אביעזר (שבט מנשה)
משפחת אֲבִיעֶזֶר, היא משפחה משבט מנשה אשר על בניה נמנה השופט גדעון בן יואש. משפחה זו התיישבה בעפרה.[1] בספר במדבר השם מופיע בצורה אִיעֶזֶר[2] כחלק מבני גלעד, אזור התיישבות המשפחה. ועל כך גם רש"י בפירושו לפסוק ”אבי העזרי - מבני אביעזר בן גלעד בן מנשה”.[3]
לדעת אריה בורנשטיין, אביעזר הנזכרת בחרסי שומרון, היא עיר מרכזית בשם זה ואינה שמה של נחלה משפחתית. לשיטתו בחרסים אשר נמצאו, נזכרים שמות מקומות ולא שמות משפחות, אשר התיישבו באזור.[6]
משפחת אביעזר נזכרת גם ברשימות היחס של שבט מנשה בספר יהושע : ”וַיְהִי לִבְנֵי מְנַשֶּׁה הַנּוֹתָרִים, לְמִשְׁפְּחֹתָם--לִבְנֵי אֲבִיעֶזֶר וְלִבְנֵי-חֵלֶק וְלִבְנֵי אַשְׂרִיאֵל וְלִבְנֵי-שֶׁכֶם, וְלִבְנֵי-חֵפֶר וְלִבְנֵי שְׁמִידָע; אֵלֶּה בְּנֵי מְנַשֶּׁה בֶּן-יוֹסֵף, הַזְּכָרִים--לְמִשְׁפְּחֹתָם.”[7] משפחות אלו לא התנחלו בעבר הירדן המזרחי.
המלחמה נגד מדיין
בספר שופטים פרק ו' מסופר כי המדיינים פשטו על הארץ. מסופר כי גדעון נקרא אל הדגל ומעשה ההצלה שלו החל כאשר הוא הורס את מזבח הבעל שבעפרה. גדעון גורם לכך שמשפחתו תעמוד מול המדיינים כאשר אלו שודדים את היבול. לאחר מכן מצטרפות משפחות נוספות משבט מנשה וכן חלקים משבטי אשר, זבולון ונפתלי, אשר לדעת משה כוכבי אפשרי, שגם הם נפגעו על ידי המדיינים.[8]
בדבריו למלכי מדיין השבויים מזכיר גדעון את אחיו :
”ויאמר אל זבח ואל צלמנע איפה האנשים אשר הרגתם בתבור ויאמרו כמוך כמוהם אחד כתאר בני המלך: ויאמר אחי בני אמי הם חי יקוק לו החיתם אותם לא הרגתי אתכם” (שופטים ח, י"ח-י"ט).
היו שפירשו[9] את דבריו בכך שבשלב הראשון של המלחמה ארעה תבוסה ישראלית: בעוד גדעון הוביל את בני שבטו מדרום לעמק יזרעאל, אחיו הובילו את שבטי הצפון (אשר זבולון ונפתלי) וחנו בתבור, אולם הובסו ונהרגו.
הערות שוליים
- ^ ספר שופטים, פרק ו', פסוק כ"ד : פרק ח', פסוק ל"ב
- ^ ספר במדבר, פרק כ"ו, פסוק ל'
- ^ ספר שופטים, פרק ו', פסוק י"א
- ^ גרשון גליל, עולם התנ"ך: דברי הימים א', תל אביב, דוידזון עתי, 1995, ע"מ 118-117.
- ^ יוחנן אהרוני, ארץ ישראל בתקופת המקרא:גאוגרפית והיסטורית, ירושלים, יד בן צבי, 1987, ע"מ 276.
- ^ אריה בורנשטיין, נחלת אביעזר: נחלת בכור בקרב אחיו, דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות, 1993, ע"מ 46-39
- ^ ספר יהושע, פרק י"ז, פסוק ב'
- ^ משה כוכבי, ישראל ויהודה בתקופת המקרא, ירושלים, יד בן צבי, 1998, ע"מ 57.
- ^ מאמר של פרופ' אברהם מלמט.
