אביבה קרינסקי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־19:16, 8 במרץ 2020 מאת אבגד (שיחה | תרומות) (שמות הקודש)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


אביבה קרינסקי (גוברמן) (נולדה ב-14 במאי 1939) היא חוקרת ומבקרת ספרות ישראלית ועיתונאית.

ביוגרפיה

קרינסקי נולדה ב-1939 בישראל. למדה בתיכון חדש בתל אביב. בעת שירותה בצה"ל הפיקה וערכה חוברות לקצין הבכיר כראש לשכת ראש הג"א. הוסמכה להוראה בסמינר לוינסקי. בעלת תואר בוגר בספרות ותעודת הוראה על-יסודית, תואר מוסמך (בהצטיינות) מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, ותואר דוקטור בהנחיית פרופ' נורית גוברין ופרופ' משה זילברשטיין בנושא הזיקה בין תאוריות בביקורת הספרות לבין הוראת הספרות - שלושת התארים מטעם אוניברסיטת תל אביב.

עד 1994 לימדה בבתי-ספר תיכוניים בתל אביב ושימשה כיו"ר וועדת העברית בעיריית תל אביב. מ-1986 הועסקה בבית הספר לחינוך ובמרכז האוניברסיטאי לפיתוח סגל בחינוך אוניברסיטת תל אביב כמפתחת תוכניות, מרכזת קורסים ומרצה בתחום הספרות והחינוך ובמקביל (מ-1988) לימדה ספרות במכללת לוינסקי לחינוך. פיתחה ערכה להוראת מושגי יסוד בספרות שהופקה בעידוד הפיקוח על הוראת הספרות במשרד החינוך והוצגה ביריד המזרח בתל אביב. כתבה תסריטים ותחקירים לטלוויזיה הכללית והחינוכית והועסקה כרעיונאית עבור שרות הסרטים הישראלי והטלוויזיה בין השנים 19801989. השתתפה בתוכניות רדיו וטלוויזיה בתחומי מחקריה וכתבה ספרים ועשרות מאמרים וביקורות ספרות. מחקריה מתפרסמים בבמות שונות: "עיתון 77", "מאזנים", "עיונים בחינוך", "עיונים בספרות ילדים", "חלקת לשון", "גג" וב"ביקורת ופרשנות". בשנים האחרונות (מ-2010) מתפרסמת במוסף תרבות וספרות בעיתון "הארץ" סדרת רשימות על מסעותיה בעקבות סופרים ומשוררים עבריים וישראליים. כיום (2013-2014) עוסקת גם בעריכת טקסטים ספרותיים אונליין כהכנה למבחני מחוננים וכן בהכנה אונליין לכתיבת חיבור למבחן יע"ל (ידע עברית לעולים) ופסיכומטרי במכון נועם. אם לבן וסבתא לנכדים.

מחקריה

קרינסקי פרסמה ספרים מאמרים ומסות בתחום הספרות העברית החדשה ובתחום הספרות הכללית.

