אלקנה

אלקנה

הכניסה למבנה המועצה באלקנה אשר שימש עד לשנת 1967 כמוצב צבאי ירדני, 11/06
מדינה
מחוז	יהודה ושומרון
מעמד מוניציפלי	מועצה מקומית
ראש המועצה	אסף מינצר
גובה ממוצע	‎228 מטר
תאריך ייסוד	1977
סוג יישוב	יישוב 2,000‏–4,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)
- אוכלוסייה	4,425 תושבים
- דירוג אוכלוסייה ארצי	232
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎2.8% בשנה
- צפיפות אוכלוסייה	3,881 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות ארצי	56
תחום שיפוט	1,140 דונם
- דירוג ארצי	245
(למפת גוש דן מוגדלת)   אלקנה (למפת גוש דן רגילה)   אלקנה (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום אלקנה (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום אלקנה 32°06′30″N 35°02′10″E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019	8 מתוך 10
- דירוג ארצי	47
מדד ג'יני לשנת 2019	0.4581
- דירוג ארצי	39
לאום ודת   יהודים: 99.8%   ערבים-מוסלמים: 0%   ערבים-נוצרים: 0%   דרוזים: 0%   אחרים: 0.2% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל 0 10 20 30 40 50 60 70 גילאי 0 - 4 11.6% גילאי 5 - 9 10.7% גילאי 10 - 14 9.7% גילאי 15 - 19 7.9% גילאי 20 - 29 13.8% גילאי 30 - 44 17.2% גילאי 45 - 59 11.7% גילאי 60 - 64 3.4% גילאי 65 ומעלה 14.0% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך סה"כ בתי ספר 4 –  יסודיים 1 –  על-יסודיים 5 תלמידים 1,585  –  יסודי 452  –  על-יסודי 1,133 מספר כיתות 57 ממוצע תלמידים לכיתה 28.3 לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל אלקנה נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
אתר המועצה המקומית אלקנה

Click to Shrink Back

Click to Enlarge

---

תצלום אוויר, פברואר 2014

הרצועה הירוקה החוצה את השכונה הדרומית – שכונת ה'165' ממזרח למערב, נובמבר 2006

מראה חלקו המזרחי של היישוב השוכן בצמידות לגדר ההפרדה. מאחורי גדר ההפרדה נראה הכפר מסחה. נובמבר 2006

בית מגורים חדש ב'שכונה הצפונית', דצמבר 2008

אֶלְקָנָה היא התנחלות ויישוב קהילתי בשומרון. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1981.

מיקום

אלקנה ממוקמת על כביש 505 מדרום לשערי תקוה ומדרום מערב לעץ אפרים. אלקנה נמצאת בין שני נחלים – נחל קנה מצפון ונחל רבה מדרום – המתנקזים בהמשך דרכם לנחל הירקון. נחל קנה היווה בעבר גבול בין נחלות השבטים, נחלת שבט מנשה שכנה מצפון לו ונחלת שבט אפרים שכנה מדרום לו. אלקנה נמצאת בתחומי נחלת שבט אפרים. בקרבת היישוב נמצאת מערת נטיפים גדולה, וכקילומטר ממערב לו נמצאת ח'רבת סריסיה, חורבת יישוב מהתקופה הרומית.

הקמת היישוב

אלקנה הוקמה על ידי חברי גרעין "מערב שומרון" מ"גוש אמונים". חברי הגרעין סיירו באזור ובסתיו 1975 ביקרו באתר מבנה המשטרה הירדנית, שניצב בראש גבעה המשקיפה לעבר מישור החוף והשרון והחליטו שזה המקום המתאים ביותר לרצונותיהם. חברי הגרעין חיברו עצומה והחתימו 64 חברי כנסת על בקשת מתן אישור לעלייה חוקית לקרקע.

ב-26 בפברואר 1977 ערכו חברי הגרעין מבצע עלייה הפגנתי לגבעה והביאו לתשומת לב תקשורתית למאבקם. כשבוע לאחר מכן אושרה למעשה הקמת היישוב. אל הגבעה נשלחה מחלקה של הנח"ל, אנשי גרעין גדיש לנחל עוז, כדי להכין ולהכשיר את המקום להתיישבות. האישור הרשמי ניתן והיישוב הוקם ב-16 במאי 1977, כ"ח באייר תשל"ז, במלאת עשור לשחרור ירושלים.

