אוגוסטו פינושה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אוגוסטו פינושה

אַוּגוּסטוֹ חוסה ראמון פינושה אוגארטה (Augusto José Ramón Pinochet Ugarte; בספרדית הוגים את שמו "פינוצ'ט"; 25 בנובמבר 1915 - 10 בדצמבר 2006) היה גנרל צ'יליאני אשר עמד בראש הדיקטטורה הצבאית בצ'ילה (ה"חונטה"), אשר שלטה בצ'ילה מ-1973 עד 1990.

ההפיכה

פינושה תפס את השלטון ב-11 בספטמבר 1973 בהפיכה צבאית אלימה שבה הודח ומת סלוודור איינדה, הנשיא הסוציאליסטי הראשון שנבחר לכהונה בצ'ילה. ההפיכה באה אחרי תקופה ממושכת של חוסר יציבות כלכלית וחברתית, מהומות ושביתות אלימות, ושמה קץ לתקופה ממושכת של מתיחות ביחסי המדינה עם ארצות הברית, אשר חששה מהשתלטות קומוניסטית על צ'ילה. מפרטים שנודעו בשלב מאוחר יותר התברר כי ממשל ניקסון, שהיה באותה עת נשיא ארצות הברית, היה מעורב באופן פעיל בהדחתו של איינדה ובמימון השביתות.

ב-11 בספטמבר 1973, הסתער צבא צ'ילה בהנהגת פינושה על הארמון הנשיאותי ותפס את השלטון מידיו של הנשיא איינדה, אשר נמצא מת זמן קצר לאחר מכן[1]. פינושה לקח לעצמו את תפקיד שר הפנים[2] והבהיר במסיבת עיתונאים שבכוונת החונטה לשלוט במשך זמן בלתי מוגבל וישתמש בכל האמצעים להבטיח את שלטונו[3].

משטר החונטה שבראשו עמד פינושה השעה מיד את החוקה, את חירויות האזרח ואת זכויות האדם בצ'ילה, פיזר את הקונגרס, השליט צנזורה חריפה, הוציא אל מחוץ לחוק את מפלגות השמאל שהיוו את בסיס הקואליציה של איינדה, ועצר כל פעילות פוליטית. בנוסף, נפתח מסע של טרור כנגד יריבים מן השמאל. על פי דו"ח של ועדת חקירה מיוחדת בראשות הבישוף סרג'ו וואלך אשר התפרסם ב-2004, הוצאו להורג או "נעלמו" במהלך הרדיפה הפוליטית כ-3,000 אזרחים צ'יליאנים וכ-27,000 נאסרו ובמקרים רבים אף עונו. רבים גלו מצ'ילה לארצות חוץ, במיוחד לארגנטינה, אולם נרדפו גם שם על ידי סוכנים של המשטרה החשאית (ה-DINA).

ביוני 1974 מונה פינושה לנשיא צ'ילה[4].

נשיאות צ'ילה

מדיניות כלכלית

מדיניותו הכלכלית של פינושה עמדה בניגוד חריף למדיניותו של איינדה. בעוד שאיינדה נקט מדיניות סוציאליסטית מובהקת ובכלל זה הלאמת חלק ניכר מאמצעי הייצור (למשל, מכרות הנחושת), נקט פינושה צעדי ליברליזציה במדינה, החל משנת 1975. לשם השגת מטרותיו, ביטל פינושה את שכר המינימום ואת הזכות לאיגוד מקצועי, הפריט את קרנות הפנסיה, תעשיות בבעלות ממשלתית ובנקים, והפחית מסים על רווחים ועל הון. צ'ילה נהנתה מצמיחה מהירה שכונתה הנס הצ'יליאני וכיום היא המדינה העשירה בדרום אמריקה.

ההפסד והפרישה

ב-1980 נכנסה לתוקף חוקה חדשה, שקבעה שבשנת 1988 יתקיים משאל עם על כהונת הנשיא, שבו יתמודד מועמד אחד בלבד, ולאחריו יועבר השלטון בצ'ילה מידי החונטה הצבאית בראשות פינושה לידיים אזרחיות. לקראת משאל העם ביטל פינושה את מצב החירום בארצו[5] והגולים הפוליטיים הורשו לשוב לצ'ילה[6], אך הדבר לא סייע לו ופינושה הפסיד במשאל העם. שנה לאחר מכן התקיימו בחירות חופשיות לנשיאות, בהן זכה מועמד של איחוד מפלגות המרכז שגבר על מועמדו של פינושה[7]. במרץ 1990, בהתאם לחוקה, העביר פינושה את כהונת הנשיא ליורשו, אולם שמר לעצמו את תפקיד המפקד העליון של הצבא[8]. ב-1998 פרש פינושה מהצבא, ומונה לסנאט הצ'ילאני במינוי מיוחד לכל החיים, על פי החוקה שהוא עצמו חוקק.

יחסים עם ישראל

תבנית:שכתוב משטרו של פינושה גילה יחס חיובי יותר כלפי ישראל משלטון קודמו. ממשלת החונטה גינתה את הטבח במעלות[9] והצביעה נגד גינוי הציונות באו"ם.

ישראל המשיכה לקיים יחסים עם משטרו של פינושה ואף ייצאה נשק לצ'ילה[10].

