איכות חיים קהילתיים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־16:39, 12 באפריל 2019 מאת כלכלן10 (שיחה | תרומות) (הגהה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

איכות חיים קהילתיים היא המידה בה יש לאדם את התנאים ההכרחיים למלא את צרכיו, להיות מאושר בסביבה הקהילתית בה הוא מתגורר. אנשים שואפים לחיות בסביבה שתענה על צורכיהם, רצונותיהם ושאיפותיהם במטרה להיות מאושרים.

לאורח החיים הקהילתי השפעה ישירה על התחושות הסובייקטיביות של תושבים בסביבת מגורים.
איכות חיים קהילתיים נגזרת מטיבם ועוצמתם של תשתיות ציבוריות וחברתיות, פעולות המקדמות הון קהילתי וקשרים הנוצרים, מתפתחים ומשפיעים, בין חברי הקהילה לבין עצמם, ובינם לבין מוסדות הציבור. איכות חיים קהילתיים תחשב כגבוהה ביישוב בו קיים מרחב ציבורי רב, הון קהילתי משמעותי והשפעה קהילתית שמתבטאת ביכולת של התושבים להשפיע על תהליכים ביישוב בו הם גרים.

איכות החיים הקהילתיים מורכבת משילובם של חיים קהילתיים וקהילה יישובית המתנהלים בסביבת חיים קהילתית.

חיים קהילתיים

חיים קהילתיים מתבטאים בהוויה המתקיימת בסינרגיה של תשתיות, פעולות וקשרים בקהילה למען ומימוש מטרות משותפות. חיים קהילתיים הם סוג של "ביחד" הוויה המהווה תוצאה של פעולות משותפות של אנשים כשהשלם גדול מסכום חלקיו. לעשייה המשותפת יש ערך מוסף, ערך אליו היחיד לא היה מגיע ללא הקהילה. טיבם ועוצמתם של החיים הקהילתיים יתבטאו בסוג התשתיות העומדות לרשות הקהילה, באופיין של הפעולות שנעשות בשביל הקהילה ועל ידי הקהילה ובהגדרת ומימוש המטרות המשותפות שהוגדרו על ידי הקהילה ובאו לידי ביטוי באמצעות הקהילה. קהילה שעומדים לרשותה תשתיות ויודעת להעצימן לידי פעולות וקשרים המקדמים מטרות משותפות, תפתח לעצמה איכות חיים קהילתיים.
איכות חיים קהילתיים רלוונטיים לקהילה יישובית. הם אינן רלוונטיים לקהילה שאינה מאזור מוניציפלי מוגדר גם אם מתנהלים באותה קהילה מאפיינים קהילתיים שאינם על רקע מוניציפלי אלא על רקע נושאי, מגדרי או תרבותי.

קהילה יישובית

תושבים, עסקים, רשות וארגונים אזרחיים מאזור מוניציפלי מוגדר ביניהם מתקיימת תלות הדדית בייצור וחלוקת המשאבים בקהילה. תלות זו מתרחשת תוך אינטראקציה יומיומית בין אנשי הקהילה, בינם לבין עצמם ובינם לבין מוסדות הציבור. לאינטראקציות אלו השפעה מובהקת על איכות חייהם הקהילתיים.
לדוגמה, לתושבים הגרים באותו יישוב, באותה שכונה ובאותו רחוב וחולקים משאבים ציבורים משותפים, כמו גן ציבורי, בית ספר משותף או ספרייה משותפת, מטרות משותפות כמו שמירה על הגן הציבורי, דאגה לרמת הלימודים בבית הספר או תרומה לספרייה היישובית. התושבים נמצאים בתלות הדדית כשכל אחד מבין שלעצם התנהגותו כלפי המשאב הציבורי יש השפעה על יכולתו של שכנו לחלוק את אותו משאב. ככל שאני אשקיע, אשמור או אפגע ברכוש הציבורי, כך לחברי בקהילה היישובית יטב או ירע. מעצם העובדה שאני חולק משאבים ומטרות עם התושבים המתגוררים באותו יישוב ונמצא איתם באינטראקציה יומיומית, אני מוגדר כחלק מקהילה יישובית.

