אליהו ששון
תאריך עלייה | 1920 | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
מפלגה | המערך, עבודה | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
|
אליהו ששון (2 בפברואר 1902, כ"ה בשבט ה'תרס"ב – 8 באוקטובר 1978, ז' בתשרי ה'תשל"ט) היה דיפלומט ואיש ציבור ישראלי. כיהן כראש המחלקה הערבית בסוכנות היהודית (1933–1948), מנהל מחלקת המזרח התיכון במשרד החוץ (1948–1950), ציר בטורקיה (1950–1952), שגריר באיטליה (1953–1960) ובשווייץ (1960–1961), חבר הכנסות השישית והשביעית מטעם המערך (נובמבר 1965–ינואר 1974) ושר הדואר (נובמבר 1961–ינואר 1967) והמשטרה (ינואר 1967–דצמבר 1969) בממשלת ישראל.
קורות חייו
אליאס-אליהו ששון נולד ב-1902[א] בעיר דמשק שבסוריה (אז באימפריה העות'מאנית). למד בבית ספר אליאנס בדמשק, בתיכון הנוצרי "אלעזריה" וסיים את לימודיו באוניברסיטת סן-ז'וזף בביירות. בנעוריו, החל בשנת 1918, פעל במסגרת התנועה הלאומית הסורית ועבד כעורך בעיתון ערבי בשם "אל חייאת". במקביל עסק בפעילות ציונית, והנהיג מאבקים של בני הדור הצעיר בדמשק לתת גוון עברי-ציוני לוועד הקהילה היהודית ובתי הספר שלה. הוא כתב מאמרים רבים בנושא זה לעיתונים עבריים שפורסמו בארץ ישראל כגון דואר היום. בשנים 1919–1920 היה מעורב בהקמה ועריכת עיתון בשם "אלשרק" (המזרח), עיתון ציוני בערבית שיצא לאור בדמשק לתקופה קצרה.[2]
בשנת 1920 עלה ששון לארץ ישראל. בארץ עבד כפועל, ובמקביל עסק בפעילות ציבורית כמרצה לענייני המזרח התיכון, אשר הביאה אותו לעסוק בנושא מטעם הסוכנות היהודית. בין השנים 1933–1948 עמד בראש המחלקה הערבית של הסוכנות, מטעמה ערך פגישות וסיורים עם מנהיגים ערביים. כמו כן עסק באיסוף מודיעין, ובין השאר גייס במצרים את יולנדה הארמר, עיתונאית יהודייה ילידת אלכסנדריה, שביצעה משימות ריגול עבור הסוכנות. עם קום המדינה מונה למנהל מחלקת המזרח התיכון במשרד החוץ. קודם לכן היה חבר במשלחת שליד האומות המאוחדות (1947–1948). ב-1948 וב-1949 היה חבר במשלחות ישראל לשיחות להשגת הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות עם מצרים ועם לבנון. לאחר מכן היה חבר במשלחת לוועידת לוזאן, ובהמשך עמד בראש המשלחת (1949).
במשרד החוץ שימש ראש המשרד המיוחד בפריז לקשר עם הערבים, ציר ישראל בטורקיה (1950–1952), שגריר ישראל באיטליה (1953–1960) ושגריר ישראל בשווייץ (1960–1961).
בשנת 1961 שב ארצה על מנת להצטרף לממשלתו של דוד בן-גוריון כשר הדואר. בתפקיד זה החזיק גם תחת ממשלת לוי אשכול עד שנת 1967, עת מונה לשר המשטרה. כשר המשטרה כיהן עד סוף שנת 1969, תחת לוי אשכול וגולדה מאיר. במהלך שנות כהונתו בממשלה נבחר גם כחבר הכנסת וכיהן בכנסת השישית ובכנסת השביעית.
כשר הדואר התנגד להמלצות ועדה בראשות צבי דינשטיין שהמליצה להעביר את שירותי הטלפוניה בישראל לידי חברה אשר בשלב ראשון יהיו מניותיה בידי הממשלה, בגלל דאגה לעובדים ועל כן ההמלצות לא יושמו.[3]
ב-1970 התריע כי סיפוח הגדה המערבית במצב הדמוגרפי דאז, יהפוך את ישראל למדינה דו-לאומית.[4]
ששון נפטר באוקטובר 1978 בתום מחלה קשה שריתקה אותו למיטתו במשך מספר שנים ואילצה אותו לפרוש מתפקידו כשר המשטרה. נקבר בהר המנוחות בהלוויה שבה לקחו חלק אלפים.[5]
משפחתו
מ-1921 ועד מותו היה נשוי לג'וליה (יעל) לבית זגול-לוי. השניים הורים לשלוש בנות ובן.
בתו רינה נישאה לרפאל לוי, שכיהן כממונה על מחוז ירושלים במשרד הפנים.[6]
בנו משה ששון היה דיפלומט, שכיהן בין היתר כשגריר באיטליה ובוותיקן וכשגריר במצרים.