המתיישבים הראשונים ביישוב היו 15 משפחות בני "גרעין מסחה" שהתגוררו במבני אשקוביות שהובאו לגבעה. אליהן הצטרפו עוד 2 משפחות, ביניהן משפחתו של שאול מופז, לימים רמטכ"ל ושר, ומשפחת מרדכי ומרים לפיד, אשר התגוררו בתוך מבנה המשטרה הירדנית. המבנה חולק בעזרת מחיצות וקירות ושימש באותם חודשים ראשונים כמקום מגורים, בית כנסת, גן ילדים, בית ספר, מכולת, מקום כינוס ועוד.

היישוב זכה לכינויים ולמספר שמות בטרם נקבע שמו הנוכחי. בתחילה נקרא בפי התושבים "פארים", כשם יישוב קדמון המוזכר בחרסי השומרון, אך ועדת השמות הממשלתית לא אישרה שם זה, שכן היישוב העתיק שכן מזרחה משם. שמות אחרים שהוצעו היו: "מסך", "קרנות ישועה", "אלעדה" ואף "שומרונה". לבסוף, כחודשיים אחרי העלייה לקרקע, הוכרז היישוב בשמו "אלקנה", על שם קרבתו לנחל קנה ועל שם אביו של שמואל הנביא – אלקנה בן ירוחם אשר התגורר בהר אפרים.

כעבור כמה חודשים התרחב היישוב ונוספו לו 40 משפחות. לאחר מכן הצטרפה ליישוב "מעוז עלייה" של עולים חדשים מברית המועצות, וכעבור שנתיים כבר מנה היישוב כ-120 משפחות שהתגוררו כולן במבני "אשקוביות".

שכונת הקבע הראשונה באלקנה נבנתה בשנת 1983 מעברו הדרומי של כביש 5 (לימים כביש 505) "כביש חוצה שומרון". השכונה קרויה על פי מספר הבתים המצויים בה: "שכונת ה-220", ובהתאם לכך נקראו גם שתי השכונות שהוקמו בשנים הבאות: "שכונת ה-165" ו"שכונת ה-80". בהמשך נוספו גם שכונת "בני אלקנה" ("שכונת ה-34"), השכונה הצפונית, שבה יש כ-130 משפחות ושכונת משה"ב (10 יח"ד).

ב-2012 אוכלסה אף שכונת דונה המכילה כ-42 יח"ד("שכונת המדורגים"). ב-2007 אישר מינהל מקרקעי ישראל הקמת שכונה נוספת של מעל 300 יחידות-דיור. כיום משמשות האשקוביות הראשונות כמבני מגורים לתושבים בשכונת הארעי. אלקנה מונה כיום מעל 800 משפחות וכ-4000 תושבים. רבים מצעירי אלקנה חוזרים כדי להקים את הדור השני ביישוב.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים באלקנה 4,425 תושבים (מקום 232 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.8%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 93.2%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 11,151 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).

ביישוב מתגוררים רבנים ואישי ציבור ביניהם ניתן למנות את הרב יהודה פליקס, הרב הושע רבינוביץ, ניסן סלומינסקי, שאול יהלום חגי הוברמן והלל וייס.

חינוך

בין מסגרות החינוך ביישוב: מעונות, גנים, סניף של תנועת הנוער 'בני עקיבא', מועדון נוער בשם 'פרהסיה', בית ספר אזורי, אולפנת השומרון לבנות, וישיבה תיכונית לבנים (חטיבת ביניים ותיכון בעלי אופי דתי) הנקראת 'ישיבת מערב השומרון' (בראשי התיבות 'ימ"ה') שבראשה עומד הרב אלי איזמן. גם האולפנה וגם הישיבה נמצאים ברשת מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא.

ביישוב אלקנה קיימת מכללה אקדמית לחינוך מכללת אורות ישראל המכשירה לתואר בהוראה. מכללה זו מעניקה תארים בחינוך – תואר ראשון ותואר שני – במגוון רחב של התמחויות. קמפוס המכללה משתרע על עשרות דונמים, לומדות בו נשים לתואר ראשון, ונשים וגברים (בכיתות נפרדות) לתואר שני כמו כן קיימים מעונות לסטודנטים, בריכת שחייה, ספרייה עשירה ועוד.