איכות חיים קהילתיים תתבטא בטיבם ועוצמתם של תשתיות, קשרים, פעולות והשפעה של חברי הקהילה על ייצור וחלוקת המשאבים בקהילה.

המעבר של הפרט מ"להיות משויך" ל"להרגיש שייך" ועד "הקהילה היא שלי".

לאיכות החיים הקהילתיים השפעה על שביעות רצונו של האזרח, על בחירתו במקום המגורים ועל צמיחתו כאזרח בוגר, אחראי, מעורב, מתנדב, אכפתי ומשפיע.
לאיכות החיים הקהילתיים, כפי שתתבטא בסביבה בה גדל התושב, אחריות רבה על הצמחת אזרח הרואה עצמו חלק בלתי נפרד מהיישוב ומהמדינה. השפעה זו תתבטא בתחושת השייכות, ביצירת הזהות ובצורך שלו להיות חלק מהיישוב ומהמדינה.
אזרחים שגדלו בסביבת חיים קהילתית מדווחים על תחושת שייכות, תחושת אחריות כלפי הסביבה ועל רצון לתרום, להתנדב ולהיות חלק משמעותי מאורח החיים היישובי והלאומי.

סביבת חיים קהילתית

סביבת חיים קהילתית מקדמת את הקשר של האזרח לסביבתו, מחזקת את תחושת השייכות, מקדמת סולידריות קהילתית, מקדמת תחושת אחריות ומהווה בסיס לאיכות חיים בכלל. סביבת חיים קהילתית תקדם קהילות ליצירת חברה אזרחית צודקת, שיוויונית ומועצמת, המגלה מעורבות ואחריות ציבורית. אנשים חיים טוב יותר בסביבת חיים קהילתית. איכות חיים קהילתיים מהווה מרכיב בסיסי בעיצוב איכות החיים של הפרט. קיים קשר בין איכות חיים קהילתיים והצמחת אזרח בוגר, אחראי, מעורב, אכפתי, תורם ומחויב. יישובים המתנהלים בסטנדרטים קהילתיים ויוצרים סביבת חיים קהילתית עבור תושביהם, מדווחים על שביעות רצון התושבים, הגירה חיובית, מעורבות תושבים ורצון של התושבים להשתתף ולהשפיע.

איכות חיים קהילתיים תתבטא באמצעות שלושה גורמים קריטיים שללא נוכחותם לא תתאפשר איכות חיים קהילתיים.

  1. המרחב הציבורי קהילתי.
  2. ההון הקהילתי.
  3. ההשפעה הקהילתית.

את כל אחד מהגורמים הקריטיים (המרחב הציבורי קהילתי, ההון הקהילתי וההשפעה הקהילתית) מאפיינת קבוצה של משתנים המהווה את פירוט הגורם הקריטי. כל משתנה מהווה חלק בלתי נפרד מהגורם הקריטי ולנוכחותו השפעה רבה על איכות החיים הקהילתיים. גורמים קריטיים בהם חסרים משתנים, או קיימים ברמה נמוכה, לא יהיו שלמים ולהשפעתם על איכות החיים הקהילתיים תהיה משמעות רבה. לא ניתן יהיה להתייחס לאיכות החיים הקהילתיים ביישובים בהם הם חסרים כאיכות חיים קהילתיים גבוהה.

המרחב הציבורי קהילתי

המרחב הציבורי קהילתי הוא הגורם הקריטי הראשון לאיכות חיים קהילתיים. זהו משאב ציבורי המאפשר אינטראקציה בין חברי הקהילה היישובית. הוא מהווה את התשתית להיווצרות הקשרים הקהילתיים. ללא המרחב הציבורי לא תתאפשר תשתית ליצירת חיים קהילתיים. במרחב הציבורי נפגשים התושבים, יוצרים קשרים ראשוניים, נוצרים ניצני הכרויות ונוצרים איטראקציות שיהוו בסיס עתידי לחיים קהילתיים. המרחב הציבורי יכול להיות בגן הציבורי, במגרש המשחקים, בבית הספר, במרכז המסחרי או במתנ"ס. המרחב הציבורי הקהילתי מורכב משבעה משתנים. בכל ישוב יבוא לידי ביטוי כל אחד מהמשתנים בעוצמה שונה. המשתנים המאפיינים את המרחב הציבורי קהילתי הם: תרבות ופנאי, ביטחון אישי, מבנים ציבוריים, גנים ציבוריים ובתי כנסת, תעסוקה, קיימות ואורח חיים בריא, חינוך וסך תקציב רשות לתושב.

