אורוגוואי

שגיאות פרמטריות בתבנית:מדינה
פרמטרים [ מפה מתבנית, מנהיגים, שמות מנהיגים, מפה נוספת מתבנית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

הרפובליקה המזרחית של אורוגוואי
República Oriental del Uruguay

דגל סמל
מוטו לאומי	חופש או מוות
המנון לאומי	בני המזרח, המולדת או הקבר
ממשל
משטר	רפובליקה
ראש מדינה	נשיא
שפה רשמית	ספרדית
עיר בירה	מונטווידאו 34°53′S 56°10′W (והעיר הגדולה ביותר)
גאוגרפיה
יבשת	דרום אמריקה
שטח יבשתי	176,215 קמ"ר (92 בעולם)
אחוז שטח המים	1.5%
אזור זמן	UTC -3
היסטוריה
הקמה
- עצמאות - הוכרזה - הוכרה	מהאימפריה הברזילאית 25 באוגוסט 1825 27 באוגוסט 1828
דמוגרפיה
אוכלוסייה (הערכה 1 באפריל 2024)	3,423,265 נפש (134 בעולם)
צפיפות	19.43 נפש לקמ"ר (202 בעולם)
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 80 גילאי 0 - 14 19.51% גילאי 15 - 24 15.14% גילאי 25 - 54 39.86% גילאי 55 - 64 10.79% גילאי 65 ומעלה 14.71%
כלכלה
תמ"ג (2022)	71,177 מיליון $ (79 בעולם)
תמ"ג לנפש	20,792$ (62 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי (2021)	0.830 (52 בעולם)
מטבע	פסו אורוגוואי‏ (UYU)
שונות
סיומת אינטרנט	uy
קידומת בין־לאומית	598

מפת אורוגוואי

נהר ריו דה לה פלטה מפריד בין אורוגוואי לבין ארגנטינה.

"פלזה אינדפנדנסיה" (כיכר העצמאות) שבמונטוידאו, מתחת לאנדרטה שבמרכז התמונה נמצא קברו של ארטיגס, גיבור האומה

הרפובליקה המזרחית של אורוגוואי (בספרדית: República Oriental del Uruguay) היא מדינה השוכנת בחוף הדרום-מזרחי של יבשת דרום אמריקה. גבולותיה הם ברזיל בצפון, נהר אורוגוואי במערב, שפך הנהר של ריו דה לה פלאטה בדרום מערב, ארגנטינה בעבר האחר של נהרות אלו, והאוקיינוס האטלנטי בדרום מזרח. מבחינה תרבותית שייכת אורוגוואי למדינות אמריקה הלטינית.

היסטוריה

פירוש השם "אורוגוואי" בשפת גוואראני, השפה המקורית של ילידי אורוגוואי, הוא "נהר הציפורים הצבועות".

בתקופה הקולוניאלית נודע האזור כ"גדה המזרחית של נהר אורוגוואי". האירופאים הראשונים הגיעו לאורוגוואי בתחילת המאה ה-16, אך גילו בה עניין מועט בשל החוסר במחצבים והתנגדות הילידים. בהמשך הפכה אורוגוואי למוקד תחרות בין האימפריות של פורטוגל וספרד, בשל מיקומה על שפך נהר הריו דה לה פלאטה. בשנת 1624 התיישבו ספרדים באזור והחלו לפתח את תעשיית הצאן והבקר. הבירה העתידית של אורוגוואי, מונטווידאו, הוקמה בראשית המאה ה-18, והפכה ליריבה של בואנוס איירס. בשל הנמל הטבעי שלה מונטווידאו נחשבה למרכז צבאי של האימפריה הספרדית, ואילו בואנוס איירס נחשבה למרכז מסחרי.