  • ספרה מערכי שיעור להוראת שקיעה כפרית מאת יצחק בן-נר (1984), מתמקד בסגנון הריאליסטי, בדרך ההראייה דמוית תסריט הקולנוע בסיפורי הקובץ "שקיעה כפרית" מאת יצחק בן-נר. מוצעות בו דרכים מגוונות ויצירתיות להכיל קובץ סיפורים שלם על תכניו ודרכי ההבעה הייחודיות שלו במסגרת השיעורים המוקדשים ללימוד ספרי הקריאה לפי תוכנית הלימודים בספרות לחטיבה העליונה מבלי לפסוח על הייחוד שבכל סיפור בקובץ. ראשיתו של הספר בהצעה מצומצמת יותר שפורסמה בעלון המורה לספרות חוברת 2, משרד החינוך הפיקוח על הוראת הספרות, 1982/3.
  • בספרה המוטיב והסמל (1985) תשומת הלב מופנית לדרך ההבעה בספרות בזיקתה לאמנויות נוספות כציור, קולנוע, מוזיקה. ההתמקדות היא בסמל ובמוטיב כמפתחות לגילוי משמעויות היצירה ודרכי ארגונה. משמעות הסמל, תפקידו ביצירה ודרכי השפעתו על הקורא מודגמים בציור "גרניקה" מאת פיקאסו, בסרט "שכנים" בבימוי מקלרן, בשירים מאת איתמר יעוז-קסט ויהודה עמיחי. בסיפורת ביצירות משל ס. יזהר, בנימין תמוז, עמוס עוז, אהרון ראובני, א. ב. יהושע, אהרון אפלפלד, אלבר קאמי. המוטיב מודגם בציורים "שיעור באנטומיה של ד"ר טולפ" של רמברנדט, וב"חדר שינה בארל" של ואן גוך, בסרט "בלוז לעיר הגדולה" בבימוי ואן דר לינדן ובלחן של א. פיאמנטה לשיר של רחל "רק על עצמי". בספרות מודגם המוטיב בשיר מאת ח. נ. ביאליק ובמחזה מאת טנסי ויליאמס. התוכנית הופקה בעזרת הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות, הוצגה בכנס לרכזים פדגוגיים בתערוכת "אלפא-ביתא" ביריד המזרח ובהשתלמויות מורים לספרות מטעם משרד החינוך והתרבות.
  • הספר בעקבות הכוכב האבוד. עיון והנחיה בקריאת "הנסיך הקטן" (1992) מתמקד ברובדי המשמעות השונים של היצירה, בייחוד בהקשרה התרבותי-ספרותי. לראשונה, יוצרת המחברת זיקה בין יצירותיו של אנטואן דה סנט-אכזופרי "הנסיך הקטן" ו"ארצו של אדם" לפילוסופיה האקזיסטנציאליסטית של ז'אן פול סארטר בן זמנו וארצו. היצירה מוארת גם על רקע יצירות ספרות משל סופרים אחרים בעלות מאפיינים אקזיסטנציאליסטיים שנכתבו בזמנו. גם ההקשר ההיסטורי-חברתי זוכה להארה בספר: אירועי מלחמת העולם השנייה הבאים לידי ביטוי בו. קשרים לסיפור העממי ולמיתוסים וליצירות ספרות הנכתבות היום נוצרים גם הם בספר ונכללת בו אנתולוגיה של שירים משל משוררים ישראליים המתייחסים ל"הנסיך הקטן" לצורך אמירה שלהם על העולם: רוני סומק, מוטי בהרב, דליה רביקוביץ, מאיר ויזלטיר, יעקב בסר. חלק אחר בספר עוסק בהנחיות לקריאת הסיפור ללומדים בחטיבה העליונה ובשיטה חדשנית להוראתו בלתי מקובלת בעיקר בהוראה העל-יסודית. הספר זכה בפרס לוין קיפניס ב-1992 על החלק העיוני שבו.
  • הספר הדגם של ה"התקבלות" בהוראת הספרות - למידה בסביבה מתוקשבת (1997) מציג את הגישה הדיאלוגית לקליטת הטקסט, תורת ה"התקבלות" מבית מדרשו של הנס רוברט יאוס, המתמקדת בנמען כחלק מקבוצה חברתית מסוימת וכמי שבונה את הטקסט מחדש. מודגשת חשיבות הדיאלוג בין הקורא לטקסט כמשחרר את הקורא מאילוצים חברתיים-פוליטיים-תרבותיים המגבילים את חשיבתו מכורח היותו בן זמנו ומקומו. כמו כן, ניתנת הדעת להתקרבות להוויה חברתית תרבותית שונה משל הקורא באמצעות הדיאלוג ללא ויתור על הייחוד של כל בן שיח בתרבות. בכך יש משום היענות לצרכים הייחודיים של הנמענים בחברה הישראלית הרב תרבותית ורב לשונית. ההדגמה היא בשירים "מלים" (1984) מאת מאיר ויזלטיר ו"כרמי" (תשכ"ז) מאת פניה ברגשטיין וביצירות של המשוררים ח. נ. ביאליק, שאול טשרניחובסקי, רוני סומק ויהודה עמיחי. למורים לספרות מוצע לימוד התאוריה בסביבה מתוקשבת המותאמת לדיאלוג זה.
  • הספר פו הדב והפילוסופיה של האחר (2000) הוא מחקר מקיף על הפילוסופיה של ה"אחר" של אדמונד הוסרל בן זמנו של אלן אלכסנדר מילן, מחבר "פו הדב", וביטוייה לא רק בספר זה, אלא גם בספריו האחרים של מילן למבוגרים, גם אלה שלא תורגמו עדיין לעברית, כגון המחזות "האמת על בליידס", "דלת השנהב" והרומן "קלוי מר". פרק רחב עוסק באופק הציפיות של קוראיו הראשונים ובספר כחלק מהקשר ספרותי רחב: מילן כממשיכו של הנריק איבסן וכיוצר במקביל לברנרד שאו ולקנת גרהם וכמקדים יצירות ספרות עכשוויות משל יוצרים ישראליים ולא ישראליים כגון ט. כרמי, רוני סומק, מילן קונדרה. כנגד המציעים מוסר השכל חד משמעי ל"פו הדב" וכנגד תפיסתו כספר לילדים פשטני מוצעת קריאה מחדש של הסיפור שבה מודגשים דווקא מורכבותו ותחכומו. אף הפילוסופיה של האחר אמנם מהדהדת בסיפור, אך מילן אינו חוזר ומאשר אותה, אלא מציג אותה וגם מבקר אותה.
  • הספר ביוגרפיות מקצועיות - כלי בהכשרת המורה לספרות (2001) נענה לאתגר לבדוק כיצד ניתן לשלב בהוראה ובלמידה של הספרות את הפרקטיקה הרפלקטיבית שלפיה המורה עצמו נתפס כאחראי להתפתחותו. הספר מזמן למורים לספרות ולמתכשרים להוראתה נרטיבים – קטעים מביוגרפיות מקצועיות של מורים וותיקים לספרות. בנרטיבים אלה משוקע ידע ייחודי הצומח עם ההתנסות בהוראת הספרות. משהופכים נרטיבים אלה לציבוריים הם מאפשרים דיאלוג בין הלומדים לבין עצמם, ביניהם לבין עמיתיהם וביניהם לבין כותבי הנרטיבים. דיאלוג זה מעודד את הלומדים לרפלקציה על התנסויותיהם הם בהוראה ובכך הוא עשוי לתרום להעמקת ההבנה שלהם את עצמם כמורים. קריאת נרטיבים אלה היא קריאה "ספרותית" המערבת מושגים כמטפורה ודימוי ככותרות ממצות של הנרטיבים, מימוש הציפיות מהכותרות בקריאת סיפורי החיים של הזולת ואחרים.
  • בספר ספרות ומגדר בסביבה מתוקשבת - עיון והפעלה על פי הפדגוגיה הפמיניסטית (2003) מוצעת קריאה בטקסטים ספרותיים על פי התאוריה של הקריאה הפמיניסטית של שוויקרט (Schweickart, P., 1989 ). מוצגים יתרונותיה של התאוריה וכן מוצגת בספר גם הביקורת עליה והנטיות העכשוויות הרווחות במחקר הפמיניסטי. הדרך המוצעת בספר היא להיעזר אמנם בתאוריה בעת הקריאה, אולם להשתמש בה רק כמנחה וסמן דרך בקריאה, ולא כמרשם המגביל את הראייה. הספר מציג את הטקסטים הספרותיים המודגמים ככאלה שעולמם והתגובות האפשריות להם מורכבים פי כמה מהתאוריות המכוונות למיינם. כמו כן, מוצעות בספר פעילויות הנגזרות מהפדגוגיה הפמיניסטית והמדגימות כיצד ניתן להיעזר בתאוריית הקריאה בלמידה ובהוראה של הספרות.

