחד־פעמיות. בטיחות, יעילות ואמינות יחסית תורמת להמשך השימוש בהן עד היום. טייסי חלל אמריקאים החלו לטוס בהן מאז 14 במרץ 1995 כאשר נורמן ת'אגארד היה האמריקאי הראשון שטס לחלל בסויוז וכך היום ממשיכים טייסי חלל אמריקאים להשתמש בסויוז וטסים לתחנת החלל הבינלאומית יחד עם קוסמונאוטים רוסים ואחרים.

שיגור אנשים לחלל היה תמיד תחום מסוכן, וגם היום אין ערבויות שאנשי צוות החלל ששוגרו יחזרו בשלום.

הכשרה

בארצות הברית ובברית המועצות, נטו טייסי החלל הראשונים להיות בעלי רקע של טייסי ניסוי (טייסי קרב מצטיינים) בצבא. לפני הטיסה לחלל עוברים טייסי החלל הכשרה ממושכת, הנמשכת למעלה משנתיים.

בתנאים של חוסר כבידה נזקקים האסטרונאוטים למכלול של התאמות בהם מזון שהוכן במיוחד.

מות טייסי חלל בעת מילוי תפקידם

נכון לשנת 2019, 18 טייסי חלל נהרגו במהלך משימות בחלל (לפי הפירוט הזה: 1 בהתרסקות סויוז 1 בשנת 1967, 3 כששסתום האוויר של סויוז 11 נפתח בטרם עת בשנת 1971, 7 בהתפוצצות מעבורת החלל צ'לנג'ר בעת המראתה בשנת 1986, 7 כאשר מעבורת החלל קולומביה התפרקה בכניסה לאטמוספירה בשנת 2003), בהם הטייס הישראלי אילן רמון. בנוסף, עשרה נוספים נהרגו במהלך אימונים בכדור הארץ.

טייסות חלל

ברית המועצות שגרה את האישה הראשונה והשנייה לחלל, הקוסמונאוטיות ולנטינה טרשקובה ב-1963 וסבטלנה סביצקאיה ב-1982. האסטרונאוטיות האמריקאיות סאלי רייד ב-1983 וג'ודית רזניק ב-1984 היו הנשים השלישית והרביעית בחלל.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Jonathan McDowell. "List of space travelers". נבדק ב-20 בדצמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ McDowell, Jonathan (2018). "'The edge of space: Revisiting the Karman Line'" (PDF). Acta Astronautica. 151: 668-677. {{cite journal}}: line feed character ב-|journal= במיקום 6 (עזרה)
  3. ^ סטטיסטיקה מצטברת של טיסות לחלל אתר spaceflight.com
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0