פינושה ומשטרו לא היו אנטישמים, בניגוד לשכנם בארגנטינה. פינושה בעצמו היה מבקר בבית הכנסת ביום כיפור, וכמה יהודים איישו תפקידים בכירים במשטרו. שגריר צ'ילה בישראל, בזמן משטרו של פינושה, חוסה ברדיצ'בסקי, היה יהודי וקצין גבוה בחיל האוויר בצ'ילה אך הוא גם העריץ את צבא גרמניה בזמן שלטון הנאצים. הוא גם טיפח קשרים עם יישוב בדרום המדינה, Colonia Dignidad, של נאצים שנמלטו לצ'ילה אחרי נפילת משטרו של היטלר[11].

אחרית ימיו

באוקטובר 1998, בעודו מבקר בלונדון, נעצר פינושה בן ה-82 על פי צו מעצר שהוציא נגדו השופט החוקר הספרדי בלתאסאר גארסון. פינושה הושם במעצר בית במרפאה שבה עבר ניתוח גב. האישומים נגדו כללו 94 סעיפים של עינויים נגד אזרחים ספרדים בזמן השלטון הצבאי בצ'ילה.

לאחר סחבת משפטית ממושכת, במהלכה נטען כי אין להסגיר את פינושה לספרד עקב מצבו הבריאותי המעורער, החליטה ממשלת בריטניה שלא להסגירו מטעמים הומניטריים. למרות שממשלת צ'ילה התנגדה למעצרו בבריטניה, להסגרתו לספרד ולהעמדתו לדין, לאחר שובו למולדתו מונה שם שופט חוקר, על מנת לחקור מספר רב של אישומים פליליים נגד השליט לשעבר.

בשנת 2000 הסיר בית המשפט העליון במדינה את החסינות של פינושה, וסלל את הדרך להעמידו לדין. כתב אישום הוגש נגדו אז בגין 75 מקרי רצח וחטיפה. עם זאת, שנתיים אחר כך ביטל אותו בית משפט את ההאשמות בטענה, כי הוא חולה מכדי לעמוד לדין.

בשנים הבאות חי פינושה בצנעה כסנאטור לשעבר והמעיט בהופעות ציבוריות.

ב-17 ביולי 2006, הסיר בית המשפט העליון הצ'יליאני את חסינותו של פינושה בשל מעורבותו בפרשת שיירת המוות, ובכך הפך את פסיקתו הקודמת בעניין[12]. ב-28 בנובמבר 2006 תבע השופט ויקטור מונטיגליו (Víctor Montiglio) את פינושה והורה על מעצרו במעצר בית[13].

מותו

בשנים האחרונות לחייו הידרדרה בריאותו של פינושה, וימים אחדים לאחר שנעצר במעצר בית, ב-3 בדצמבר 2006, אושפז בבית חולים צבאי עקב התקף לב. הוא מת ב-10 בדצמבר 2006 בגיל 91. במכתב שהשאיר כתב כי "היום, קרוב לסוף ימיי, ברצוני להבהיר שאיני חש מרירות כלפי אף אחד, ואני אוהב את מדינתי מעל כל דבר אחר".

לאחר מותו נערכו הן עצרות שמחה והן הפגנות אבל בסנטיאגו וברחבי צ'ילה. ממשלת צ'ילה החליטה שלא תיערך לו הלוויה ממלכתית אלא הלוויה צבאית שלה היה זכאי כגנרל בדימוס.

לקריאה נוספת

  • Benjamin Beit-Hallahmi: The Israeli Connection: Who Israel Arms and why. I.B.Tauris, 1987, p. 98-101

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אוגוסטו פינושה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ צ'ילי: קץ הוציאליזם הבלתי אלים, דבר, 13 בספטמבר 1973
  2. ^ מוסקוה, ברלין וסופיה ניתקו היחסים עם צ'ילה, דבר, 23 בספטמבר 1973
  3. ^ ארי ראט, איך הצלחתי לצאת בשלום מצ'ילה, דבר, 3 באוקטובר 1973
  4. ^ המפקד העליון, דבר, 27 ביוני 1974
  5. ^ בוטל מצב החירום בצ'ילה; האופוזיציה: זה תרגיל, מעריב, 28 באוגוסט 1988
  6. ^ פינושה מתיר לכל הגולים הפוליטיים לשוב לצ'ילה, מעריב, 2 בספטמבר 1988
  7. ^ ריצ'רד האוס, חגיגות נצחון האופוזיציה בצ'ילה הפכו למהומות אלימות, מעריב, 17 בדצמבר 1989
  8. ^ פינושה פורש - פצצות בסנטיאגו, מעריב, 11 במרץ 1990
  9. ^ שלמה בכרך, ממשלת צ'ילה גינתה את רוצחי הילדים במעלות: "חייל אינו משתמש בילדים כבני-ערובה", מעריב, 3 ביוני 1974
  10. ^ Chile: The Forgotten Past is Full of Memory excerpted from the book State Terrorism and the United States From Counterinsurgency to the War on Terrorism by Frederick H. Gareau
  11. ^ Pinochet - good for Jews, tragedy for human rights
  12. ^ Corte Suprema desafuera Pinochet en caso 'caravana de la muerte', artículo del diario gratuito español 20minutos, 17 de julio de 2006.
  13. ^ Procesan a Pinochet y ordenan su arresto por los secuestros y homicidios de la "Caravana de la Muerte", artículo del diario gratuito español 20minutos, 28 de noviembre de 2006.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0