ספריה

לקריאה נוספת

על "המוטיב והסמל"

  • בני ציפר, המוטיב והסמל, נדפס בתרבות וספרות, "הארץ", 17.1.1986, עמ' 19
  • רוני סומק, כדורגל וספרות, נדפס בתרבות, ספרות, אמנות, "ידיעות אחרונות", ט'ו טבת, תשמ"ז, 16.1.1987. עמ' 23
  • מ. אבי-שלמה, מונחי-יסוד בספרות, נדפס במוסף לשבת, "על המשמר", יב' חשוון, תשמ"ז, 14 בנובמבר 1986, עמ' 18
  • מ. משב, לחנך קורא מיומן, נדפס במעריב של שבת, "מעריב", ט'ו טבת, תשמ"ו, 27.12.85 עמ' 29
  • אבי טנא, המחשה ושילוב, נדפס במשא לספרות אמנות ועיון, "דבר", ז' בשבט, תשמ"ו, 17 בינואר 1986, עמ' 21
  • דליה מילשטיין, שווה עיון, נדפס בספרים, "חדשות", י'ג שבט, תשמ"ח, גיליון 1191, 1.2.1988, עמ' 13

על "הדגם של ה"התקבלות" בהוראת הספרות – למידה בסביבה מתוקשבת"

  • משה גרנות, ה"התקבלות" – עיון ומעש, נדפס ב"קשר עין, ירחון ארגון המורים העל-יסודיים", שבט תשנ"ז, ינואר-פברואר, 1997, גיליון 66, עמ' 20

על "פו הדב והפילוסופיה של האחר"

דיון כללי על פו הדב ובתוכו גם על המחברת וספרה:

על "בעקבות הכוכב האבוד. עיון והנחיה בקריאת הנסיך הקטן"

  • רוני סומק, נסיך קטן, נדפס בסגנון, "מעריב", גיליון 448, ה' בשבט, תשנ"ב, 27.1.93 עמ' 6
  • אורה לב-רון, בעקבות המטמון הנסיכי, "מעריב" 27.11.92
  • ניצה אורן, הנסיך הקטן בן 50, נדפס בתרבות ספרות אמנות, "ידיעות אחרונות", ב' אייר, תשנ"ג, 23.4.1993 עמ 23
  • גיורא לשם, בעקבות הכוכב האבוד, נדפס ב"הד החינוך", סיוון תשנ"ג, מאי 1993, כרך ס'ז, גיליון 9, עמ' 30

דיון כללי על הנסיך הקטן ובתוכו גם על המחברת וספרה:

  • יפה ברלוביץ, הנסיך ומעריצו, נדפס בתרבות, ספרות אמנות, "ידיעות אחרונות", כ'ז כסלו תשנ"ד 10.12.1993 עמ' 31.
  • שרית פוקס, בחיפוש אחר נסיך החלומות, נדפס בתרבות "מעריב" י' אב 11.8.2000 גיליון 331, עמ 8–9.
  • שאול שנהב, כזה קטן, נדפס בעיתון "ירושלים" 23.2.96 עמ' 39
  • עמליה הדר, האדם מחפש משמעות, נדפס בעיתון "כל בו", ל' תשרי תשנ"ד 15.10.93, גיליון 1316, עמ' 79–81

קישורים חיצוניים

מאמרים מקוונים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0