מוסדות ביישוב

באלקנה שירותי דת, מחלקה לשירותים חברתיים, שירותי חינוך מגיל 3 חודשים ועד 18 שנים. כמו כן קיימים בית חב"ד המקיים אירועים קהילתיים, ספרייה, בריכה מקורה (שעות שחיה נפרדות לגברים ולנשים), מתנ"ס, שני מקוואות – לגברים ולנשים, שירותי רפואה וקופות חולים, חוגים תורניים, מסגרות ללימוד תורני והרצאות.

מקורות התעסוקה ביישוב הינם במוסדות החינוך, במרכז המסחרי בו מספר עסקים כלכליים, באזור התעשייה הכולל מוסך, נגרייה ומפעלים שונים, במסגרת החוגים ופעילויות המתנ"ס ובמשרדי המועצה. בנוסף קיים באלקנה מוקד קשרי לקוחות של קופת חולים כללית של מחוז דן-פתח תקווה. במקום מועסקים כ-20 עובדים. המוקד מהווה מקור תעסוקה לסטודנטים הגרים באלקנה וביישובים הסמוכים לה.

ספורט ופנאי

לאלקנה קבוצת כדורסל בשם אליצור "רלף קליין" אלקנה, שבשיאה (בעונת 2011) שיחקה בליגה הארצית. חתן פרס ישראל רלף קליין אימן אותה עד לפטירתו בשנת 2008, ומאז הקבוצה נקראה על שמו.

באלקנה פועל מועדון שחמט מצליח ובו תשע קבוצות ייצוגיות הפועלות בשם "אליצור אלקנה". הקבוצה הראשונה נקראת על-שם הרב הלל שחור והיא העפילה מליגה ד' (1990) ועד הליגה הארצית שם היא משחקת בשנה זו (2011). המועדון התפרסם כאשר זכה 6 פעמים באליפות ישראל לבתי ספר. גדול השגיו הוא הזכייה באליפות העולם לבתי ספר יסודיים בשנת 2000.

ביישוב הוקמה עמותת גיל הזהב בשנת 2011 בשם 'מועדון 50 פלוס', העוסקת בהצלחה בשעות הפנאי של הציבור המבוגר ביישוב.

המועצה וסמל אלקנה

מבנה המשטרה הירדני עבר שימור ושיפוץ ומשמש כיום כמבנה המועצה המקומית אלקנה.

סמל היישוב עוצב על ידי מרדכי צונץ, אחד מראשוני המתיישבים, ובו נראה מבנה המשטרה בראש הגבעה כשבחזיתו ניצב עץ זית. הסמל מסמל את המלחמה והשלום, את ההווה והעתיד, את הישן והחדש, את הקשר של היישוב לטבע הסובב אותו ואת המראה שנשקף לעיניהם של ראשוני המתיישבים: מבנה אבן מרשים ועצי זית.

ראשי המועצה

ראש המועצה	שנות כהונתו
ניסן סלומינסקי	1981–1998
מרסל גנס	1998–2003
יהודה כהן	2003–2008
צדוק זהוראי	2008–2013
אסף מינצר	החל מ-2013

שמות הרחובות

שמות הרחובות קרויים על פי רעיון שהגה פרופסור הלל וייס, תושב אלקנה, על פי מוטיבים וביטויים הלקוחים מתוך שיר השירים. הרחובות מסודרים על פי א' – ב' ושם הרחוב המקיף את כל שכונות הקבע המרכזיות (ה-"220", ה-"165", ה-"80" וה-"34") הנו – "שיר השירים".

עם התווספותן של שתי שכונות קבע חדשות: "הצפונית" וה-"מדורגים", הוקמה מחדש ועדת השמות הרשותית והיא החליטה להמשיך את קריאת שמות הרחובות משיר השירים.

ראו גם

• מגן דן, מאחז הנמצא בתחומי אלקנה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אלקנה בוויקישיתוף

• אתר המועצה המקומית אלקנה