אונסק"ו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־23:52, 24 בינואר 2021 מאת גאון הירדן (שיחה | תרומות) (תיקון פרמטרים (דרך WP:JWB))
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דגל ארגון אונסק"ו
מטה אונסק"ו בפריז
משרדי אונסק"ו בברזיליה

אוּנֶסְק"וֹאנגלית: United Nations Educational, Scientific and Cultural Organization - UNESCO) הוא ארגון החינוך, המדע והתרבות של האומות המאוחדות, שבו חברות 195 מדינות. מדובר בסוכנות מקצועית של האו"ם, שנוסדה ב-16 בנובמבר 1945, שמטרתו המוצהרת היא לתרום לשלום ולבטחון על ידי קידום של שיתוף פעולה בינלאומי בתחומים של חינוך, מדע ותרבות, מתוך שאיפה להנחיל ברחבי העולם רגש של כבוד כלפי ערכי הצדק, שלטון החוק, זכויות האדם והחירויות הבסיסיות שהוכרזו בהצהרת האו"ם. שיקולים פוליטיים של המדינות החברות בארגון, שרבות מהן הן דיקטטורות המבזות את ערכי זכויות האדם, מטים את פעילותו להחלטות פוליטיות שאינן קשורות למטרתו המוצהרת.

בסיסו של הארגון בפריז, ויש לו למעלה מ-50 נציגויות שטח ומספר מוסדות ומשרדים ברחבי העולם. רוב נציגויות השטח הן למעשה משרדים שמקבצים את ענייניהן של שתיים או שלוש מדינות. בנוסף יש משרדים לאומיים ואזוריים.

אונסק"ו פועל באמצעות חמש תוכניות עיקריות, בתחומים של חינוך, מדעי הטבע, מדעי החברה, תרבות, תקשורת ומידע. מיזמים הממומנים על ידי אונסק"ו כוללים: לימוד קרוא וכתוב, לימודים טכניים, תוכניות להכשרת מורים, תוכניות מדע בינלאומיות, קידום תקשורת עצמאית וחופש העיתונות, מיזמי היסטוריה תרבותית ואזורית, קידום ההכרה במגוון תרבויות, הסכמי שיתוף פעולה בינלאומיים כדי להבטיח את המורשת התרבותית והטבעית של העולם, שמירה על זכויות אדם וניסיונות לגשר על הפער הדיגיטלי בעולם.

מבנה

ישנם שלושה גופים האחראים על קביעת המדיניות, השליטה, והניהול היומיומי באונסק"ו:

  • הוועידה הכללית
  • הועד המנהל
  • המזכירות

הוועידה הכללית היא אספה של המדינות החברות בארגון וחברים שותפים, שבה לכל מדינה יש קול אחד. הוועידה מתכנסת מדי שנתיים, קובעת מדיניות כללית ומגדירה מהם הקווים המנחים את הארגון.

הועד המנהל מונה 58 חברים שנבחרים על ידי הוועידה הכללית לתקופות של 4 שנים. הוועד המנהל אחראי להתכנסות הוועידה הכללית ולכך שהוראותיה יוצאות לפועל. מעבר לכך ישנן סמכויות נוספות בתחום אחריותו, שמוקצות לו על ידי הוועידה הכללית.

המזכירות מורכבת מהמזכיר הכללי וצוותו והיא אחראית לניהול היומיומי של הארגון. המזכיר הכללי, שמהווה את הפנים הציבוריות של הארגון, נבחר לתקופה (הניתנת לחידוש) של ארבע שנים על ידי הוועידה הכללית. הצוות הנוכחי מונה כ-2,100 אנשים ונשים, כשני שלישים מהם יושבים בפריז, והשליש הנותר מפוזר ברחבי העולם, בין 58 נציגויות השטח של הארגון. המזכירות מחולקת למספר משרדים מנהליים ולחמישה חלקים המשקפים את חמשת תחומי הפעילות העיקריים של הארגון.

תקציב הארגון משולם על ידי כלל המדינות החברות בו, כשארצות הברית ממנה כ-25% מתקציבו, אך בעקבות קבלת הרשות הפלסטינית כמדינה חברה - הופסק מימון זה.

