אמנסטי אינטרנשיונל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־19:00, 20 בינואר 2021 מאת בוט גאון הירדן (שיחה | תרומות) (דף הבית >> אתר אינטרנט (דרך WP:JWB))
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תבנית:ארגון חברתי אמנסטי אינטרנשיונל ("ארגון אמנסטי הבינלאומי"; מהמילה האנגלית Amnesty, "חנינה") הוא ארגון לא-ממשלתי בינלאומי הפועל לקידום זכויות האדם המקודשות במגילת זכויות האדם של האו"ם ובסטנדרטים בינלאומיים אחרים לזכויות אדם. בפרט, אמנסטי פועל לשחרור כל אסירי המצפון, ביטול עונש המוות, עינויים, וכל יחס אכזרי אחר לאסירים, סיום תופעת הרציחות הפוליטיות וההעלמות הפוליטיות. הארגון מתנגד לכל הפרה של זכויות אדם, הן בידי ממשלות והן בידי קבוצות אופוזיציה.

היסטוריה

לוגו הסניף הישראלי
בול של איי פארו משנת 1986 המציין 25 שנה לאמנסטי אינטרנשיונל.

הארגון הוקם בשנת 1961 על ידי עורך-דין בריטי בשם פטר בֶּנֶנְסוֹן. בננסון קרא בעיתון על שני סטודנטים פורטוגזים שנשפטו לשבע שנות מאסר כשכל חטאם היה הרמת כוסית לחיי "החופש". בננסון כתב לעורך העיתון "The Observer", וב-28 במאי פרסם זה את מאמרו של בננסון. המאמר, תחת הכותרת "האסירים הנשכחים", קרא לקוראים לכתוב מכתבי תמיכה בסטודנטים. התגובה הייתה גדולה בהרבה מהצפוי, עד שבתוך שנה התארגנו קבוצות של כותבי מכתבים ביותר מתריסר מדינות, שכתבו להגן על קרבנות חוסר-צדק באשר הם. באמצע 1962 כבר היו לאמנסטי קבוצות פעילות, או בשלבי התארגנות, בגרמניה המערבית, בלגיה, שווייץ, הולנד, נורווגיה, שוודיה, אירלנד, קנדה, סרי לנקה, יוון, אוסטרליה, ארצות הברית, ניו זילנד, גאנה, ישראל, מקסיקו, ארגנטינה, ג'מייקה, מאלי, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, אתיופיה, ניגריה, בורמה והודו. מאוחר יותר באותה שנה עיצבה דיאנה רדהוס, חברה באחת הקבוצות, את הלוגו של אמנסטי, המורכב מנר וחוט של גדר תיל.

בשנותיו הראשונות התמקד הארגון רק בסעיפים 18 ו-19 של הצהרת זכויות האדם של האו"ם, העוסקים באסירים פוליטיים. עם הזמן הרחיב הארגון את מטרותיו לכיסוי קרבנות של מקרים אחרים של הפרת זכויות האדם, ולא רק אסירי מצפון. בשנת 2000 לבדה פעל הארגון בעניינם של 3,685 בני-אדם ספציפיים - וביותר משליש מהמקרים, חל שיפור במצבו של האסיר[דרוש מקור]. כיום ישנם סניפים ב-71 מדינות, עם כ-2.2 מיליון חברים הפעילים ב-180 מדינות ואזורים. מאז הוקם אמנסטי, הוא פעל להגנתם של מעל 44,600 אסירים במאות מדינות.

בשנת 1977 זכה ארגון אמנסטי אינטרנשיונל בפרס נובל לשלום על פעילותו להגנה על זכויות האדם ברחבי העולם. בסוף כל שנה מקיים אמנסטי פגישה כללית שנתית, עם "הרמת כוסית לחופש".

בשנת 1979 הוענק לו פרס ברונו קרייסקי.

