אלנין
| שם באנגלית | Alanine | ||
|---|---|---|---|
| סימון ארוך | Ala | ||
| סימון קצר | A | ||
| נוסחה כימית | C3H7NO2 | ||
| משקל מולקולרי | 89 גרם למול | ||
| נקודה איזואלקטרית | 6 | ||
| pKa קרבוקסיל | 2.34 | ||
| pKa אמין | 9.69 | ||
| pKa שייר | אין | ||
| |||
| מספר CAS | 56-41-7 | ||
אלנין (Alanine) היא אחת מ-20 חומצות האמינו הנפוצות בטבע.
זוהי חומצת האמינו הפשוטה והקטנה ביותר, אחרי גליצין. השייר שלה הוא קבוצת מתיל (CH3). קבוצה זו אינה קוטבית; לפיכך אלנין אינה מסוגלת ליצור קשרי מימן עם מים והיא חומצת אמינו הידרופובית. חומצת האמינו פנילאלנין היא נגזרת של אלנין, והרכבה זהה כמעט לזה של אלנין, מלבד קיומה של טבעת בנזן (קבוצת פניל, C6H5). שמה הכימי של אלנין, לפי מונחון IUPAC, הוא 2-חומצה אמינופרופנואית. השם משקף את היותה של אלנין חומצה קרבוקסילית פשוטה, בעלת קבוצת אמינו הקשורה לפחמן השני בשרשרת.
אלנין היא מהשכיחות שבחומצות האמינו, והיא מרכיבה בממוצע כמעט 8% מכלל החלבונים. אלנין מסונתזת על ידי תאי גוף האדם ולפיכך אינה שייכת לקבוצת חומצות האמינו החיוניות.
אלנין נוצרת בגוף מחומצת אמינו אחרת - חומצה גלוטמית - בתגובת טרנסאמינציה (ניתוק קבוצת אמין). בדיקת ALT, אחת מבדיקות הדם הנפוצות לבחינת תפקוד הכבד, בודקת את רמת האנזים אלנין טרנסאמינאז, אשר מזרז תגובה כימית זו. בכבד הופכת אלנין לפירובט, תרכובת חשובה בתהליכי הפקת האנרגיה בתאים. נגזרת נוספת של אלנין היא חומצה לקטית (חומצת חלב, חומצה הידרוקסיפרופנואית), המתקבלת כשמחליפים את קבוצת האמינו בקבוצת הידרוקסיל.
אלנין בּוּדדה לראשונה בשנת 1879.
| עשרים חומצות האמינו הסטנדרטיות הנפוצות בטבע | ||
|---|---|---|
|
קישורים חיצוניים
