איל מגד
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
 |
איל מגד (נולד ב־1948) הוא סופר ומשורר ישראלי.
ביוגרפיה
נולד וגדל בתל אביב, בנם של הסופר אהרן מגד והסופרת אידה צורית. את שרותו הצבאי עשה בגל"י צה"ל. למד פילוסופיה ותולדות האמנות באוניברסיטת תל אביב. עבד כעורך בקול ישראל.
בתחילת שנות השבעים החל לפרסם שירה, ובמהלך שנות השבעים והשמונים הוציא עשרה קובצי שירים. בשנות ה-90 החל לכתוב רומנים.
בשנת 2004 זכה בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים.
בשנת 1977 אימץ אורח חיים צמחוני, ובשנת 2008 אימץ אורח חיים טבעוני[1]. מגד נוהג להפיץ את משנתו הטבעונית במאמרי דעה.[2][3]
מגד פרסם ב-2019 מאמר נגד השר אורי אריאל ובו כינה אותו "אייכמן של בעלי החיים". בתגובה אריאל ביקש מהיועץ המשפטי לפתוח בחקירה.
מתגורר בשכונת דניה (חיפה)
נשוי בשנית לסופרת והעורכת צרויה שלו ולהם בן משותף. למגד שני ילדים נוספים מנישואיו הראשונים.
ספריו של איל מגד
שירה
- פארק עדן, עקד, 1972
- קצה , ספרית פועלים, 1975
- סוף הזיכרון , מסדה, 1976
- חצרות, דביר, 1979
- שלוש שנים, ספרית פועלים, 1983
- מתחת לשטיח הכחול, כנרת, 1985
- סערת אסתר, זמורה ביתן, 1986
- בחזרה לאושר, הקיבוץ המאוחד, 1989
- קרפה, פואמה, זמורה ביתן, 1990
רומנים
- ברברוסה, כתר, 1993
- אשת הקמיקזה, זמורה ביתן, 1995
- סודות מונגוליה, זמורה ביתן, 1997
- חסד נעורייך, ידיעות אחרונות, 1999
- חיי עולם, ידיעות אחרונות, 2001
- האור השחור, ידיעות אחרונות, 2003
- סודות ובגידות, ידיעות אחרונות, 2005
- ארץ אשה, ידיעות אחרונות, 2006
- זוג, ידיעות ספרים, 2008.
- איך לחיות, ידיעות ספרים, 2010.
- סוף הגוף, ידיעות ספרים, 2012.
- אוֹשרַליה, ידיעות ספרים, 2016.
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: סוף הגוף |
- רשימת הפרסומים של איל מגד, בקטלוג הספרייה הלאומית
- איל מגד, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- איל מגד, ב"לקסיקון הסופרים העברים בהווה"
- איל מגד, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
- הספרים של איל מגד, באתר "סימניה"
- אביבה לורי, מכור לאהבה, באתר הארץ, 4 באפריל 2008
- שירה סתיו, חפשו את האשה, באתר הארץ, 28 במאי 2008
- צרויה שלו, ידיעות אחרונות, טיפול זוגי, באתר ynet, 24 ביוני 2008
- ורד לי, חמש שאלות לאיל מגד, הפיכת הלב, באתר הארץ, 21 באפריל 2010
- עמיחי שלו, ספר לאימוץ, באתר ynet, 12 במאי 2010
- עמיחי שלו, לכתוב כדי לא להצליח, באתר ynet, 12 ביולי 2010
- אריק גלסנר, על הרומן "איך לחיות", מעריב, 24 באפריל 2010
- אריק גלסנר, ביקורת על הרומן "זוג", מעריב, 1 ביוני 2008
- אריק גלסנר, על הרומן "ארץ אשה", מעריב, 2008
- מיה סלע, איל מגד מותח את הקו, באתר הארץ, 15 ביוני 2012
- קובי מידן, חוצה ישראל - שיחה עם אייל מגד על ספרו " סוף הגוף", הטלוויזיה החינוכית, 2012
- רבקה קרן, "סוף הגוף": להיפרד מהחיים, להיפרד מעצמי, באתר הארץ, 7 באוגוסט 2012
- אריק גלסנר, על "סוף הגוף", של איל מגד, הוצאת "ידיעות ספרים", פורסם בשבעה לילות, ידיעות אחרונות, אוגוסט 2012
- יניב מגל, איל מגד: "יש להטיל פצצה בצורת הסדר", באתר גלובס, 10 בספטמבר 2012
- יותם שווימר, "אושרליה" של איל מגד: חיוור וצפוי מדי, באתר ynet, 24 במאי 2016
- גילית חומסקי, לא אינטלקטואל ימני מחמד: איל מגד בורח מי-ם, באתר nrg, 18 ביוני 2016
- יוני ליבנה, ראיון עם איל מגד, אושרליה, ידיעות אחרונות, 5 באפריל 2016
איל מגד, עריקת הזוג הספרותי, באתר הארץ, 31 בדצמבר 2015- איל מגד, מחשבות על מות אבי, באתר הארץ, 14 בספטמבר 2016
- איל מגד, סיפור: ואז אבא חוזר והלב בבת אחת מתעופף, באתר הארץ, 1 במאי 2017
- איל מגד, סיפור: עד שאבא מגיע, הזמן נושם אלפי נשימות, באתר הארץ, 17 בספטמבר 2017
- איל מגד, סיפור: אפשר להיפגש רק כשנגמר הזמן, באתר הארץ, 7 בספטמבר 2018
הערות שוליים
- ^ רפי רשף מראיין את איל מגד בתוכנית אינטימי עם רפי רשף, ערוץ עשר, 5 במאי 2018
- ^ איל מגד, טבעונות = אנושיות, הארץ, 15.7.2013
- ^ איל מגד, העגל הזה הוא הילד שלי, באתר הארץ, 9 במאי 2014