בתו מרגלית נישאה ליחזקאל (חיקי) כספי והייתה חברה בקיבוץ הסוללים.
בתו אורה נישאה לאביעד יפה, דיפלומט וחבר הכנסת.
ספרו
- בדרך אל השלום: אגרות ושיחות, תל אביב: עם עובד בשיתוף עם החברה האמריקאית ישראלית למו"לות, תשל"ח-1978.[7]
לקריאה נוספת
- ירון רן, הערביסט, ישראל: הוצאת אפי מלצר, 2018, מסת"ב 978-965-7195-48-2
קישורים חיצוניים
- אליהו ששון, באתר הכנסת
- אליהו ששון, באתר כנסת פתוחה
- דוד תדהר (עורך), "אליהו ששון", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ה (1952), עמ' 2281
- קריתי, שינוי ערכים במזרח התיכון: הציר לאנקרה – התאכזב מן הערבים, מעריב, 16 בנובמבר 1949
- ה. יואש, ה"ספרדיות" – קללה שיש לחסלה, מעריב, 17 באוקטובר 1962
- ד. כהן, גולי יהודה ברומא, דבר, 2 באוקטובר 1959 (ראיון עם השגריר באיטליה ששון)
- לשר יש נשק סודי, מעריב, 22 במאי 1964
- רפאל בשן, הבריטים מנעו מהמלך עבדאללה לחתום על חוזה שלום עם ישראל - ראיון עם שר המשטרה אליהו ששון, מעריב, 13 באוקטובר 1967 המשך
- דני רובינשטיין, הסכסוך היום שונה משהיה לפני יוני 1967: שעה עם א. ששון, לסיכום פעילותו במשרד המשטרה, דבר, 28 בנובמבר 1969
- לוי יצחק הירושלמי, 3 דורות – 3 תשובות: ה"חלום הערבי" של משפחת ששון, מעריב, 28 באוגוסט 1970, המשך (ראיון עם אליהו ששון, בנו משה ששון ונכדתו אורנה)
- אליהו ששון – האיש שניהל שיחות עם עבדאללה, מעריב, 8 באוקטובר 1978
- מת אליהו ששון, מעריב, 8 באוקטובר 1978
- אליהו ששון ייקבר היום בירושלים, דבר, 9 באוקטובר 1978
- הכנסת התייחדה עם זכר אליהו ששון, מעריב, 13 באוקטובר 1978
- אלי אשכנזי, קפה עם ראש ממשלת סוריה: סיפורו של הסוכן היהודי "הנעלם" בדמשק, באתר וואלה!, 3 בינואר 2019
- אסף גבור, המרגל שבנה במו ידיו את המודיעין הישראלי, בעיתון מקור ראשון, 25 בפברואר 2019
מפרי עטו:
- הגורמים להתפוררות המשטר הקונסטיטוציוני בסוריה, מערכות 3 נובמבר 1939
- אליהו ששון, בעיות היסוד של סוריה, מערכות 8, אוגוסט 1941
- אליהו ששון, האוכלוסיה ובעית הקידמה בעירק, מערכות 13, ספטמבר 1942
- אליהו ששון, פרקים מצריים, מערכות 16 - 17 יולי 1943
- לדמותה של העדה הדמשקאית, דבר, 6 באפריל 1962
- המושבים והעיירות העדתיים מנציחים ההווי הגלותי לשנים, דבר, 20 באוקטובר 1963, המשך
- מזכרונות אליהו ששון: איך הכריעו הערבים בעד חידוש המלחמה ביוני 1948, דבר, 11 בדצמבר 1970
- לשכנע בכוונותינו הטובות: יש להקים צוות מוחות שיתרכז במסע־התקרבות כלפי העולם הערבי, דבר, 4 בינואר 1971
- הכרזות נוקשות בעוכרינו: חוסיין מנסה להתעלם ממציאות איחוד ירושלים, דבר, 10 בינואר 1971
- דרושה מערכת הסברה מוחצת, דבר, 18 בינואר 1971, המשך
- עצת מנהיג ערבי: "ראשי השלטון נדרשים לשקול היטב דבריהם", דבר, 29 בינואר 1971
- הזדמנות שהוחמצה: העמדה הרשמית בבעית הפליטים מנעה יזמה, דבר, 10 בפברואר 1971
- טעמן של שיחות ישירות: איך חיבל התיווך בשיחות לוזאן, דבר, 2 במרץ 1971
- לסלק הנַפָץ מפצצת הזמן, דבר, 11 בפברואר 1971 (תגובה: זלמן חן, "פצצת־הזמן" של א. ששון, דבר, 1 באפריל 1971)
- דרך פסולה: נסיון להתעלם מהגורם הפלשתינאי – סכנה חמורה, דבר, 22 בפברואר 1971
- מהות השלום המבוקש: דיבור על השטחים בנסיבות הקיימות לא יקרב השלום, דבר, 11 באפריל 1971
- עדיף הסדר עם ירדן: מדינה פלשתינאית – פתרון עקר, דבר, 22 באפריל 1971
- איך נתגבר על הפער בין העדות: יש לעקור מן השורש ההרגשה שיש כאן שתי אומות, דבר, 12 במאי 1971
- דרוש תכנון מחושב ושקול לצמצום הפער הבין־עדתי, דבר, 16 במאי 1971
- האינטרסים הזרים – מחסום בין שני העמים, דבר, 24 ביוני 1971
- איך לעצור הנשירה מהמשטרה: להעלות את השכר ולהפוך חלק מהמילואים לשירות־חובה במשטרה, דבר, 30 ביוני 1971
- דרושה הסברה כלפי הערבים, דבר, 11 באוגוסט 1971, המשך
- הפדרציה הערבית לא תאריך ימים: מדוע נכשלים כל הנסיונות ליצור אחדות בעולם הערבי, דבר, 5 בספטמבר 1971
- מזכרונותי: שלוש פגישות עם המופתי, דבר, 19 בספטמבר 1971
- מה לעשות לצמצום הפער, דבר, 22 בנובמבר 1971, המשך (מכתב ששלח ששון עם בכור שיטרית לדוד בן-גוריון ב-1961)
ביאורים
הערות שוליים
- ^ רן, עמ' 25.