מלחמת העצמאות של אורוגוואי החלה ב-1810, בהנהגתו של חוסה חרוואסיו ארטיגס, שמרד ברשויות הספרדיות והביס אותן בקרב על לאס פיידראס. בהמשך נאבקה אורוגוואי בניסיונות כיבוש מצד ברזיל, שסיפחה לעצמה את אורוגוואי בשנת 1821. בתגובה לסיפוח התחוללה במדינה מהפכה, ואורוגוואי הכריזה על עצמאות ב-25 באוגוסט 1825. הכרזת העצמאות הובילה למלחמת ארגנטינה-ברזיל, שבסיומה (1828) נוצרה הרפובליקה העצמאית של אורוגוואי, שבירתה מונטווידאו.

האוכלוסייה המקורית של אורוגוואי, בני שבט הצ'ארואה, הושמדה בהדרגה במשך כשלוש מאות שנה, תהליך שהגיע לשיאו ב-11 באפריל 1831 ברצח המוני בסלסיפוודס. הרצח ההמוני הונהג על ידי הגנרל פרוקטואוסו ריברה, הנשיא הראשון של אורוגוואי. לאחר מכן חדלו בני צ'ארואה להתקיים כעם ותרבותם נכחדה. למרות זאת, ישנם עדיין אורוגוואים כיום שבעורקיהם זורם דם של שבט הצ'ארואה, זאת בשל הערבוב של ספרדים עם בני הצ'ארואה בתקופה הקולוניאלית.

במהלך המאה ה-19 סבלה המדינה מיריבות קשה בין הליברלים (קולורדו) והשמרנים (בלאנקו), קונפליקט שהתדרדר למספר מלחמות אזרחים לאורך המאה. באחרונה שבהן, ב-1904, ניצחו הליברלים ועם סיומה ייצב הנשיא באטייה אי אורדונייס את השלטון, והנהיג רפורמות מתקדמות בתחום העבודה וזכויות הנשים. בנוסף, גלי הגירה ממערב אירופה החלו לשנות את פני החברה.

במחצית הראשונה של המאה ה-20 נהנתה אורוגוואי ממשטר דמוקרטי ומיציבות כלכלית, אך במהלך שנות ה-50 וה-60 החלה כלכלת המדינה להיחלש, ואי השקט הפוליטי במדינה גבר. ב-1973 תפס הצבא את השלטון במדינה והנהיג בה דיקטטורה צבאית, שנמשכה 12 שנים. השלטון הצבאי הסתיים בבחירות שנערכו ב-1985, בהן ניצח הליברל חוליו מאריה סאנגינטי.

בעת האחרונה נאבקה אורוגוואי לשמור על יציבות נוכח המשברים הכלכליים שפקדו את המדינות השכנות. בשנת 2004 נבחר לנשיאות טאבארה ואסקס. המדיניות הכלכלית שלו הובילה לצמצום העוני והאבטלה, ולהשקעות זרות רבות במדינה. הנשיא הנוכחי הוא טאבארה ואסקס שהקים קואליציה של מפלגות שמאל.

פוליטיקה

ערך מורחב – פוליטיקה של אורוגוואי

אורוגוואי היא רפובליקה נשיאותית. נשיא אורוגוואי הוא ראש המדינה וראש הרשות המבצעת (הממשלה), והוא נבחר אחת לחמש שנים בבחירות ישירות. הרשות המחוקקת מתחלקת בין שני בתי מחוקקים: הבית התחתון (Cámara de Representantes), המונה 99 חברים; והסנאט המונה 30 חברים נבחרים, וזאת בנוסף לסגן הנשיא. הרשות השופטת נפרדת מהרשות המחוקקת ומהרשות המבצעת, כיום הנשיא המכהן הוא טאבארה ואסקס.

תחבורה

ערך מורחב – מחוזות אורוגוואי

בכבישים הראשיים של המדינה נגבית אגרה בגבולות בין מחוז למחוז, ובכך מממנים את שיפור ושיפוץ הכבישים.

