אוניברסיטאות בישראל

משכנו הראשון של הטכניון בשכונת הדר הכרמל, בצילום משנת 1913

תשע אוניברסיטאות ישראליות עוסקות במחקר ובמתן השכלה גבוהה. שמונה מהן פועלות בתחומי הקו הירוק, ומפוקחות על ידי המועצה להשכלה גבוהה; אוניברסיטת אריאל הנמצאת ביהודה ושומרון מפוקחת על ידי מל"ג יו"ש.

לצד האוניברסיטאות בישראל פועלות 49 מכללות אקדמיות, העוסקות במתן השכלה גבוהה, אך לרוב אינן עוסקות במחקר. האוניברסיטאות והמכללות בישראל פועלות בפיקוח המועצה להשכלה גבוהה. בשנת 2006 למדו בהן כ־245 אלף סטודנטים, והמקצועות המבוקשים ביותר היו רפואה ומשפטים.

הקריטריונים המרכזיים המשמשים את האוניברסיטאות בישראל למיון ולסינון המועמדים הם תעודת בגרות והבחינה הפסיכומטרית.

האוניברסיטאות בישראל

תשע בסך הכל, וכולן אוניברסיטאות מחקר.

מוסד	מיקום	שנת ייסוד	מספר הסטודנטים בשנת 2010	נשיא/ה	הערות	דירוג שאנגחאי לשנת 2017
הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל	חיפה	1924	כ-13,000	פרץ לביא	קמפוס ראשי בקריית הטכניון בנווה שאנן, הפקולטה לרפואה נמצאת בבת גלים, בסמוך למרכז הרפואי רמב"ם	93
האוניברסיטה העברית בירושלים	ירושלים	1925	כ-22,000	אשר כהן	שלושה קמפוסים בירושלים, אחד ברחובות, קמפוס משנה בבית דגן וכן המכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים באילת	101-150
מכון ויצמן למדע	רחובות	1949	כ-1,000	דניאל זייפמן	מעניקה תואר שני ומעלה בלבד	101-150
אוניברסיטת בר-אילן	רמת גן	1955	כ-27,000	אריה צבן	מפעילה גם את הפקולטה לרפואה בצפת	401-500
אוניברסיטת תל אביב	תל אביב	1956	כ-29,000	יוסף קלפטר		151-200
אוניברסיטת חיפה	חיפה	1963	כ-20,000 (2017)	רון רובין	כולל קמפוס הנמל ומתקני מחקר בכל אזור הצפון. ב-2017 הוכרז על איחוד צפוי עם מכללת אורט בראודה בכרמיאל ומכללת ויצו וכן בניית מגדל מחקר במרכז הרפואי רמב"ם	לא מדורגת
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב	באר שבע	1969	כ-19,000	רבקה כרמי	קמפוסים נוספים בשדה בוקר ובאילת	401-500
האוניברסיטה הפתוחה	רעננה	1976	כ-48,000 (2014)	יעקב מצר	קמפוס ראשי ברעננה, כ-70 מבנים ברחבי הארץ. לא מעניקה תואר דוקטור	לא מדורגת
אוניברסיטת אריאל בשומרון	אריאל	1982 (הוכרזה כאוניברסיטה ב-2014)	כ-15,000	יהודה דנון		לא מדורגת

חיפה היא העיר היחידה בארץ לה קמפוסים ראשיים של שתי אוניברסיטיאות שונות: הטכניון, ואוניברסיטת חיפה.

בשנת 2005 ממשלת ישראל אישרה את הקמתה של אוניברסיטה חדשה בגליל; בהמשך החלה אוניברסיטת בר-אילן בהקמת בית ספר לרפואה, והחל משנת הלימודים תשע"ב (2011) פועלת הפקולטה לרפואה בצפת מטעם בר-אילן.

נכון ל-2017, כל האוניברסיטאות בישראל הן אוניברסיטאות ציבוריות.