ההון הקהילתי

ההון הקהילתי הוא הגורם הקריטי השני לאיכות חיים קהילתיים. הוא מהווה את ההכרות, החיבורים והאמון בין חברי הקהילה, בינם לבין עצמם ובינם לבין מוסדות הציבור, המשפיעים על התפתחותם, כמותם, טיבם ועוצמתם של הקשרים הקהילתיים. ההון הקהילתי מהווה גורם קריטי נוסף שללא נוכחות לא תתאפשר איכות חיים קהילתית. ההון הקהילתי, סביר להניח שניצניו יתרחשו במרחב הציבורי קהילתי. ככל שהמרחב הציבורי קהילתי יהיה גדול יותר, כך יתפתחו יותר קשרים בין אנשים וההון הקהילתי יתרחב. ההון הקהילתי מורכב מארבעה משתנים. בכל יישוב יבוא לידי ביטוי כל אחד מהמשתנים בעוצמה שונה. המשתנים המאפיינים את ההון הקהילתי הם: תמיכה באוכלוסיות ייחודיות, ערבות הדדית והתנדבות, אירועים, לכידות והגירה שלילית של תושבים.

השפעה קהילתית

ההשפעה הקהילתית היא הגורם הקריטי השלישי לאיכות חיים קהילתיים. הוא מהווה את מידת ההשפעה של חברי הקהילה והנהגתה על קידום ומימוש המטרות המשותפות. מידת ההשפעה שיש לחברי הקהילה על הרשות ועל מוסדות ציבוריים במימוש מטרות משותפות ביישוב. ההשפעה הקהילתית תבוא לידי ביטוי ככל שההון הקהילתי יהיה מפותח ורחב יותר. קשרים רבים יותר בין אנשים יובילו ליכולת השפעה של חברי הקהילה על קידום ומימוש המטרות. ככל שההשפעה הקהילתית תהיה רבה יותר, כך ניתן יהיה להשפיע על המרחב הציבורי קהילתי.

ההשפעה הקהילתית מורכבת מחמישה משתנים. בכל יישוב יבוא לידי ביטוי כל אחד מהמשתנים בעוצמה שונה. המשתנים המאפיינים את ההשפעה הקהילתית הם: אחוז ההצבעה, שיתוף תושבים ורשתות חברתיות, יוזמות, פיתוח מנהיגות ושיתוף בין ארגונים ועסקים.

ללא נוכחות כל אחד משלושת הגורמים הקריטיים ברמה סבירה בקהילה, לא תיתכן איכות חיים קהילתיים. המשתנים המאפיינים כל אחד מהגורמים הקריטים מהווים את סך כל איכות החיים הקהילתיים ביישוב. המשתנים מחולקים במשקל שווה בין הגורמים הקריטיים השונים.

סימנים המעידים על איכות חיים קהילתיים

כל אחד מהמשתנים מתחלקים לשלוש רמות של פיתוח קהילתי. מאחר שלא ניתן להשוות בין יישובים ללא יצירת מנעד השוואתי, איכות החיים הקהילתיים נבחנת בהתאם לשלוש רמות של פיתוח קהילתי.

הרמה הבסיסית ביותר מהווה את התשתיות. התשתיות באות לידי ביטוי במשרות, תקציב, תוכנית עבודה, שיתוף תושבים, פיתוח יכולות קהילתיות ושילוב מתנדבים בכל אחד מהמשתנים שהוצגו לעיל. כך לדוגמה, נבחנים התשתיות בתחום החינוך, התשתיות בתחום התעסוקה, התשתיות בתחום הביטחון, המנהיגות או היוזמות.

הרמה השנייה של הפיתוח הקהילתי מתבטאת בפעולות. הפעולות הן כל התהליכים המתרחשים בקהילה על מנת לפתח כל אחד מהמשתנים. כך לדוגמה, בתחום החינוך יבחנו כל התהליכים המתרחשים ביישוב במטרה לפתח איכות חיים קהילתיים בהיבט החינוכי, בתחום הביטחון יבחנו כל הפעולות היוצרות תחושת ביטחון ביישוב.

