אמה (יחידת מידה)
אַמָה היא יחידת מידה קדומה לאורך. היא שאולה מאורכה של היד מהמרפק ועד קצה האצבע הארוכה (האמה). על פי רוב שיעור האמה הוא ששה טפחים. לשיטת הרמב"ם אורכה במידות ימינו הוא 45.6 ס"מ.
בהלכה
האמה היא אחת מהמידות המופיעה יותר משאר המידות, במקרא ובדברי חז"ל. בתורה האמה מופיעה בהלכות בניית המשכן ובמדידת אלפיים אמה למגרשי ערי הלוויים, וכן בספרות חז"ל היא מופיעה בהלכות רבות.
בספרות חז"ל מוזכר קיומם של כמה אמות שונות: "אמה יתירה על של משה חצי אצבע" ו"אמה היתירה על של משה אצבע"; אמה בת חמישה טפחים ואמה בת שישה טפחים שנקראת "אמה בינונית"; "אמה שוחקת" זו המורכבת מטפחים שוחקים. ומצומצמת שנקראת "אמה עצבה". באופן כללי, ההלכה קובעת שיש ללכת לחומרה ולהשתמש באמה קטנה או גדולה יותר לפי החומרה בהקשר המדובר. אך קיימות בעניין מחלוקת בין התנאים, בין האמוראים ובין הראשונים, במיוחד בנוגע להיקף השימוש באמה בת חמישה טפחים[1]. למעשה נפסק בכל ההלכות המעשיות שהאמה היא תמיד בת שישה טפחים.
בשיעור אורך האמה לפי מידת זמנינו, נפלה מחלוקת במאות השנים האחרונות, לשיטת הרמב"ם אורכה הוא 45.6 ס"מ[2]. אמנם פוסקים שונים, ובהם רבי יחזקאל לנדא מפראג בעל "נודע ביהודה", הגר"א, ה"חת"ם סופר", וה"חזון איש", הטילו ספק במהימנות המסורת המקובלת כי אורך האמה נע בין 45–48 ס"מ, וסברו כי אורכה נע בין 56–58 ס"מ. לעומתם טרחו פוסקים אחרים, ובראשם רבי אברהם חיים נאה, להוכיח כי שיעורה של האמה הוא אכן 45–48 ס"מ.
בעולם העתיק
האמה שימשה כיחידת מידה לאורך בסיסית בעולם העתיק.
בעת העתיקה שימשו שתי מידות של אמה. האחת קצרה והאחת ארוכה. האמה הקצרה הייתה בעלת אורך של 24 אצבעות, או שישה טפחים. מאחר שאצבע של גבר בוגר עבייה כשני סנטימטר, וטפח לפיכך הוא באורך של שמונה סנטימטרים, נגזר כי אורכה של אמה קצרה הוא כ-48 סנטימטר[3]. האמה הארוכה, שבמצרים העתיקה כונתה "מלכותית", הייתה בעלת 28 אצבעות, או שבעה טפחים.
במצרים שימשה אמה נוספת שכונתה "רמן", היא הייתה בעלת 20 אצבעות, או חמישה טפחים, והייתה מבוססת על אורך זרוע היד מהכתף ועד המרפק.
מהמחקר ההיסטורי והארכאולוגי עולה כי מידת האמה בת ששת הטפחים בעולם העתיק לא הייתה קבועה לחלוטין, אך שיעורה נע תמיד בין 43-57.6 ס"מ.
נקבת השילוח עשויה לתת פתרון לאורכה של אמה, שכן כתובת השילוח מעידה כי המרחק מן מוצא הנקבה אל הבריכה שבסופה הוא אלף ומאתים אמה, ומכיוון שאורך הנקבה הוא כ-533 מטרים, הרי שאורך אמה הוא כ-44.4 ס"מ. מצד שני, המספר "אלף ומאתים" הוא מספר עגול, שניתן להחשיבו מספר טיפולוגי, והוא רק מעיד על אורך מקורב של הנקבה.
בזמנים מודרניים
מידת האמה שימשה בארץ ישראל עוד בימי המנדט הבריטי לציון מידות של קרקעות[4] ואריגים[5]. פקודת המשקולות והמידות משנת 1947, הכלולה בחוק הישראלי, קובעת תקנים עבור שתי סוגי "אמה": אמה באריג שאורכה 67.76 סנטימטרים, ואמה בקרקע שאורכה 75.80 סנטימטרים[6] אמת הקרקע נקראה גם "צעד"[7].
ראו גם
לקריאה נוספת
- אנציקלופדיה תלמודית, ערך "אמה (מדת אורך)"
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: אמה |
- מידות ושיעורי תורה, אתר דעת
הערות שוליים
- ^ משנה, מסכת כלים, פרק י"ז, משניות ט-י; תלמוד בבלי, מסכת ערובין, דף ג' עמוד ב'; פירוש רש"י על תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף פ"ו עמוד א'; משנה תורה לרמב"ם, הלכות מעילה, פרק ח', הלכה ה'
- ^ נחום אליעזר רבינוביץ, יד פשוטה - הלכות עירובין א,יג: "לבירור השיעורים במידות של זמננו", מכון מעליות
- ^ קיימות סברות כי טפח אינו באורך שמונה סנטימטרים
- ^ ראו למשל: שיכון פועלי העיר, דבר, 10 בפברואר 1933
- ^ ראו למשל: תוצרת עבודה עברית מאורגנת, דבר, 23 ביולי 1935
- ^ פקודת המשקולות והמידות, 1947 אתר משרד התעשייה והמסחר
- ^ חיים הלפרין, קרקעות המדינה לסוגיהן, דבר, 23 בנובמבר 1962
| מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה | ||
|---|---|---|
| מידות אורך | אצבע • סיט • טפח • רוחב סיט כפול • זרת • אמה • ריס • מיל • פרסה | 
|
| מידות נפח | כור • לתך • איפה • סאה • הין • עשרון • קב • לוג • רביעית • מלוא לוגמיו • כביצה • ככותבת • כגרוגרת • כזית • משורה • קורטוב | |
| מידות מטבעות | כיכר של קודש • כיכר של חול • מנה • דינר זהב • סלע • שקל • זוז (דינר כסף) • סלע מדינה (טרעפיק) • מעה • פונדיון • איסר • מסמס • קונטרק • פרוטה | |
| מידות שטח | בית כור • בית לתך • בית סאה • בית קב • בית רובע | |
| מידות זמן | חלק (יחידת זמן) • שיתין נשמין • תוך כדי דיבור • כדי אכילת פרס • כדי הילוך מיל • שעה זמנית • מעת לעת | |