פעילויות

מזכירים כלליים

# שם מדינה תקופת כהונה הערות
התחלה סיום
1 ג'וליאן הוקסלי הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת 1946 1948
2 חיימה טורס בודט מקסיקומקסיקו מקסיקו 1948 1952
3 ג'ון ווילקינסון טיילור ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית 1952 1953
4 לותר אוונס ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית 1953 1958
5 ויטורינו ורונזה איטליהאיטליה איטליה 1958 1961 התפטר מתפקידו עקב סיבות רפואיות
6 רנה מיו צרפתצרפת צרפת 1961 1974 כיהן 2 כהונות בתפקיד
7 אמאדו-מאהטר אמ'באו סנגלסנגל סנגל 1974 1987
8 פדריקו מאיור סראגוס ספרדספרד ספרד 1987 1999 כיהן 2 כהונות בתפקיד
9 קוהישירו מאטסואורה יפןיפן יפן 1999 2009 כיהן 2 כהונות בתפקיד
10 אירינה בוקובה בולגריהבולגריה בולגריה 2009 מכהנת

אונסק"ו וישראל

ישראל הצטרפה לארגון בשנת 1949. היא הוצאה ממנו בשנת 1974 בעקבות חפירות ארכאולוגיות שביצעה בשטחי הר הבית שלא התקבלו על דעת הארגון. בשנת 1979 הצטרפה ישראל שוב לאונסק"ו לאחר איום של ארצות הברית לחדול מהעברת הכספים למימון פעילות הארגון.

נשיא הוועד הלאומי לאונסק"ו בישראל הוא שר החינוך. המזכירה הכללית של הוועד הישראלי לאונסק"ו היא ד"ר דלית אטרקצ'י ויושב ראש וועדת המורשת העולמית של ישראל הוא האדריכל אריה רחמימוב.[1]

הקשרים המקצועיים עם אונסק"ו בנושאים המקצועיים הרבים שבהם עוסק גוף זה מרוכזים כולם על ידי הוועד הישראלי לאונסק"ו. הקשרים המדיניים עם ארגון זה מנוהלים על ידי משרד החוץ בעזרת שגריר ישראל לאונסק"ו, כרמל שאמה הכהן, שמקום מושבו הוא שגרירות ישראל בפריז. בישראל הוכרזו על ידי אונסק"ו שישה אתרי מורשת עולמית.

באוקטובר 2011 החליט ארגון אונסק"ו לצרף את הרשות הפלסטינית כמדינה חברה, למרות שהמהלך מנוגד לחוקת האומות המאוחדות, לפיה רק מדינה החברה באו"ם יכולה להצטרף לאונסק"ו[2]. ארצות הברית, קנדה וישראל החליטו בתגובה על הפסקת העברת כספים לארגון אשר כרבע מתקציבו ממומן על ידי ארצות הברית[3]. בעקבות אי העברת הכספים בנובמבר 2013 הושעתה זכות ההצבעה של ישראל וארצות הברית בארגון[4].

בדצמבר 2012 נחנכה כיכר אונסק"ו לסובלנות ולשלום בחיפה.

בספטמבר 2017 מסרה ישראל לאונסק"ו בטקס חגיגי רפליקה חלקית משער טיטוס, כהוכחה היסטורית שנועדה לסתור את הטענה שישראל והיהודים כובשים בהר הבית. הרעיון נולד בעקבות החלטת אונסק"ו שישראל היא "כובשת בירושלים". ראש הממשלה בנימין נתניהו החליט שמעשה זה יהיה "דרישת שלום" מהאמת ההיסטורית על קיומו של בית המקדש השני שנחרב, ולא ננטש מרצון. הענקת הרפליקה בוצעה כחלק מההבנות על הצטרפות ישראל מחדש לארגון.[5]

באוקטובר 2017 הודיעה ארצות הברית על פרישתה מאונסק"ו, בשל ההטיה המתמשכת נגד ישראל.[6] לאחר פרישת ארצות הברית, הנחה שר החוץ וראש הממשלה בנימין נתניהו את משרד החוץ להתכונן לפרישה מאונסק"ו. ב-22 בדצמבר 2017 הודיעה ישראל על פרישתה מאונסק"ו, וזו נכנסה לתוקף בסוף 2018.[7]

ירושלים

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – פרשת החלטת אונסק"ו בעניין הר הבית והכותל

ב-16 באפריל וב-13 באוקטובר 2016 הצביע הוועד הפועל של אונסק"ו בעד החלטות שבין השאר מגנות את ישראל על התנהגותה בנושאים שונים הקשורים להר הבית. בהחלטות נקראים הר הבית והכותל המערבי בשמותיהם המוסלמים (אל אקסה/אל-חראם א-שריף, ואל-בוראק).[8][9] יש הרואים בהחלטות שלילת הזיקה בין היהודים להר הבית והכותל.[10] ההחלטות זכו לגינויים חריפים בישראל, מימין ומשמאל[11]. בארצות הברית, חלק מחברי הקונגרס[12] וכן נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ[13], הביעו גינויים גם כן.

