אמנת האופיום הבינלאומית
.jpg)
אמנת האופיום הבינלאומית שנחתמה בהאג ב-23 בינואר 1912 הייתה האמנה הבינלאומית הראשונה לפיקוח על סמים. בתגובה לביקורת גוברת על הסחר באופיום הזמינה ארצות הברית לכנס של ועדת האופיום הבינלאומית שנערך ב-1909 בשאנגחאי שבסין 13 מדינות. האמנה נחתמה על ידי גרמניה, ארצות הברית, סין, צרפת, בריטניה, איטליה, יפן, הולנד, פרס, פורטוגל, רוסיה וסיאם. באמנה נכתב כי "כל המדינות החתומות יעשו כמיטב יכולתם לפקח, או יפעלו לפקח, על כל האנשים המייצרים, מייבאים, מפיצים, ומייצאים, מורפיום, קוקאין, והמלחים הנלווים, כמו גם על המבנים בהם אנשים אלו פועלים לייצר או לסחור במוצרים אלו".
ב-1915 יישמו את האמנה ארצות הברית, הולנד, סין, הונדורס ונורווגיה. האמנה נכנסה לתוקף גלובלי ב-1919 כאשר היא נכללה בחוזה ורסאי.
אמנת אופיום בינלאומית מתוקנת נחתמה ב-19 בפברואר 1925 ונכנסה לתוקף ב-25 בספטמבר 1928.[1] באמנה המתוקנת נכללה לראשונה מערכת בקרה סטטיסטית בפיקוח הוועד המרכזי הקבוע לאופיום (כיום International Narcotics Control Board – הוועד הבינלאומי לפיקוח על סמים פסיכואקטיביים), גוף סמך של חבר הלאומים. מצרים, בתמיכת סין וארצות הברית, המליצה שלאמנה יתווסף איסור על חשיש, ותת-ועדה הציעה את הנוסח הבא:
השימוש בקנבוס הודי ומיצוי תמציות ממנו יאושרו אך ורק למטרות מדעיות. לעומת זאת, השרף (צ'אראס) המופק מהפרחים הנקביים של הקנאביס סאטיבה, יחד עם התרכובות השונות להם הוא משמש בסיס (חשיש, צ'ירה, אסראר, דיאמהב וכו') שאינן כיום משמשות לצרכים רפואיים וחשודות בשימוש המזיק לבריאות בלבד, באותה דרך כסמים פסיכואקטיביים אחרים, אסורים בייצור, במכירה, במסחר וכו' בכל נסיבות שהן.
הודו וארצות נוספות התנגדו לניסוח זה, כשהן מצטטות מנהגים חברתיים ודתיים ואת העובדה כי צמחי הקאנביס הגדלים פרא נפוצים במידה כזו שיהיה זה קשה מאוד לאכוף את חוק זה. דעתן התקבלה ותוספת זו לא נכללה בסופו של דבר באמנה הסופית. הושגה פשרה[2] על פיה נאסר יבוא של "קנבוס הודי" לארצות שאסרו את השימוש בו, וארצות המייבאות אותו חייבות להנפיק תעודות המאשרות את היבוא ומצהירות שהמשלוח נדרש "אך ורק עבור מטרות רפואיות או מדעיות." בפשרה גם נדרש מהצדדים "ליישם פיקוח יעיל שטבעו ימנע את הסחר הבלתי חוקי הבינלאומי בקנבוס הודי ובייחוד בשרף המופק ממנו." מגבלות אלו השאירו מספיק פרצות על מנת לאפשר למדינות לייצר קאנביס, לסחור בו בתוך המדינה, ולהשתמש בו למטרות בילוי.[3]
האמנה הוחלפה ב-1961 על ידי האמנה היחידה על סמים פסיכואקטיביים (Single Convention on Narcotic Drugs).
קישורים חיצוניים
- בעיית הקאנביס: הערה על הבעיה וההיסטוריה של הפעילות הבינלאומית. עלון על סמים, 1962.
- התחלת הפיקוח הבינלאומי על סמים. UN Chronicle, קיץ, 1998.
- אמנת האופיום הבינלאומית שנחתמה בהאג ב-23 בינואר 1912.
- מוזיאון האופיום
הערות שוליים
- ^ התחלת הפיקוח הבינלאומי על סמים
- ^ ו. ו. וילובי, אופיום כבעיה בינלאומית, בלטימור, דפוס ג'ונס הופקינס, 1925
- ^ בעיית הקאנביס: הערה על הבעיה וההיסטוריה של הפעילות הבינלאומית
