כליזמר (מסורת מוזיקלית)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מוזיקת הכְּלֵיזְמֶרִים (ביחיד: כְּלֵֽיזְמֶר, הלחם של המילים כלי־זמר) היא מוזיקה יהודית שמקורה ביהדות מזרח אירופה, ושורשיה מצויים גם במסורות מוזיקליות מקומיות.

כלי הנגינה העיקריים המשמשים במוזיקה זו הם קלרינט, כינור, תוף, קונטרבס ואקורדיון. בעבר היה הכינור הכלי הנפוץ ביותר, אך כיום נגינה על קלרינט היא הנפוצה ביותר בקרב כליזמרים. ניגון הכליזמרים נעשה לעיתים על ידי נגן בודד אך לרוב מאורגן כלהקה הכוללת בין שלושה לשלושה עשר נגנים. להקות קטנות של כליזמרים כוללות כלי סולו (קלרינט/כינור), כלי בס (הקונטרבס) וכלי הקשה (תוף) ששימש למקצב. בלהקות גדולות היו שני כינורות כאשר אחד מהם משמש כינור שני וכן שני חלילים או חצוצרות, קונטרבס וכלי הקשה מסוגים שונים: צימבאַל, תוף או מצלתיים.

נגינת הכליזמרים במזרח אירופה ליוותה את מרבית אירועי מחזור החיים בקהילות השונות ובכלל זה אירועי שמחה ואבל. כיום, מוזיקת הכליזמרים מנוגנת בעיקר בחתונות וכן בשמחות קהילתיות וכלל־יהודיות אחרות דוגמת הכנסת ספר תורה ואירועי ל"ג בעומר במירון. מתחילת שנות האלפיים ישנה עדנה מחודשת למוזיקת הכליזמרים, וישנם פסטיבלים ואירועי כליזמר רבים ברחבי ישראל, שאורכם מערב אחד ועד שלושה ימים. פסטיבלים כאלו יש מדי שנה בצפת, ברעננה, בעמק חפר, ועוד.

נגני כליזמרים מפורסמים כיום הם ישראל זוהר, מוסא ברלין, גיורא פיידמן, חיליק פרנק, ברני מרינבך ואנדי סטטמן.

תקופה

רוב הפעילות של להקות הכליזמרים היה בין השנים סוף המאה ה־19 ותחילת המאה ה־20, אבל עד היום אפשר לראות ולשמור על מסורת כליזמרים. כיום מסורת זו חוזרת לקדמת הבמה ומוכרת כמוזיקה פופולרית.

שימור ופעילות

כיום אפשר למצוא פעילות כלי זמר בלג בעומר במירון ובחצרות חסידים, בארועים בקהילות חרדיות שמרניות, ובארועים שעורכים נגנים של כלי זמר. מסורות כלי זמר עוברות ממנגן למנגן, ומספר מכונים עוסקים בשימור מוזיקת כלי זמר, כמו הפונוטקה, הספרייה הלאומית למוסיקה, ואחרים. [1]

ראו גם

קישורים חיצוניים

P music.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא מוזיקה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0