איו (ירח)
 | |
| איו צולם ברזולוציה גבוהה על ידי הגשושית גלילאו, 3 ביולי 1993 | |
| גילוי | |
|---|---|
| מגלה |
גלילאו גליליי סיימון מריוס |
| תאריך גילוי | 7 בינואר 1610 |
| מאפיינים מסלוליים | |
| חצי ציר גדול | 421,700 ק"מ |
| אקסצנטריות | 0.041 |
| זמן הקפה | 1.769137786 ימים |
| מהירות הקפה | 17.334 ק"מ/שנייה |
| נטיית מסלול |
למישור המילקה- 2.21° לקו המשווה של צדק- 0.05° |
| ירח של | צדק |
| מאפיינים פיזיים | |
| קוטר ממוצע | 3642.6 ק"מ |
| שטח הפנים | 41,910,000 קמ"ר |
| מסה | 8.9319×1022 ק"ג |
| צפיפות ממוצעת | 3.528 גרם/סמ"ק |
| כוח משיכה | 1.796 מ/ש2 |
| אלבדו | 0.63 |
| מהירות מילוט | 2.558 ק"מ/שנייה |
| בהירות | 5.02 |
אִיוֹ הוא אחד מירחי כוכב הלכת צדק. הוא החמישי במרחקו מבין 69 ירחי צדק והשלישי בגודלו מבין ארבעת הירחים הגליליאניים. מקיף את צדק אחת ל-42 שעות.
איו מקיף את צדק בזמן בזמן השווה לזמן סיבובו סביב צירו (בדומה להקפת הירח סביב כדור הארץ). הדבר נובע מכוח המשיכה החזק של צדק אשר נעל את סחרורו הצירי של איו עד שזה מפנה אליו רק צד אחד בכל עת. בנוסף, בהשפעת כוחות הכבידה של צדק ושאר הירחים הגליליאניים, נוצרים כוחות גאות חזקים המביאים לעיוות משמעותי-עד לכדי הבדל של 100 מטר בין "שיא הגאות" (tidal bulge) לבין השפל. תנודות אלו בליבת הירח גורמות ליצירת חום רב(אנ') המתיך את גרעינו הפנימי של איו והתוצר הוא פעילות געשית רבה על פניו.
איו הוא הגוף הפעיל ביותר מבחינה געשית במערכת השמש, והתזות ההתפרצויות הגעשיות שלו מגיעות לגובה 300 ק"מ מפניו. פעילות זאת היא הגורם לגוון הצהבהב של פניו. על-פי הנתונים הידועים כיום (2016) איו בנוי בעיקר מסלעי סיליקט מותכים, ויש לו גרעין מתכתי. גשושית המחקר גלילאו מצאה כי הירח כמעט שלא נפגע ממטאוריטים, אבל יש בו כמות גדולה של הרי געש פעילים ואף שלחה צילומי התפרצויות. הקרינה החזקה הקיימת סביב איו פגעה במכשור על הגשושית והובילה לסיום המשימה.
קישורים חיצוניים
- נתוני גופים במערכת השמש באתר המעבדה להנעה סילונית של נאס"א
- חיים מזר, איו-ירח של צדק, סיכום ממצאים – חלק א, באתר "הידען", 25 בדצמבר 2010
| מערכת השמש | |
|---|---|
| |
| ראו גם: פורטל מדעי החלל |
