אנגוב

קאפקייק מחימר לבן וחימר עם נקודות, צבוע בצבעי אנגוב ומעליו גלזורה

אנגובּ (Engobe) הוא צבע חיפוי המורכב משילוב של מתכות, חימר ומים שהופכים אותו לנוזלי. הוא משמש כצבען עבור כלי קרמיקה, לפני שלב הגלזורה. לעיתים מוסיפים לו מרכיבים כדוגמת נתרן סיליקט, המאפשרים תכולת מים נמוכה בתערובת והפחתת התכווצותה במהלך שריפת כלי.

שימוש

ניתן להשתמש באנגוב על ידי הוספתו למשטח דקורטיבי שעליו חימר כמעט יבש, או אחרי שרפה ראשונית בתהליך הקדרות. את הנוזליות שלו מקבלים מערבוב כמות של מים עם חרסית, ומשתמשים בו על ידי ציור במברשת, התזת צבע או טבילה של הכלי. מטרתו להעניק למשטח ציפוי צבעוני שנע בין ברק עמום למט.

חוזק הצבע תלוי במספר השכבות שצובעים, ובאחוזי התחמוצת בתערובת המעניקים לה את הצבע.

השימוש באנגוב השתנה בזמנים ובתרבויות שונים. במאה השביעית נהגו להוסיף אלקלי לכלי חרס יווניים לפני השרפה הראשונה כדי לקבל חלקיקים עדינים מאוד. בעוד שברומי מהמאה הראשונה נהגו לצבוע את הכלים בשחור, ולאחר מכן באדום וכך לקבל תוצאה מעודנת יותר של השילוב בין שני הגוונים.

בחלקה המזרחי של ממלכת פרס, בין המאות התשיעית לשתים עשרה, נהגו לערבב באזור סמרקנד בין פיגמנטים של צבע לחימר לבן דק שלאחר מכן הונח על משטח חימר שעוטר בפיגמנטיים צבעוניים ובעיטורי קליגרפיה של כתב כופי, בדרך כלל בצלחות וקערות. בתקופה מאוחרת השתמשו בציורים של חיות, פרחים וצורות גאומטריות על רקע שחור, לפעמים עם זיגוג חסר צבע או בגוון ירוק.

במאה ה-17 יוצרו בסטאפורדשייר חלק מיצירות הקדרות החשובות באנגליה. מרבית הכלים היו לשימוש ביתי כצלחות, וכדים ונעשו עם חימר אדום ועוטרו באנגובים בצבעים שונים.