בין הערים הגדולות ישנן מסילות ברזל שאורכן מסתכם ב-2073 ק"מ ושרות רכבות. הרכבות מיושנות בדרך כלל והנסיעה בהן איטית, אך זולה.

בין אורוגוואי לארגנטינה ישנם קווי מעבורות החוצים את נהר ריו דה לה פלטה בין מונטווידאו או קולוניה - לבואנוס איירס.

שדה התעופה הבינלאומי נמצא בקראסקו (שכונה פרברית של מונטווידאו), ובנוסף לו ישנם עוד 7 שדות תעופה קטנים יותר.

חברת התעופה הגדולה באורוגוואי הייתה פלונה. החברה פשטה רגל ונסגרה ב-5 ביולי 2012.

בשנת 2013 הוחלט על הקמת חברת התעופה מחדש בשם Alas-U באמצעות עובדי החברה לשעבר, החברה החלה את פעילותה בפועל בשנת 2016 לאחר בעיות בחכירת המטוסים.

כלכלה

הכלכלה של אורוגוואי מתאפיינת בגידול דגנים ובקר ליצוא ובכוח עבודה משכיל, ויש בה גם תעשייה מפותחת של זיקוק נפט וייצור אנרגיה הידרו-אלקטרית.

לאחר גידול שנתי ממוצע של 5% בשנים 1996 עד 1998 ובשנים 1999 עד 2001, סבלה הכלכלה באורוגוואי מירידה בביקוש לתוצרתה בארגנטינה ובברזיל, הצורכות ביחד כמחצית מהיצוא של אורוגוואי. למרות משבר הסחר החמור, המצב הפיננסי של אורוגוואי נותר יציב מאלה של שכנותיה, מה שמשקף את התדמית היציבה של אורוגוואי.

בשנים האחרונות השקיעה אורוגוואי את רוב מרצה בפיתוח שימושים מסחריים לטכנולוגיות IT והפכה למייצאת תוכנה מובילה באמריקה הלטינית, כמו כן התפתחו רבות ענפי הבנקאות והתיירות. אורוגוואי מיצאת בשר בקר לישראל וישנם קשרי סחר קבועים בין המדינות. המטבע המקומי הוא פסו אורוגוואו (Peso), ושערו היציג כיום (2016) הוא כ-30 פסו לדולר ארצות הברית.

גאוגרפיה

אורוגוואי היא הטריטוריה השלישית הקטנה בדרום אמריקה, אחרי מדינת סורינאם והטריטוריה גיאנה הצרפתית. הנוף מורכב ברובו ממישורים נמוכים בדרום ומרמה נמוכה בצפון. הנקודה הגבוהה ביותר במדינה היא סרו קטדרל (הר הקתדרלה), שגובהו 514 מטרים. דרומית-מערבית לשם נמצא נהר ה"ריו דה לה פלאטה" (נהר הכסף), לשון הים של נהר האורוגוואי, המשמש כגבול המערבי, יחד עם נהר הפראנה, שלא עובר דרך אורוגוואי. הנהר הגדול הנוסף הוא ה"ריו נגרו", החוצה את אורוגוואי לרוחבה.

מספר לגונות נמצאות לאורך החוף האטלנטי של אורוגוואי.

אתרי תיירות

בעיר פונטה דל אסטה (Punta del este), עיר חוף השוכנת בקצה הלגונה של שפך הנהר ריו דה לה פלטה לאוקיינוס האטלנטי, ישנם בתי מלון רבים ואתרי בילוי.

בעיר קולוניה (colonia) ישנה עיר עתיקה חומה ומבצרים עתיקים, וכן חיילי משמר העיר במדים מיוחדים העורכים טקס חילופי משמרות מדי יום ראשון.

תרבות

תרבות אורוגוואי היא אירופאית והשפעותיה מדרום אירופה הן חשובות במיוחד. המסורת של הגאוצ'ו הייתה אלמנט חשוב באמנות ופולקלור הן של אורוגוואי והן של ארגנטינה.

