אכד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־05:37, 1 בספטמבר 2019 מאת דויד (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – " מאוד " ב־" מאד ")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מפת מסופוטמיה

אַכַּד הוא שמם של עיר, עם וארץ במסופוטמיה, בין אשור בצפון, שומר בדרום והנהרות פרת במערב וחידקל במזרח. הממלכה האכדית נוסדה בסוף האלף השלישי לפני הספירה. הלשון האכדית (שם כולל לאשורית ולבבלית) היא שפה שמית מזרחית שנכתבה בכתב יתדות, והייתה השפה השלטת במסופוטמיה ובסוריה והשפיעה רבות על שפות שמיות אחרות כמו הארמית וכמו העברית.

העיר שלא נמצאה עד היום שוכנת ככל הנראה כ-50 קילומטר דרום-מערבית לבגדאד. היא הגיעה לשיא גדולתה עד ה-18 לפני הספירה, לפני עלייתה של בבל. אכד נתנה את שמה לארשכיגל, היא אלת המוות והשאול המסופוטמית, שמופיעה באמונה השומרית והאכדית.

היסטוריה

התעודות הראשונות באכדית הן מזמנו של סרגון מאכד. אף על פי שסרגון נחשב תמיד לשליט הראשון של האימפריה המאוחדת של אכד ושל שומר, מחקרים מהעת האחרונה מצביעים על כך שמלך מוקדם יותר, לוגלזגיסי מאורוכ, הוא שהתחיל בהתרחבות. אולם, סרגון קידם את התהליך הזה במידה רבה, וכבש שטחים רבים שיצרו אימפריה מהים התיכון ועד לאנטליה.

בספרות הבבלית המאוחרת, השם אכדו, יחד עם שומר, מופיע כחלק מהתואר המלכותי.

האתר של אכד עצמה טרם זוהה, אם כי קיימים טקסטים מאוחרים יחסית מהמאה ה-6 לפני הספירה, שמזהים את מיקומה ואת מבניה ההרוסים.

מקור השם

העיר אכד מוזכרת פעם אחת בתנ"ך (בראשית י', 10):”ותהי ראשית ממלכתו (של נמרוד) בבל וארך ואכד וכלנה בארץ שנער”.

השם "אגאדה" מגיע כנראה מהשפה השומרית, ומופיע לדוגמה ברשימת שמות המלכים השומרים. הצורה הבבלית-אשורית השמית המאוחרת יותר, אכאדו ("המגיע מאכד"), כנראה הגיעה מהצורה "אגאדה".

ייתכן שפירוש השם "אגה-דה" הוא "כתר אש", המתייחס לאישתר, "האלה הזוהרת", שנעבדה מתקופה קדומה מאד באגאדה. רעיון זה מוצע על פי כתבים של נבונידוס, שבספרי השנים שלו מוזכר שהפולחן לאישתר באגאדה התחלף לאחר מכן באלילה אנוניט, שמקדשה היה בסיפר.

ראו גם

קישורים חיצוניים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0