עגלון (עיר מקראית)
העיר עֶגְלוֹן מופיעה במקרא לראשונה, בסיפור על מלכה דְּבִיר אשר נמנה עם חמשת מלכי האמורי שהביס יהושע בן נון כאשר נחלץ לעזרתם של תושבי העיר גבעון, כאמור: ”וַיִּשְׁלַח אֲדֹנִי צֶדֶק מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם אֶל הוֹהָם מֶלֶךְ חֶבְרוֹן וְאֶל פִּרְאָם מֶלֶךְ יַרְמוּת וְאֶל יָפִיעַ מֶלֶךְ לָכִישׁ וְאֶל דְּבִיר מֶלֶךְ עֶגְלוֹן לֵאמֹר. עֲלוּ אֵלַי וְעִזְרֻנִי וְנַכֶּה אֶת גִּבְעוֹן...” (ספר יהושע, פרק י', פסוקים ג'-ד').
יהושע ריסק את צבאם של ברית חמשת המלכים ורדף אותם עד חורמה. עגלון הוחרבה בידי צבאו של יהושע שהצליח להגיע עד לחומות העיר ולפרוץ אותם אחרי הטלת מצור כבד על העיר: ”וַיַעֲבׁר יְהוֹשֻעַ וְכָל יִשְרָאֵל עִמּוֹ מִלָכִישׁ עֶגְלֹנָה, וַיַּחֲנוּ עָלֶיהָ וַיִּלָּחֲמוּ עָלֶיהָ. וַיִּלְכְּדוּהָ בַּיּוֹם הַהוּא וַיַּכּוּהָ לְפִי חֶרֶב, וְאֵת כָּל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר בָּהּ...” (ספר יהושע, פרק י', פסוקים ל"ד-ל"ה).
האזכור האחרון של עגלון מופיע בתקופת ההתנחלות, בו מסופר שהעיר נכללה בנחלתו של שבט יהודה: ”זׁאת נַחֲלַת מַטֵּה בְּנֵי יְהוּדָה...לָכִישׁ וּבַצְקַת וְעֶגְלוֹן.” (ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוק ל"ט).
זיהוי העיר בארכאולוגיה
ויליאם אולברייט הציע לזהות את תל חסי עם העיר, לאור סמיכותו ל"ח'רבת עג'לאן" הביזנטית, אולם לא נמצא כל ממצא בשטח המאשר או סותר זיהוי זה, מרטין נות זיהה את העיר בתל עיטון[1], ויש המזהים אותה דווקא בתל בית מירסים[2].