אגודה שיתופית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־17:20, 11 בספטמבר 2017 מאת ישראל (שיחה | תרומות) (גרסה אחת של הדף wikipedia:he:אגודה_שיתופית יובאה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הצגת התקציב באסיפה כללית של האגודה השיתופית בעפרה

אגודה שיתופית היא הגדרה ישראלית לתאגיד המהווה מסגרת לפעילות כלכלית לצד היבטים אישיים ושיתופיים[1]. רישום האגודות השיתופיות מפוקח על ידי רשם האגודות השיתופיות במשרד הכלכלה והתעשייה.

חקיקה

פקודת האגודות השיתופיות חוקקה בשנת 1933 והיא קובעת כי בתור אגודה שיתופית יוכלו להרשם "אגודה שמטרותיה הן טיפוח החסכון, עזרה עצמית ועזרת גומלין בין אנשים בעלי אינטרסים כלכליים משותפים, כדי להביא לידי שיפור תנאי חייהם, עסקיהם ושיטות הייצור שלהם, או אגודה שנתכוננה כדי להקל על פעולותיהן של אגודות כאלה". על פי אותה פקודה, כל חבר בני-אדם המונה לפחות שבעה אנשים רשאי להתאגד כאגודה שיתופית.

אגודות שיתופיות

בין האגודות השיתופיות ניתן למנות את כלל הקיבוצים והמושבים, ישובים קהילתיים רבים, קואופרטיבים מסוגים שונים, דוגמת אגד ובעבר גם דן, אגודות שיתופיות לאספקת מים, אגודות צרכניות כדוגמת הצרכניות ורשתות מרכולים, חברות יצרניות כמו הארגז (עד שנת 2000), עוף העמק, קרנות פנסיה וארגונים נוספים.

אגודה שיתופית היא אחת מ-4 צורות התאגיד הפרטי כפי שמוגדר בחוק הישראלי. אגודות שיתופיות יכולות להיות מסווגות כמרכזיות או התיישבותיות. על האגודות המרכזיות נמנות "ברית פיקוח" שמטרתה לפקח חשבונאית על אגודות שיתופיות, "ברית סיוע" שמטרתה לחנך ברוח ערכי הקואופרציה ולסייע להקמה והפעלה של אגודות שיתופיות. אגודה חקלאית, יצרנית, בתחום השירותים ואגודות נוספות.

אגודה שיתופית תאגד לרוב פרטים ממעמד דומה או בעלי תכונה משותפת.

ניהול האגודה השיתופית

אגודה שיתופית מבוססת על ניהול עצמי בדרך דמוקרטית, לרווחת החברים. חברי האגודה הם גם הבעלים של האגודה ונכסיה.

במושבי העובדים, בהם הייצור הוא נפרד, מטפלת האגודה השיתופית בשיווק התוצרת, ובעיבוד שטחים חקלאיים המשותפים לכל חברי המושב. בקיבוץ, בו אמצעי הייצור ותהליך הייצור הם משותפים, השיתוף מתבצע גם בתחומי הייצור, צריכה, חינוך, תרבות.

חובת חברות באגודה שיתופית

עד שנת 1998 לא היה הליך שבו חבר מושב יכול לפרוש מהאגודה השיתופית של המושב. בשנת 1998 החליט מינהל מקרקעי ישראל לאפשר לחברי מושב שאינם חברי האגודה השיתופית לחתום על חוזה ישירות מול המנהל. בשנת 2003 החליט מינהל מקרקעי ישראל החלטה דומה לגבי חלקה ב'[2]. עד שנת 2016 טרם נחתם חוזה של המינהל ישירות עם תושב במושב שלא היה חבר האגודה, עקב התמשכות הטיפול בנושא[3].

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

  • ויקיטקסט פקודת האגודות השיתופיות, באתר ויקיטקסט
  • הערות שוליים

    1. ^ ע"א 2483/14, סעיף 36
    2. ^ בג"ץ 1793/03
    3. ^ 7049-05-14 באדר נגד בית נקופה מושב עובדים, פסק דין מיום 6 ביולי 2016, סעיף 9
    US Department of Justice Scales Of Justice.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא חוק ומשפט. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.