הרמה הגבוהה ביותר של פיתוח קהילתי תבוא לידי ביטוי בתוצאות. התוצאות הם אותם משתנים ואופן ביטויים באיכות החיים הקהילתיים. אם ניקח לדוגמה את תחום הביטחון. בתשתיות יבחנו המשרות, התקציב, תוכנית העבודה, שיתוף תושבים, פיתוח יכולות קהילתיות בתחום הביטחון ושילוב המתנדבים בתחום הביטחון.
בפעולות יבחנו הפעולות שנעשות בתחום הביטחון כמו הפורומים, המפגשים, הקורסים, ההשתלמויות והוועדות.
בתוצאות יבחנו התוצאות האופרטיביות שמשפיעות על הביטחון, לדוגמה "סיירת הורים", "סיורי אופניים למניעת מקרי אלימות", "הסברה למניעת סמים ואלכוהול".
התוצאות באות לידי ביטוי הן בהיבט האובייקטיבי והן בהיבט הסובייקטיבי. איכות חיים קהילתיים חייבת להתבסס על שביעות רצונם ודעתם של התושבים. מה הם חושבים, איך הם רואים את איכות החיים ביישוב ועד כמה הם שביעי רצון מהמתרחש ביישוב.
על מנת לאפיין את שלוש הרמות של הפיתוח הקהילתי (תשתיות, פעולות ותוצאות), נוהגים להיעזר באיפיון איכות החיים הקהילתיים בשיטת הסימנים המעידים. כל אחד משלוש הרמות של פיתוח הקהילה מהווים מהם סימנים המעידים על התרחשות בעלת משמעות לאיכות החיים הקהילתיים.

סימנים מעידים הם סימנים שבאמצעותם ניתן להעריך מראש התרחשות עתידית או צורת התנהגות. הם אינם מדויקים ב 100% אך מאפשרים מדידה פשוטה המתבססת על מאגרי נתונים קיימים.

הסימנים המעידים מצביעים על תופעות והתרחשויות בקרב אנשי הקהילה שלתוצאותיהם השפעה על איכות החיים הקהילתיים. כך לדוגמה קורס מנהיגות יישובית מהווה סימן מעיד לפעולות תחת המשתנה מנהיגות בגורם הקריטי השפעה קהילתית. פעולה התנדבותית של בני נוער, מתן בסתר, עזרה לתלמידים בהכנת שיעורי בית, יהווה סימן מעיד לעזרה הדדית, תחת המשתנה התנדבות בגורם הקריטי הון קהילתי.

מדידת איכות חיים קהילתיים

מקובל למדוד את רמת איכות החיים הקהילתיים באמצעות מדד המא"ה - המדד לאיכות חיים קהילתיים. מדד זה מציג תמונת מצב מדויקת על היישוב, מאפשר להנהגתו להבין האם השקעתם היא במקומות הנכונים והאם הם מפיקים את המיטב מהמשאבים והיכולות שהם משקיעים. המדד מהווה כלי לבניית תוכנית עבודה לשיפור איכות החיים הקהילתיים ומאפשר למנהיגות העירונית לקבוע מדיניות ולקבל החלטות ניהוליות. בנוסף, באמצעות תוצאות המדד ניתן לזמן למידה בין יישובים לקידום איכות החיים הקהילתיים תוך השוואה בין קהילות שונות. המדד נסמך על עקרונות איכות החיים הקהילתיים תוך בחינת היישוב במרחב הציבורי קהילתי, בהון הקהילתי ובהשפעה הקהילתית על הרצף של פיתוח הקהילה בהיבט של התשתיות, בכלים והתוצאות האובייקטיביות והסוביקטיביות.

המדד מתבסס על ערכים מספריים שניתנו לכל אחד מהמשתנים ואליהם מושווה כל יישוב בהתאם לתוצאות שהתקבלו בתהליך המדידה. כל תוצאה נבחנת ביחס ליעד ההשוואתי שהתקבל ממדידות קודמות. השימוש במדד המא"ה מתרחש אחת לשנתיים והתוצאות המתקבלות מושוות לתוצאות שהתקבלו במדידות הקודמות.

ראו גם

קישורים חיצוניים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0