אוגריתית
אוּגריתית היא שפה שמית שדוברה בעיר הנמל אוּגָרִית, הנמצאת כיום בשטח סוריה. שפה זו היא מהקרובות לשפה העברית, וספרותה קרובה לספרות המקרא.
שיוך
על פי החוקר משה דוד קאסוטו, השפה שייכת למשפחת השפות השמיות הצפון-מערביות, שאליה שייכות גם הארמית והכנענית על ניביה השונים (ובהם העברית), והיא דיאלקט כנעני-צפוני, שבטקסטים המוכרים לנו, נמצא בשלבים מוקדמים של התפתחות[1]. בגלל אופיה המסחרי והקוסמופוליטי של העיר, יש בשפה השפעות מצריות, אשוריות וחתיות.
הכתב
ערך מורחב – אלפבית אוגריתי
השפה השתמשה בסוג מיוחד של כתב יתדות. האלפבית האוגריתי שבו 30 אותיות, היה כנראה מבוסס על אלפבית פיניקי של 22 אותיות.
לוח ובו אלף בית בכתב האוגריתי הוא מהקדומים בממצאים שבהם נמצא רישום אלף-בית על פי הסדר המקובל באלפבית העברי-פיניקי ובדומה לו היווני. בלוח זה חסרה האות למ"ד הנכתבת כשלושה קווים אנכיים (|||) ובמקומה יש את המקבילה לאות דל"ת דגושה. כמו כן, לפי הפירוש המקובל לאותיות אלו, הוחלפו סדר האותיות מ"ם ולמ"ד. בין מילה למילה הפסיק יתד. יש שלוש אותיות ששימשו כתנועה אך בדרך כלל אינם נוכחים בתעודות הכתובות. היו שסברו ששימשו לצורך ביטוי מילים מתורגמות מתעודות רשמיות בשפות זרות כאכדית, שומרית, בבלית ואשורית, ואילו פרופסור משה דוד קאסוטו סבר שאלו שימשו בסוף המילה להגדיר את התנועה המוטעמת של המילה. לפי תפיסתו זו, הכתב האוגריתי בא אחר הכתב הכנעני-פיניקי והותאם לשפה הפיניקית על ידי תוספת סימנים חדשים בסוף הרשימה.
תוכן כתבי אוגרית
בלבד
את רוב המסמכים בשפה זו אנו מוצאים בלוחות שנמצאו בעיר אוגרית, ובהם סיפורי מיתולוגיה ("עלילות בעל וענת", "המלך אקהת"), כתבים משפטיים, דתיים, מנהלתיים ועוד.
קרבה לעברית
את הקירבה לעברית אפשר להדגים בצירופים הבאים הלקוחים מהשירה האוגריתית: ""כנפ נשרמ" (=כנפי נשרים), "שליט ד שבעת ראשמ" (=שליט בעל שבעה ראשים), "מלכ אב שנמ" (=מלך אב שנים), "קרב אפק תהמתמ" (=בקרב אפיקי תהומות), "ותען רבת את'רת ימ" (=ותענה הגבירה אשרת-ים), "תצמת אדמ צאת שפש" (=תשמיד אדם מצאת השמש), "דנ אלמנת יתפט תפט יתמ" (=דן אלמנות ישפוט משפט יתום), "קל ית'ב במרזחה" (=קל יושב במזרחו), "יתן כס בדה" (=יתן כוס בידו), "שת בעפרת דדים" (=שיתי בעפר אהבה).
ראו גם
לקריאה נוספת
- דניאל סיון, דקדוק לשון אוגרית, מוסד ביאליק
קישורים חיצוניים
- תווי יוניקוד לשפה האוגריתית
- שירת בלעם ולשונות שם מאת צבי בצר
- קדש קינהנו (Qadash Kinahnu): מכיל את הגרסה המלאה של עלילות בעל באוגריתית (יש להקליד בשורת החיפוש: "Ba'al") (באנגלית)
- מבוא לדקדוק אוגריתי, באתר Quartz Hill School of Theology
- Ugarit and the Bible (מתוך קורס המבוא לדקדוק אוגריתי) - דיון ביחסים שבין אוגריתית והעברית המקראית (באנגלית)
- Mark S. Smith, The Origins of Biblical Monotheism: Israel's Polytheistic Background and the Ugaritic Texts, Oxford/New York: Oxford University Press, 2001 (Abstract) (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ האלה ענת, תשי"ט, עמ' 10