- ^ Yaron Harel, "Ha-Mizrah/al-Sharq: A Zionist Newspaper in Damascus during the Reign of Faysal in 1920", Middle Eastern Studies, 50:1 (2014), 129-143.
- ^ הומלץ למסור משק הטלפונים לחברה ציבורית, מעריב, 28 בינואר 1964
- ^ אליהו ששון, הערבי בשטחים אינו רק בן-אדם, דבר, 26 במרץ 1970
- ^ אליהו ששון – למנוחות, דבר, 10 באוקטובר 1978.
- ^ יהושע ביצור, האיש שבילה כמחצית מחייו במשרדי הממונה על המחוז, מעריב, 9 בנובמבר 1986.
- ^ ביקורת: אליהו אילת, ספר חדש: בניין גשרים לעולם הערבי, דבר, 11 בספטמבר 1978.
שרי המשטרה ושרי ביטחון הפנים בממשלות ישראל | ||
---|---|---|
שרי המשטרה | בכור-שלום שטרית • אליהו ששון • שלמה הלל • חיים בר-לב • רוני מילוא • משה שחל | |
שרים לביטחון הפנים | משה שחל • אביגדור קהלני • שלמה בן עמי • עוזי לנדאו • צחי הנגבי • גדעון עזרא • אבי דיכטר • יצחק אהרונוביץ' • יריב לוין • גלעד ארדן • אמיר אוחנה • עמר בר-לב | |
שרים לביטחון לאומי | איתמר בן גביר |
שרי הדואר והתקשורת בממשלות ישראל | ||
---|---|---|
שרי הדואר | מרדכי נורוק • יוסף בורג • ישראל ברזילי • בנימין מינץ • אליהו ששון • ישראל ישעיהו-שרעבי • אלימלך-שמעון רימלט | |
שרי התקשורת | שמעון פרס • אהרן אוזן • יצחק רבין • מנחם בגין • מאיר עמית • יצחק מודעי • יורם ארידור • מרדכי צפורי • אמנון רובינשטיין • גד יעקבי • רפאל פנחסי • משה שחל • שולמית אלוני • לימור לבנת • בנימין בן אליעזר • ראובן ריבלין • אריאל שרון • אהוד אולמרט • דליה איציק • אברהם הירשזון • אריאל אטיאס • משה כחלון • גלעד ארדן • בנימין נתניהו • צחי הנגבי • איוב קרא • דודי אמסלם • יועז הנדל • איתן גינזבורג • יועז הנדל • שלמה קרעי |
- רשימת חברי הכנסת
- שרי המשטרה וביטחון הפנים בממשלות ישראל
- שרי ממשלת ישראל
- שרי התקשורת בממשלות ישראל
- פעילים ציונים בסוריה
- אנשי העלייה הרביעית
- עובדי הסוכנות היהודית
- עובדי משרד החוץ
- דיפלומטים ישראלים
- שגרירי ישראל באיטליה
- שגרירי ישראל בשווייץ
- שגרירי ישראל בטורקיה
- חברי כנסת מטעם המערך מפא"י-אחדות העבודה
- חברי כנסת מטעם המערך עבודה-מפ"ם
- חברי כנסת מטעם העבודה
- שרי הדואר והתקשורת בממשלות ישראל
- חברי הכנסת השישית
- חברי הכנסת השביעית
- שרים שלא היו חברי כנסת
- משפחת ששון
- בוגרי אוניברסיטת סן-ז'וזף
- יהודים הקבורים בהר המנוחות
- ישראלים שנולדו ב-1902
- ישראלים שנפטרו ב-1978
- שרי ממשלת ישראל האחת עשרה
- שרי ממשלת ישראל השתים עשרה
- שרי ממשלת ישראל השלוש עשרה
- שרי ממשלת ישראל הארבע עשרה