אושפיזין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אושפיזין (ארמית - אורחים), הוא כינוי לשבעה מראשי עם ישראל (בספרי החסידות מכונים גם "שבעה רועים"), שבאים על-פי הקבלה להתארח בסוכותיהם של בני ישראל במהלך שבעת ימי חג הסוכות. בכל יום מגיע לסוכה "אורח" אחד מן השבעה בראש, ואליו מתלווים שאר האורחים.

סדר ונוסח הזמנת האושפיזין

סדר אושפיזין

ישנם שני נוסחים להזמנת האושפיזין:

  • על פי נוסח האר"י: "אזמין לסעודתי אושפיזין עילאין" ולאחר מכן מונים את שמות האורחים. ולאחר מכן: "במטו מינך (שם האורח) אושפזי עילאי דיתבי עמי ועמך כל אושפיזי עילאי (שמות שאר האורחים)", כלומר- "בבקשה ממך, אורח קדוש, שישבו עמי ועמך כל האורחים הקדושים".
  • ועל פי הנוסח האחר: "עולו אושפיזין עלאין קדישין, עולו אבהן עלאין קדישין, למיתב בצלא דהימנותא עילאה", כלומר- "היכנסו אורחים עליונים וקדושים, היכנסו אבותינו העליונים הקדושים, לישב בצל האמונה" (צל האמונה הוא כינוי קבלי לסוכה). ולאחר מכן מזמינים את האורח של אותו היום, ועמו את כל שאר האורחים.

סדר האושפיזין לפי המנהג האשכנזי (לפי סדר הדורות)

סדר האושפיזין לפי המנהג הספרדי והחסידי

מידות

חשיבות האורחים באה לידי ביטוי במידות (-תכונות) המיוחסות להם. סדר האושפיזין הנהוג לפי המנהג האשכנזי הוא כפי סדר לידתם של האישים המוזכרים. ולפי המנהג הספרדי והחסידי הסדר נקבע לפי סדר הספירות, ומקביל לשבע הספירות התחתונות. בכל יום מיוחסת חשיבות מיוחדת למידה הקשורה באורח של אותו היום:

3 הספירות העליונות - חכמה, בינה ודעת (או לפי שיטה אחרת - כתר, חכמה ובינה) אינן משויכות לאף אחד מהאושפיזין כיוון שהן מוגדרות כספירות 'מוחין', והן קודמות ליישום המעשי.

מנהגים ותוספות מאוחרות

יש הנוהגים להזמין עניים לאכול בסוכה לכבוד האושפיזין[1], ובפרט ביום טוב ראשון של חג הסוכות שהאושפיזא הוא אברהם אבינו שהיא מצויין במידת הכנסת אורחים.

יש הנוהגים להזמין בשמיני עצרת את שלמה המלך כאורח השמיני[2].

יש נוהגים ללמוד את ענייני האושפיזא מהתנ"ך והזוהר בספר חמד אלקים.

לקריאה נוספת

  • הרב אפרים ליפסקי, אושפיזין קדישין - הלכות ומנהגים, פתח תקוה תשע"א.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ על פי דברי ספר הזוהר (חלק ג', קד.) ש"חלקם של האושפיזין"- מנת האוכל שלהם- שייכת לעניים, ומי שלא מזמין עניים לסוכה- האושפיזין קמים ויוצאים מסוכתו
  2. ^ בשם ר' ישראל מרוז'ין- מובא על ידי נינו ר' יעקב מהוסיאטין בספרו "אהלי יעקב", מכון להוצאת אמרי קודש", תל אביב, תשס"ו, עמ' תק"ו