אופטיקה גאומטרית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־04:55, 15 באוגוסט 2017 מאת מוסיף והולך (שיחה | תרומות) (גרסה אחת יובאה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אופטיקה גאומטרית היא ענף בפיזיקה העוסק בתופעות האור שניתנות להתפרש כהתפשטות האור בקווים ישרים הנקראים "קרני אור".

היסטוריה והתפתחות

התגלית של ניוטון אודות החזרת האור, ציור שמן משנת 1827.

תאוריה זה פותחה לשם הבנתם ושימושם של מכשירים אופטים כגון: מראות, עדשות וכדומה. התאוריה פותחה על ידי אייזק ניוטון וביססה את הפיזיקה שלה על ההנחה שהאור נע בקווים ישרים במסלול הקצר ביותר. כתוצאה מכך, האופטיקה הגאומטרית מתבססת בעיקר על גאומטריה כדי להסביר תופעות אופטיות כגון שבירה, החזרה ועוד - כאשר ההסברים מוצגים כחישוב המהלך של קרני האור במכשירים האופטיים.

חוקים אופטיים

עיקרון החזרת האור
  • עקרון פרמה: האור נע במסלול הקצר ביותר.
  • החזרה - אור הפוגע במשטח מישורי יוחזר ממנו תוך קיום התנאים הבאים:
    1. הקרן הפוגעת, הקרן החוזרת והאנך למשטח הפוגע נמצאים כולם על מישור אחד.
    2. הזווית של הקרן החוזרת ביחס לאנך למישור הפגיעה שווה לזווית הקרן הפוגעת ביחס לאנך.
  • שבירה - חוק סנל
  • החזרה גמורה (החזרה פנימית מלאה)
  • נפיצה

מכשירים אופטיים

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אופטיקה גאומטרית בוויקישיתוף
P physics.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא פיזיקה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.