אבוקדו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־23:00, 1 בדצמבר 2019 מאת שרגא (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "בהלכה היהודית" ב־"בהלכה")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןאבוקדו
Owoce Awokado.jpg
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים קדומים
סדרה: עראים
משפחה: עריים
סוג: אגוז
מין: אבוקדו
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Persea americana
תחום תפוצה
2005avocado.PNG

אֲבוֹקָדוֹ (שם מדעי: Persea americana) הוא עץ פרי סובטרופי ירוק-עד ממשפחת העריים ולו כ-15 זנים. מוצאו של האבוקדו במרכז אמריקה, משם הפיצו אותו הספרדים, בתחילה לאמריקה הדרומית, ובהמשך לאפריקה וחלקים מאסיה. לארצות הברית הגיע האבוקדו רק בתחילת המאה ה-20.

שמו של האבוקדו בא מהשפה האצטקית, שבה קוראים לו "ahuacatl"[1]. בספרדית קוראים לפרי aguacate, אך ברוב השפות הוא מכונה אבוקדו.

גובהו של עץ אבוקדו בר יכול להגיע ל-15 מטר. הזן המתורבת קטן ממנו, ירוק-עד ובעל תפרחת לבנה. קטיף האבוקדו נעשה ידנית או או כקטיף ממוכן באמצעות אפרון, אשר בעזרתו ניתן להגיע אל הפירות הצומחים בגבהים. מטעי אבוקדו נפוצים כיום במקסיקו, פרו, צ'ילה, ארגנטינה, ברזיל, ארצות הברית (פלורידה וקליפורניה), קניה, דרום אפריקה, אוסטרליה, ניו זילנד, ספרד וישראל.

בתחילת המאה ה-20 ניסתה חברת פיק"א לאקלם את האבוקדו בארץ ישראל, אך גידולו כגידול מסחרי החל רק בתחילת שנות ה-60 של אותה מאה.

נהוג לאכול את האבוקדו חי כשהוא רך. האבוקדו הפתוח אינו נשמר, גם במקרר, ונוטה להשחיר. בישראל נמכרים ממרחי אבוקדו עם חומר משמר. מכיוון שהאבוקדו הרך נימוח וצורתו מתקלקלת, כמו גם קליפתו הנרקבת בקלות, לרוב מוכרים את הפרי כשהוא קשה, והוא מתרכך תוך ימים אחדים בבתי הלקוחות. לשם הבחלתו, ניתן לשמור את האבוקדו עטוף בנייר או קרטון, ביחד עם בננות או תפוחים. אלו מפרישים אתן, המאיץ את תהליך ההבשלה של הפרי. ככלל, פרי האבוקדו אינו מבשיל על העץ, אלא רק אחרי קטיפתו. המאכל המקסיקני גווקמולי שמקורו אינדיאני עשוי מפרי האבוקדו.

האבוקדו משמש גם בתעשיית הקוסמטיקה לייצור תכשירי שיער כשמפו וקרמים טבעיים לעור, וזאת משום אחוז השומן הגבוה בפרי.

צמח האבוקדו

אבוקדו
ערך תזונתי ל-100 גרם
מים 73.23 ג'
קלוריות 160 קק"ל
חלבונים 2 ג'
פחמימות 8.53 ג'
פחמימות זמינות 5 ג'
שומן 14.66 ג'
שומן רווי 2.12%
שומן חד בלתי רווי 9.7%
שומן רב בלתי רווי 1.8%
כולסטרול 0 מ"ג
ויטמינים
 ‑ ויטמין A 7 מק"ג
 ‑ ויטמין B1 0.067 מ"ג
 ‑ ויטמין B2 0.130 מ"ג
 ‑ ויטמין B3 1.738 מ"ג
 ‑ ויטמין B6 0.257 מ"ג
 ‑ ויטמין C 10 מ"ג
ברזל 0.55 מ"ג
סידן 12 מ"ג
אשלגן 485 מ"ג
נתרן 7 מ"ג
סיבים תזונתיים 6.7 ג'
מקור: משרד החקלאות האמריקני

צמח האבוקדו הוא חד-ביתי, ופרחיו קטנים ודו-מיניים. לאבוקדו אין יכולת האבקה עצמית, שכן החלק הנקבי והחלק הזכרי באותו פרח אינם מבשילים בו-זמנית. לכן, בדרך כלל במטעי אבוקדו נעשים מאמצים להגביר את סיכויי ההפריה על ידי שימוש בדבורים. קליפתו של פרי האבוקדו היא בשרנית, וצבעה ירוק או שחור. היא עתירת שומן, חלבונים וויטמינים B, A ו-C. גלעינו של האבוקדו יחיד וקשה. האבוקדו פורח בדרך כלל באביב והפרי מבשיל בחורף.

זני אבוקדו

ישנם שלושה סוגי כנה של אבוקדו:

  1. כנה מקסיקנית: מתאימה לאקלים סוב-טרופי קריר ויבש; פרי קטן וקליפה דקה.
  2. כנה גוואטמלית: מתאימה לאקלים סוב-טרופי; פרי בינוני וקליפה עבה.
  3. כנה מערב הודית: מתאימה לאקלים טרופי; פרי גדול.

