אלאגבאלוס
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מנהיג ריקה.
אֶלַאגַבַּאלוּס (לטינית: Elagabalus; 203 בקירוב - 11 במרץ 222), הידוע גם כהֶלְיוֹגַאבַּלוּס (לטינית: Heliogabalus), היה קיסר רומא בשנים 218–222.
קורות חייו
ילדותו
מקום ותאריך הולדתו אינם ידועים בוודאות. משפחתו הייתה חלק מהשושלת הסווראנית, שהייתה ממוצא פניקי. הוא נולד בשם סקסטוס ואריוס אוויטוס בסיאנוס (לטינית: Sextus Varius Avitus Bassianus).
בילדותו שרת ככהן לאליל השמש אלאגבאלוס, שייצוגו היה מטאוריט קוני שחור, במקדש בעיר אמסה (כיום חומס) שבפרובינקיה סוריה. פולחן זה כלל קרבנות וריקודים. ביוונית אל השמש הוא הליוס, ולכן הליוגאבלוס הוא וריאנט של השם אלאגבאלוס. הקיסר כונה על שם האליל שלו, אבל כינוי זה מעולם לא היה רשמי.
עלייתו לשלטון
סבתו יוליה מאיסה, שהייתה דודתו של הקיסר קרקלה, הפיצה את השמועה שאלאגבאלוס הוא בנו הלא חוקי של קרקלה, ולכן צריך להיות יורשו. משהתפשטה השמועה, התלכדו סביב אלאגבאלוס מתנגדיו של הקיסר מקרינוס, שתפס את השלטון לאחר קרקלה. בגיל ארבע עשרה הוכתר אלאגבאלוס לקיסר. עם מינויו לקיסר הוא קיבל את השם מרקוס אורליוס אנטונינוס אוגוסטוס (לטינית: Marcus Aurelius Antoninus Augustus), שהיה גם שמו הרשמי של קרקלה. במאבק עם המורדים מקרינוס הובס ונרצח.
תקופת שלטונו
תקופת שלטונו של אלאגבאלוס התאפיינה בזילזול במסורות הרומיות ובחתירה לשבור כל טאבו דתי וחברתי של החברה הרומית.
בתקופת שלטונו הרבה אלאגבאלוס במעשי הוללות. יש אף עדויות שהקריב ילדים. הוא השליט פולחן לאל השמש שבמקדשו התחנך. עם זאת יש המפקפקים באמינות תיאורים שליליים אלו של תקופתו.
זכויות נשים
אלאגבאלוס היה הקיסר היחיד שתחת שלטונו השתתפו נשים בישיבות הסנאט. זאת בעוד שנשים ברומא העתיקה לא יכלו לבחור או להיבחר למשרות ציבוריות. בהופעתו הראשונה בפני הסנאט בקיץ 219 הוא הורה להזמין את סבתו, ונהג לקחת אותה איתו גם בהופעותיו הבאות. סבתו הייתה האישה הראשונה שהורשתה להיכנס למשכן הסנאט, להשתתף בניסוח חוקים ולהביע את דעתה בדיון. לעומת זאת תחת יורשו נחקקו חוקים האוסרים על נוכחות נשים בישיבות הסנאט לנצח.
הוא גם ייסד סנאט של נשים בשם סנאקולום על גבעת הקווירינאליס. למעשה בתקופת הרפובליקה הרומית היה קיים כבר מוסד דומה בשמות שונים, וכעת חודשה פעילותו. אימו, יוליה סואיימיאס, הייתה נשיאת האספה. הסנאקולום עסק בנושאי גינונים ונימוסים.[1]
סופו
אף סבתו של אלגבאלוס לא הייתה מרוצה מדרך שלטונו. היא ביקשה ממנו שיאמץ את בן-דודו אלכסנדר סוורוס בן ה-13. כוונתה הייתה להציב את אלכסנדר כיורש עתידי לאלאגבאלוס הלא אהוד. ניסיונותיו של אלאגבאלוס להרוג את אלכסנדר נחלו כישלון.
בסופו של דבר, אחר שהעם והסנאט מאסו באלאגבאלוס כליל, הוא נרצח ב-11 במרץ בשנת 222 על ידי המשמר הפרטוריאני. איתו נרצחו גם אימו ובעלו. גופתו נסחבה ברחובות רומא והושלכה לבסוף לטיבר. במקומו עלה לשלטון אלכסנדר סוורוס.
בקרב היסטוריונים קיימות טענות כי לאחר מותו הכריז הסנאט על אלאגבאלוס Damnatio memoriae - מחיקתו מכל איזכור ציבורי.[6]
לקריאה נוספת
- משה עמית, תולדות הקיסרות הרומית, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2002
- אדוארד גיבון, עלייתה ונפילתה של הקיסרות הרומאית, עברית: אריה ענבי, הוצאת "ספרי זהב", תל אביב, 1955.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ John Stuart Hay, The Amazing Emperor Heliogabalus, c. V, pp. 119-124, London: MacMillan, 1911 (באנגלית)
- ^ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהיי-238 - ^ Cassius Dio, Roman History, Book LXXX, c. 9, par. 3-4 (באנגלית)
- ^ John Stuart Hay, The Amazing Emperor Heliogabalus, c. V, pp. 129-132, London: MacMillan, 1911 (באנגלית)
- ^ John Stuart Hay, The Amazing Emperor Heliogabalus, c. VIII, pp. 224-225, London: MacMillan, 1911 (באנגלית)
- ^ Clare Rowan, The Procession of Elagabalus and the Problem of the Parasols, Journal of the Numismatic Association of Australia, vol. 17, 2006, pp. 114-119