אמנות

אחד האמנים הבולטים באורוגוואי היה הצייר והפסל מופשט קרלוס פאאס וילארו. הוא צייר מטימבוקטו וממיקונוס כשהעבודה הידועה ביותר שלו היא הבית והמלון שלו קאסאפואבלו Casapueblo בפונטה בז'נה, ליד פונטה דל אסטה.

מוזיקה

המוזיקה הפופולרית שאורוגוואי חולקת עם ארגנטינה היא טנגו. כמו במקרים רבים גם הטנגו הוא מקור למריבות בין השכנות, ושתיהן טוענות להיות מקום הולדתו של קרלוס גרדל - אחד מענקי הטנגו. בנוסף, הקנדומבה שנחגג בעיקר על ידי אוכלוסיות עם שורשים אפריקנים.

המטבח

בשר בקר הוא מרכיב מרכזי במטבח האורוגוואי, ותושביה הם מגדולי צרכני בשר אדום לנפש בעולם. אסאדו, בשר בקר צלוי (להבדיל מנתח הבשר של הצלעות), הוא המאכל הלאומי באורוגוואי. מזונות פופולריים אחרים כוללים צלחות בשר בקר, צ'יוויטו (כריכי סטייק עם פילה בקר), פסטה, כליות צלויות, ונקניקיות (צ'וריסו, מורסיז'ה).

המשקה הלאומי באורוגוואי הוא המאטה (חליטת עשבים מקומית). ניתן לראות את האורוגוואיים עם ערכות מאטה בכל מקום ובכל עונות השנה. הבדיחה טוענת כי יש לאורוגוואיים שקע בין היד לחזה לשים את התרמוס.

ספורט

כדורגל הוא הספורט הפופולרי ביותר באורוגוואי. המשחק הבינלאומי הראשון מחוץ לאיים הבריטיים היה משחק בין אורוגוואי וארגנטינה במונטווידאו ביולי 1902. אורוגוואי זכתה במדליית הזהב במשחקים האולימפיים בפריז 1924 ושוב בשנת 1928 באמסטרדם. כתוצאה מכך, אורוגוואי זכתה לארח את טורניר גביע העולם בכדורגל הראשונה - הוא המונדיאל. נבחרת אורוגוואי בכדורגל זכתה פעמיים במונדיאל. אורוגוואי זכתה בטורניר הפתיחה על אדמתה בשנת 1930 ושוב בשנת 1950, כשהיא מנצחת את נבחרת ברזיל העדיפה במשחק הגמר.

אורוגוואי זכתה בקופה אמריקה (טורניר בינלאומי למדינות דרום אמריקאה) יותר מכל מדינה אחרת, נכון ל-2015 הניצחון האחרון הושג בשנת 2011 ובסך הכל 15 זכיות בקופה אמריקה.

אורוגוואי היא המדינה בה האוכלוסייה הקטנה ביותר שזכתה בגביע העולם. אורוגוואי הצטיינה במונדיאל 2010, והגיעה לחצי הגמר בפעם הראשונה מזה 40 שנים. דייגו פורלאן הוכתר כשחקן הטוב ביותר של טורניר 2010 עם פרס כדור הזהב. בדירוג לחודש יוני 2012, אורוגוואי הייתה מדורגת כקבוצה השנייה הטובה ביותר בעולם, על פי הדירוג העולמי של פיפ"א, הנקודה הגבוהה ביותר שלהם אי פעם בהיסטוריה של כדורגל. אורוגוואי ייצאה 1,414 שחקני כדורגל בשנות ה -2000, כמעט כמו כמות השחקנים מברזיל ומארגנטינה. בשנת 2010, ממשלת אורוגוואי חוקקה חוק המיועד לשמור על שחקנים באורוגוואי.