בשנת 2010 הביע אמנסטי תמיכה בארגון Cageprisoners של מועזם בג שפועל בין השאר לטובת פעילי טרור מורשעים שנעצרו ומוחזקים בבית סוהר, ותומך בטאליבאן. כאשר גיטה שאגאל - פעילת זכויות אדם הודית וראש חטיבת המגדר של אמנסטי - הביעה ביקורת על כך, היא הושעתה על ידי המזכ"ל קלאודיו קורדונה שגם התבטא ואמר שהוא לא רואה פסול ב"ג'יהאד הגנתי". הפרשה והתבטאויותיו של קורדונה עוררו סערה רבה ושאגאל זכתה לתמיכה רבה, כולל ממוסלמים רבים, בהם סלמאן רושדי, שנרדף על ידי הקיצונים המוסלמים בעקבות פתווה שהוציאו עליו האייתולות מאיראן.[1]

בפברואר 2011 ביקש אמנסטי משווייץ לפתוח בחקירה פלילית נגד נשיא ארצות הברית לשעבר ג'ורג' ווקר בוש ולעצור אותו.[2] ב-12 באוקטובר 2011 הגיש אמנסטי בקשה דומה לקנדה. אמנסטי נימק את הבקשה בכך שתחת ממשל בוש, ביצעו הכוחות המזוינים של ארצות הברית וה-CIA עינויים כלפי אסירים, בפרט במתקן המעצר בגואנטנמו.[3]

בסוף אוקטובר 2015 פרסם אמנסטי דו"ח על אזרח פלסטיני שלכאורה נהרג על לא עוול בכפו, בישראל נטען כי האזרח לא היה תמים אלא מחבל פלסטיני שנורה תוך כדי פיגוע דקירה, וכי אמנסטי התעלמה מכך שאחז בידו סכין בעת שנורה, שפצע חייל לפני שנורה ושבפרופיל הפייסבוק שלו הביע תמיכה בפיגועי טרור נגד יהודים.[4]

פעילות

הארגון פועל לשימור כל זכויות האדם הבסיסיות המופיעות בהצהרת זכויות האדם של האו"ם. בהתאם לזאת, אמנסטי פועל כדי:

  • לשחרר את כל אסירי המצפון (אסיר מצפון הוא מי שנכלא בשל הפגנה לא-אלימה של אמונותיו, מה ששונה מעט מאסיר פוליטי).
  • להבטיח משפטים הוגנים וזריזים.
  • להפסיק כל צורה של עינויים וטיפול גרוע באסירים, ובכלל זה שימוש בעונש המוות.
  • להפסיק תופעות של הפעלת טרור בידי מדינות, הרג בידי מדינות, ו"העלמות" של בני אדם.
  • לעזור למחפשי מקלט פוליטי.
  • לשתף פעולה עם ארגונים כמו האומות המאוחדות, המנסים גם הם למנוע הפרות של זכויות אדם.
  • להגביר את המודעות להפרות של זכויות אדם ברחבי העולם.
מחאה נגד הפרות זכויות אדם במתקן המעצר האמריקאי בגואנטנמו, יוני 2006, ספרד

כדי להגשים מטרות אלה פועל אמנסטי כארגון שדלנות גלובלי. כשנשמעת טענה על הפרת זכויות אדם, אמנסטי שולח קבוצה של חוקרים כדי לחקור את הטענה, תוך שאיפה לחקירה יסודית ככל האפשר וללא משוא-פנים. אם הטענה מתגלה כנכונה, הארגון מפרסם את ממצאיו ומניע את חבריו לפעול כנגד ההפרה - על ידי כתיבת מכתבים (לנושאי תפקידים רשמיים שונים), הפגנות, מחאות, ארגון ערבי תרומה, חינוך הציבור בדבר ההפרה, ולפעמים כל אלה גם יחד.

אמנסטי פועל כנגד פגיעות ביחידים (כגון אדם שנעצר בערב הסעודית משום שהפיץ "ספרות אסורה") כמו גם מדיניות רחבה (כגון המדיניות להוציא להורג פושעים קטינים בחלק ממדינות ארצות הברית). אמנסטי פועל במישור המקומי, אולם לאחר יותר מארבעים שנות פעילות ופרס נובל לשלום, ההערכה לה הוא זוכה גדולה דיה כדי לאפשר לקולו להשמע ברמה.

מרבית חברי אמנסטי משתמשים בכתיבת מכתבים כדי להעביר את המסר. כשארגון אמנסטי המרכזי מוצא ומוודא מקרים של הפרת זכויות אדם, הם מודיעים על כך לכל אחת מהקבוצות המקומיות (מהן יש יותר מ-7,500, כאמור), ולכל החברים העצמאיים (מעל מיליון איש ברחבי העולם). קבוצות וחברים מגיבים על ידי כתיבת מכתבי מחאה והבעת דאגה לגורם הממשלתי הקרוב ביותר למקרה, בדרך-כלל מבלי להזכיר את אמנסטי במכתבים. המדיניות של אמנסטי שוללת מעורבות של חברי הקבוצה מהמדינה הרלוונטית וזאת על מנת למנוע התנכלות להם מצד השלטונות המקומיים.