זנים נפוצים בעולם

שם לועזי תעתיק עברי צורה קליפה גדל בישראל טעם[2] קל לקילוף הערות
Ardith ארדיט עגול-אליפטי כן *** לא
Bacon בקון אליפטי דקה, ירוקה, חלקה
עם ההבשלה הירוק מתכהה מעט
* לא
Edranol אדראנול אגסי ***
טעם עדין
כן
Ettinger אטינגר אליפטי צר דקה ירוקה חלקה כן
מבשיל באמצע ספטמבר
** לא פיתוח ישראלי מהזן פוארטה
Fuerte פוארטה אליפטי דקה ירוקה חלקה
עם ההבשלה נשארת ירוקה
כן *** כן
Gwen גווין אליפטי מחוספסת ירוקה עבה וגמישה
הצבע הירוק עמום יותר לאחר ההבשלה
***
דומה להאס
כן
Hass האס אגסי אליפטי מחוספסת עבה וגמישה
ירוקה-שחורה כאשר הפרי בשל
כן
מבשיל באמצע אוקטובר
*** כן הזן הנפוץ בעולם
Lamb Hass למב האס אליפטי כמו האס ***
טעם אגוזי
כן פיתוח של האס, מבשיל מאוחר יותר
Nabal נבאל עגול כן ** כן
Pinkerton פינקרטון אגסי ירוקה בעובי בינוני מחוספסת קלות
ירוק כהה לאחר ההבשלה
כן
מבשיל בסוף נובמבר
*** כן הכלאה של האס
Reed ריד עגול ירוקה עבה מחוספסת קלות
עם ההבשלה נשארת ירוקה
כן
מבשיל באפריל עד יולי
*** כן
Ryan ראיין אגסי *
Zutano זוטאנו אליפטי ירוקה-צהבהבה דקה ומבריקה
צבע נשאר כאשר הפרי מבשיל
*
טעם עדין
לא
גליל מוארך ירוקה ומבריקה כן
מבשיל באוגוסט
פותח במערב הגליל, בשוק מ-1999

אבוקדו בישראל

מטע אבוקדו
אבוקדו מזן האס בשוק ואדי ניסנאס

בישראל מגדלים זנים שונים של אבוקדו בהתאם לסוגי הקרקעות והאקלים באזורים השונים. האבוקדו נחשב כיום בישראל לפרי היצוא השני בחשיבותו אחרי ההדרים. האבוקדו הישראלי זוכה לפופולריות רבה בשוקי אירופה, ובייחוד בגרמניה ובצרפת.

לאבוקדו מספר זנים, בישראל מגדלים את הזנים:

  • אטינגר, זן מקדים גדול בעל קליפה חלקה ומבריקה.
  • פוארטה, זן של אמצע העונה, מחוספס, יותר אגסי.
  • האס, מזני המחצית השנייה של עונת הקטיף, בעל טעם אגוזי. הקליפה מחוספסת מאד, קשקשית, והפרי הבשל משחיר.
  • פינקרטון, זן של אמצע העונה, מחוספס וצבעו ירוק כהה, נפוץ במטעים של עמק הירדן.
  • גליל, מבשיל בסוף אוגוסט. צורתו מוארכת וצרה. ב-2009 המליצה מועצת הצמחים שלא לקנות את הפרי לפני העונה הרשמית כיוון שאז לא יצליח להבשיל כהלכה.
  • נבאל וריד, זני סוף העונה, עגולים כדוריים וגדולים. הזן ריד מחזיק מעמד על העצים כל הקיץ, ובמשטר השקיה נכון ניתן לשמור עליו, על העץ, עד חודש ספטמבר.

עצי האבוקדו הראשונים הובאו לארץ ישראל על ידי נזירים ממנזר השתקנים בלטרון, ויש אומרים שבחצר המנזר נמצאים עצי האבוקדו הוותיקים ביותר בישראל. העצים המורכבים הראשונים הובאו בתחילת שנות ה-20 של המאה ה-20 וניטעו באדמות בית הספר החקלאי "מקוה ישראל". בשנים האחרונות שוקדים קברניטי ענף האבוקדו בישראל לשלב בין זנים מקדימים מאד לבין זנים מאחרים. בישראל נטועים כ-55 אלף דונם אבוקדו, והיבול השנתי הוא בין 60 ל-120 אלף טון.

בהלכה מברכים על האבוקדו בברכה ראשונה בורא פרי העץ[3], אלא אם הוא מרוסק, שאז ברכתו ברכת שהכל נהיה בדברו. בברכה אחרונה מברכים ברכת בורא נפשות.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ĀHUACA-TL avocado; testicle / fruta conocida, o el campañón (M), ahuacate, fruta conocida (R) [Source: Frances Karttunen, An Analytical Dictionary of Nahuatl (Norman: University of Oklahoma Press, 1992), 7.]
  2. ^ דירוג טעם לפי משרד החקלאות
  3. ^ "מה מברכים על אבוקדו", באתר "דין"