השינוי במספר הסטודנטים הכולל בישראל

בניין המנהלה בקמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית

שנה	מספר הסטודנטים הכולל
1948	כ-1,600
1958	כ-9,000
1970	כ-35,000
1980	כ-56,000
1990	כ-76,000
2000	כ-166,000
2006	כ-245,000
2013	כ-300,600

בניין שרייבר למתמטיקה באוניברסיטת תל אביב

המחלקה למתמטיקה באוניברסיטת בר-אילן

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

בניין רבין, אוניברסיטת חיפה

בישראל, נכון לשנת 2009, אחוז בעלי התארים האקדמיים עומד על 37.1% (כולל מכללות). הממוצע מדרג את ישראל במקום ה-19 מבין מדינות ה-OECD, אחרי הונגריה ולפני שוודיה.

נכון ל-2011, ישראל היא במקום השני בעולם (ביחד עם יפן) מבחינת אחוז האוכלוסייה שברשותו תוארי דוקטור ופרופסור.[1] במקום הראשון עומדת קנדה.

מסלולים מיוחדים

באחדות מהאוניברסיטאות בישראל מתקיימים, בצד מסלולי הלימוד הרגילים, מסלולים מיוחדים:

• מסלולי לימוד מיוחדים ומקוצרים פתוחים בפני אנשי מערכת הבטחון, הממומנים על ידי שרותי הבטחון. אנשי אקדמיה מתחו ביקורת על מסלולי הלימוד הייחודיים לקצינים, בטענה שהם רק הסדר נוח לשיפור תנאי השירות, ואינם חושפים את הלומדים לעושר הדעות באוניברסיטה ולקושי אקדמי אמיתי.

בקורס טיס משולבים לימודים אקדמיים, ובסיומו מקבלים הבוגרים גם תואר ראשון מטעם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בתוכנית תלפיות מסיימים הבוגרים תואר ראשון מורחב בפיזיקה, מתמטיקה ו/או מדעי המחשב מטעם האוניברסיטה העברית, בתוכנית ברקים מסיימים הבוגרים תואר ראשון ושני בהנדסת מכונות מטעם הטכניון ותואר כפול בהנדסה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בתוכנית פסגות מסיימים הבוגרים תואר ראשון בהנדסה מטעם הטכניון, אוניברסיטת תל אביב או אוניברסיטת בן-גוריון, וכן בתוכנית חבצלות מקבלים הבוגרים תואר ראשון מטעם אוניברסיטת חיפה. גם בתום קורס חובלים ניתן למסיימים תואר ראשון בלימודים רב תחומיים, מטעם אוניברסיטת חיפה.

• במרבית בתי הספר למנהל עסקים קיימות תוכניות לימוד מואצות חוץ תקציביות במסלולי מנהלים, בהן שכר הלימוד גבוה מהרגיל. תוכניות דומות קיימות גם בבתי הספר למינהל ציבורי. נגד תוכניות אלו נטען כי הן מובילות להפרטה של האקדמיה ולמכירת תארים.
• מרבית הפקולטות לרפואה מפעילות תוכניות חוץ תקציביות לסטודנטים אמריקאים, בהן שכר הלימוד דומה לשכ"ל בארצות הברית. במסגרת תוכניות אלו הסטודנטים המשלימים את לימודי הרפואה בישראל בתוכניות המותאמות למערכת הרפואית בארצות הברית.

ארגוני העובדים והסטודנטים

ארגוני הסגל האקדמי הבכיר של האוניברסיטאות מאוגדים ב"מועצה המתאמת של הסגל האקדמי הבכיר", ארגוני הסגל האקדמי הזוטר שותפים ב"פורום המתאם של ארגוני הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטאות", וארגוני הסטודנטים שותפים ב"התאחדות הסטודנטים בישראל".

ראו גם

• חינוך בישראל
• מכללות אקדמיות בישראל
• מכללות מקצועיות בישראל
• שביתת הסגל האקדמי הבכיר (תשס"ח)

לקריאה נוספת

• עמי וולנסקי, אקדמיה בסביבה משתנה: מדיניות ההשכלה הגבוהה של ישראל 2004-1952, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2005.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אוניברסיטאות בישראל בוויקישיתוף

• סטודנטים באוניברסיטאות ובמוסדות אחרים להשכלה גבוהה באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
• השכלה גבוהה בישראל באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
• דן בן דוד, חזון אקדמי והיפוכו,באתר הידען, 14 בנובמבר 2009
• נעמי הימיין-רייש, מדד ההשכלה הגבוהה, גיליון 54 של כתב העת המקוון "פרלמנט", 2007, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
• האוניברסיטה הפתוחה