הארגון ממומן ברובו מתרומות, ולמעט קבוצה קטנה של בכירים בשכר, כל חבריו, פעיליו, מארגני הפעילויות והעובדים פועלים בהתנדבות.

אמנסטי הוא ארגון לא מפלגתי וא-פוליטי, והוא מסרב לקבל תרומות מממשלות או ארגונים ממשלתיים. כל הונו של אמנסטי מגיע מכיסיהם של חבריו ומתרומות של ארגונים א-פוליטיים אחרים. תקציב אמנסטי לשנת 2000 כלל:

  • תמיכה בחברים: 2.5 מיליון לירה שטרלינג (13%)
  • פעילויות מחאה: 1.8 מיליון ליש"ט (10%)
  • פרסומים ותרגומים: 2.5 מיליון ליש"ט (13%)
  • מחקר ופעילות: 5.1 מיליון ליש"ט (26%)
  • משרדים ברחבי העולם: 1.2 מיליון ליש"ט (7%)
  • תמיכה במחקר ופעילות: 2.6 מיליון ליש"ט (14%)
  • הוצאות תפעוליות: 3.2 מיליון ליש"ט (17%)
  • תשלומי סעד: 0.1 מיליון ליש"ט (פחות מ-1%)
  • סך הכל: 19.5 מיליון ליש"ט

העובדה שאמנסטי מורכב מקבוצות עצמאיות קטנות המחוברות באופן רופף לגופי ניהול גדולים יותר מקשה על הסברת המבנה הארגוני והביורוקרטי. בכל מדינה בוחרים החברים ישירות בחברים בולטים כדי שישמשו, במשך שלוש שנים, ב"מועצת מנהלים" בת 18 חברים. בבחירות אלה, לכל ארגון-חבר יש קול אחד, ולכל חבר בודד יש קול אחד, ללא תלות בגילו. מועצת המנהלים שוכרת מנכ"ל ואנשי צוות.

במישור העולמי מנוהל ארגון אמנסטי בידי "מועצת המנהלים הבינלאומית" - מועצה של שמונה חברים הנבחרים לכהונה של שנתיים בידי "פגישת המועצה הבינלאומית", המורכבת מנציגים ממועצת המנהלים של כל מדינה. מועצת המנהלים הבינלאומית שוכרת מזכ"ל ומזכירות בינלאומית.

בעבר, אמנסטי הקפיד על כך שחברים לא יהיו פעילים בנושאים הקשורים למדינתם-הם. מדיניות זו נועדה בשעתו להגן על פעילים מפני פגיעת הממשל במדינתם, אם הוא ממשל המפר זכויות אדם, ובשל הרצון לשמור על נייטלריות מרבית. עקרון זה, המכונה "כלל המדינה שלך", תקף עדיין לגבי חוקרים ופעילים העובדים עם המזכירות הבינלאומית, כדי למנוע מהכיסוי של מדינה מסוימת להיות מושפע מאמונתו הפוליטית המקומית של מי שמטפל בתחום.

אמנסטי ישראל

החל מספטמבר 2011, מנכ"ל אמנסטי אינטרנשיונל בישראל הוא יונתן גר, ויו"ר הוועד המנהל הוא ישי מנוחין.[5]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אמנסטי אינטרנשיונל בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ בן-דרור ימיני, הצד האפל של ארגון אמנסטי: תמיכה בג'יהאד, באתר nrg‏, 6.4.2010
  2. ^ "USA: TORTURE, WAR CRIMES, ACCOUNTABILITY: VISIT TO SWITZERLAND OF FORMER US PRESIDENT GEORGE W. BUSH AND SWISS OBLIGATIONS UNDER INTERNATIONAL LAW: AMNESTY INTERNATIONAL'S MEMORANDUM TO THE SWISS AUTHORITIES". Amnesty International. 6 בפברואר 2011. אורכב מ-המקור ב-12 בינואר 2013. נבדק ב-8 בפברואר 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Canada urged to arrest and prosecute George W. Bush, האתר הרשמי של אמנסטי, 12.10.2011
  4. ^ אריאל כהנא, אמנסטי על מחבל שנורה: 'רק שלף תעודה מהכיס', באתר nrg‏, 28 באוקטובר 2015.
  5. ^ עמוד "מי אנחנו", אתר אמנסטי אינטרנשיונל בישראל



Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0