אטילה שומפלבי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות תקשורת

פרמטרים ריקים [ שנות פעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

אטילה שומפלבי
Somfalvi Attila
שומפלבי בעשור הראשון של המאה ה-21
שומפלבי בעשור הראשון של המאה ה-21
לידה 31 במרץ 1979 (גיל: 45)
אטילה שומפלבי מראיין את משה גאון בשבתרבות ברמת גן

אַטִילַה שׁוֹמְפַלְבִיהונגרית: Somfalvi Attila; נולד ב-31 במרץ 1979) הוא עיתונאי ישראלי, המשמש ככתב וכפרשן פוליטי באתר החדשות ynet. בנוסף, שומפלבי מגיש את התוכנית "המשחק המרכזי" בערוץ הכנסת.

ביוגרפיה

שומפלבי נולד ב-1979 בבאיה מארה שברומניה. הוא עלה עם הוריו לישראל ב-1990, והשתקע עם משפחתו בחיפה. למד בבית הספר התיכון "עירוני א'" בעיר, ובשנות התיכון החל לכתוב במקומונים של חיפה וכן לשדר בטלוויזיה הקהילתית. ב-1998 התגייס לצה"ל ושירת בשבועון "במחנה", במגוון תפקידים, בהם כתב בלבנון, כתב צבאי ועורך בעמודי החדשות של השבועון.

לאחר השחרור מצה"ל, עבד ככתב ב"חדשות מת"ב" בחיפה. בספטמבר 2001 החל לשמש ככתב ynet לענייני משטרה בתל אביב, ובמשך כמה חודשים הגיש פינה בערוץ 1 בענייני נימוסים והליכות. ככתב לענייני משטרה סיקר, בין השאר, את פרשת המעילה בבנק למסחר ואת הפריצה לבנק דיסקונט בדרום תל אביב, שבמהלכה חדרו השודדים דרך קיר לתוך חדר כספות ורוקנו אותו.

בבחירות לכנסת השש עשרה בשנת 2003, סיקר את מפלגת העבודה ואת הליכוד, ולאחר מכן מונה לכתב לענייני מפלגות של ynet. בסוף שנת 2003 דיווח על הסכם ז'נבה. כתב על פרישתו של עמרם מצנע מהפוליטיקה, על תנאי העסקתם של העוזרים האישיים של עמיר פרץ בהסתדרות, ועל "הפרוטוקולים הגנוזים"[1] של עדויות ראש הממשלה[2] בוועדת וינוגרד. דיווח על החלטתו של ח"כ חיים אורון (ג'ומס) לרוץ לראשות מרצ ולא לפרוש מהפוליטיקה, על כניסתו של העיתונאי דניאל בן סימון[3] לפוליטיקה, ואת פרשת "עשרת המיליונים"[4] של חברת אדלר-חומסקי ומפלגת "קדימה"[5]. חשיפתו הגדולה של שומפלבי הייתה בשנת 2009, אז פרסם כי ח"כ עמיר פרץ עוזב את שורות מפלגת העבודה ומגייס פוקדים למפלגת "קדימה". בעקבות הפרסום סוכלה היוזמה, ופרץ נשאר במפלגת העבודה עד לחבירתו ללבני בבחירות 2013.

שומפלבי משמש ככתב ופרשן פוליטי באתר האינטרנט "ynet". בינואר 2013 פורסם כי הושעה למשך חודש מכתיבת פרשנות באתר, עקב פגישה שקיים עם אלדד יניב, שתקף את המו"ל ובעלי האתר נוני מוזס בסדרת סרטונים בשם "השיטה". בעקבות הפרסומים הכחישו עורכי האתר כי שומפלבי נענש[6]. מגיש את התוכנית "המשחק המרכזי" בערוץ הכנסת, ומשמש פרשן בתוכניות טלוויזיה ורדיו שונות, בערוץ 1, בערוץ 2 ובערוץ 10, וכן בתחנות רדיו אזוריות רבות. בנוסף, הוא מרצה לתקשורת ופוליטיקה במכללת אורנים, ומנחה פאנלים אקטואליים בפורומים שונים.

ב-2008 נבחר על ידי מגזין "Time Out תל אביב" לאחד מ-30 האנשים המצליחים בישראל מתחת לגיל 30.

ביולי 2014 החל להגיש את מהדורת האקטואליה המרכזית של ערוץ 20. לאחר מכן החליף אותו בהגשת התוכנית אברי גלעד.

במאי 2018 לאחר פרסום מסמכי תוכנית הגרעין האיראנית, קרא שומפלבי בחשבון הטוויטר שלו לשלול את פרס נובל לשלום שהוענק לנשיא ארצות הברית לשעבר ברק אובמה.

שומפלבי נשוי ואב לשני ילדים[7]. הוא למד מדע המדינה, פרש באמצע, ובהמשך למד משפטים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אטילה שומפלבי ואבירם זינו, מקורבי אולמרט: המחמאות של וינוגרד נגנזו, באתר ynet, 25 בינואר 2008
  2. ^ אטילה שומפלבי, מחמאות וביקורת בווינוגרד: היה צריך לכבוש, באתר ynet, 27 בינואר 2008
  3. ^ אטילה שומפלבי, האם העיתונאי דניאל בן סימון בדרך לפוליטיקה?, באתר ynet, 23 במרץ 2008
  4. ^ אטילה שומפלבי, למה ביטל רה"מ את חוזה המיליונים עם אדלר?, באתר ynet, 22 בפברואר 2008
  5. ^ אטילה שומפלבי, קדימה: מבקר המפלגה יבדוק החוזה עם אדלר, באתר ynet, 4 במרץ 2008
  6. ^ דוד אברהם‏, ב-ynet מכחישים השעיית אטילה שומפלבי; "לא היה ולא נברא", באתר וואלה!‏, 8 בינואר 2013
  7. ^ אטילה שומפלבי, נופש בטורקיה: ישראלים, אל תבואו. אנחנו נהנה לבד, באתר ynet, 27 באוגוסט 2017
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0