באורוגוואי יש ליגת כדורגל פעילה. שני המועדונים (ממונטווידאו) הפופולריים ביותר הם, Nacional וPeñarol, שמצליחים בטורנירים הן מקומיים והן בדרום אמריקה וזכו בשלושה גביעי אינטרקונטיננטל כל אחת.

פחות פופולריים אך בכל זאת משוחקים משחקי כדורסל רוגבי וטניס .

דמוגרפיה

88% מאוכלוסיית אורוגוואי הם ממוצא אירופי: ספרדים, איטלקים, אנגלים, צרפתים וגרמנים. שרידיהם האחרונים של תושבי אורוגוואי המקוריים בני שבט הצ'ארואה יחד עם מסטיסוס, שהוא כינוי לבני תערובת ביניהם ואירופאים, מהווים 8% מהאוכלוסייה. ארבעה אחוזים הם ממוצא אפריקאי.

91% מהאורוגוואיים מתגוררים בערים המרכזיות במדינה שהן מונטווידאו, סלטו, לאס פיידרס ופייסנדו.

החינוך במדינה הוא בכל רמותיו הוא חינם, כולל אוניברסיטאות, על אף שישנן החל משנת 1985 גם אוניברסיטאות פרטיות. האוניברסיטה הפרטית הגדולה ביותר במדינה שייכת לרשת World ORT. החינוך הוא חובה עד גיל 14.

במדינה ישנה מסורת ספרותית מפותחת, וסופרים ידועים יצאו מאורוגוואי כגון חואן סוריז'ה דה סן מרטין, בן המאה ה-19.

דתות

מאז 1919 הכנסייה והמדינה הן גופים נפרדים. לפי הסקר הלאומי של שנת 2006 לפי מרכז הסטטסיטיקה הלאומי של אורוגוואי: 47.1% מהתושבים באורוגוואי הם קתולים, 23.2% מאמינים שיש אל אבל חסרי דת, 17.2% אתאיסטים, 11.1% פרוטסטנטים, 0.6% מאמנים בדתות אפריקאיות, 0.3% יהודים ו-0.4% אחרים.

הקהילה היהודית

ערך מורחב – יהדות אורוגוואי

הקהילה היהודית מונה כ-18 אלף נפש. הקהילה מורכבת מארבע קבוצות עיקריות: אשכנזים, ספרדים, הונגרים ויוצאי גרמניה. הקהילה פעילה ביותר ומקיימת קשרים הדוקים עם ישראל. רוב היהודים מתרכזים בשכונת פוסיטוס (Pocitos) שבמונטווידאו הבירה. עם המוסדות המובילים של הקהילה נמנים שני בתי הספר היהודיים לבנים ובנות: אינטגראל-אריאל ויבנה (דתי), ובית ספר של חב"ד המיועד לבנות בלבד. במדינה פועלות שמונה תנועות נוער ציוניות: הבונים דרור, השומר הצעיר, הנוער הציוני, חזית הנוער, מכבי הצעיר, ישראל הצעירה, בית"ר ובני עקיבא.

הקשר עם ישראל

ערך מורחב – יחסי ישראל-אורוגוואי

בשנת 2004 נחתם הסכם שיתוף פעולה בין מכון היצוא הישראלי לבין אורוגוואי. ההסכם מסדיר חילופי משלחות בין המדינות וקיום תערוכות, מתן עידוד לאנשי עסקים ולמשקיעים להשקיע באורוגוואי ובישראל, וכן שיתוף פעולה בין החברות משתי המדינות.

ישראל מיצאת לאורוגוואי בעיקר כימיקלים וזיקוקי נפט, מוצרי גומי ופלסטיק.

באורוגוואי פועלות כ-110 חברות ישראליות המייצאות למדינה.

קישורים חיצוניים

• אורוגוואי פורטל השירותים והמידע הממשלתי
• אורוגוואי - באתר גרינגו
• פלג כהן‏, אורוגוואי: גן העדן שהישראלים לא מכירים בדרום אמריקה, באתר וואלה!‏, 10 בנובמבר 2016