אחרי ההחלטה באוקטובר הצהירה מזכ"לית הארגון, אירנה בוקובה, כי "הר הבית קדוש גם ליהודים" והוסיפה כי "להכחיש או למחוק היסטוריה שלמה ליהודים, נוצרים או למוסלמים, חותרת תחת האמינות של המקום ויוצאת נגד מה שמייצגת המורשת העולמית של ארגון אונסק"ו"[14].

כתגובה להחלטה, שר החינוך נפתלי בנט הורה להשעות כל פעילות עם אונסק"ו[15] למרות הסתייגותה של בוקובה[16].

ב-26 באוקטובר 2016 אישרה אונסק"ו עוד החלטה השוללת קדושת הר הבית ליהודים ומכריזה עליו כמקום פולחן מוסלמי בלבד. גם החלטה זו גונתה בחריפות על ידי ישראל.[17]

ב-2 במאי 2017 אישר הארגון החלטה הקובעת שישראל היא כוח כובש בירושלים.[18]

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אונסק"ו בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ הוועדה הישראלית למורשת עולמית (IWHC) באתר משרד החינוך
  2. ^ יצחק בן-חורין ואליאור לוי, ארצות הברית: מפסיקים מיד את הסיוע הכספי לאונסק"ו, באתר ynet
  3. ^ קנדה: נפסיק להעביר סיוע כספי לאונסק"ו בגלל קבלת הפלסטינים
  4. ^ אתר למנויים בלבד עקב הפסקת המימון: אונסק"ו השעתה את זכות ההצבעה של ישראל, באתר הארץ, 9 בנובמבר 2013
  5. ^ עמית ולדמן, ‏השי העוקצני של ישראל לאונסק"ו, באתר ‏מאקו‏‏, ‏26 בספטמבר 2017‏
  6. ^ סוכנויות הידיעות, ארצות הברית תפרוש מאונסק"ו: "מוטה נגד ישראל", באתר ynet, 12 באוקטובר 2017.
  7. ^ נתניהו הנחה להיערך לפרישת ישראל מאונסק"ו: "החלטת ארצות הברית - אמיצה ומוסרית", נבדק ב-2017-10-12
  8. ^ המסמך הרשמי של אונסק"ו מאפריל
  9. ^ המסמך הרשמי של אונסק"ו מאוקטובר
  10. ^ ניצן קידר, אונסק"ו: גם הכותל לא קשור ליהודים, באתר ערוץ 7, 13 באוקטובר 2016,
    מואב ורדי, אונסק"ו קבעה: אין זיקה בין ישראל להר הבית, באתר של "רשת 13", 13 באוקטובר 2016 (במקור, מאתר "nana10").
  11. ^ חזקי ברוך, ההחלטה הצפויה באונסק"ו - אנטישמית, באתר ערוץ 7, 13 באוקטובר 2016,
    איתמר אייכנר ומורן אזולאי, אונסק"ו מטיל ספק בזיקה בין היהודים לאתרים הקדושים בירושלים, באתר ynet, 13 באוקטובר 2016.
  12. ^ אריאל כהנא, חברי קונגרס לאונסקו: "אל תכחישו את הקשר היהודי לירושלים", באתר nrg‏.
  13. ^ ynet ומורן אזולאי, טראמפ על החלטת אונסק"ו: "התעלמות מקשר בן 3,000 שנה", באתר ynet, 14 באוקטובר 2016
  14. ^ מורן אזולאי, מזכ"לית אונסק"ו: "הר הבית קדוש גם ליהודים", באתר ynet, 14 באוקטובר 2016
    Statement by the Director-General of UNESCO on the Old City of Jerusalem and its Walls, a UNESCO World Heritage site, UNESCO, 14.10.2016
  15. ^ דפנה ליאל ומיכל פעילן, ‏לאחר ההחלטה החריגה: בנט הורה להשעות כל פעילות עם אונסק"ו, באתר ‏מאקו‏‏, ‏14 באוקטובר 2016‏
  16. ^ דנה סומברג, עפר לבנת, ‏מנכ"לית אונסק"ו: "אל-אקצא נמצא על הר הבית שקדוש גם ליהודים", באתר מעריב אונליין, 14 באוקטובר 2016
  17. ^ שלמה צזנה, ‏אונסק"ו בהצבעה הזויה נוספת נגד ישראל, באתר ישראל היום, 26 באוקטובר 2016 11:27.
  18. ^ איתמר אייכנר, רוב באונסק"ו: לשלול ריבונות ישראל בכל ירושלים, באתר ynet, 2 במאי 2017