אנציקלופדיה תלמודית
אנציקלופדיה תלמודית היא אנציקלופדיה שמטרתה לתמצת את החלק ההלכתי של התורה שבעל פה. הכרך הראשון התפרסם בשנת ה'תש"ז (1947) והכרך ה-45, המגיע לערך "מי חטאת", התפרסם בשנת ה'תש"פ (2020). בשנת תשמ"ח (1988) זכה המפעל בפרס הרב קוק לספרות תורנית.
מטרת המפעל היא לתמצת את כל הדיונים התלמודיים וההלכתיים, וכן את עיקרי השיטות של הראשונים והאחרונים בערכים אנציקלופדיים בסדר האלף-בית.
האנציקלופדיה מודפסת על ידי איחוד מפעלים תורתיים-ספרותיים "יד הרב הרצוג" בירושלים. בעבר פעלה המערכת מתוך בניין "יד הרב הרצוג" בשכונת בית וגן בירושלים, ונכון ל-2014 היא פועלת במתחם בית הכנסת ישורון שבשכונת רחביה.
הקמה
.jpg)
הרעיון למיזם נולד בהרצאת הרב קוק בתחילת תקופת רבנותו בירושלים (תרפ"א). בהרצאה זו קרא הרב קוק להקים שורה של מיזמים תורניים[1]. למטרה זו איגד הרב מאיר בר-אילן קבוצת עורכים בעלי שם. את המימון השיג הרב בר-אילן כאשר החליט לצאת בארצות הברית במגבית נפרדת מזאת של ההסתדרות הציונית כי סבר שכך יוכל להשיג יותר כסף. הוא התנה תנאי עם הנהלת המזרחי שאם ישיג סכום גבוה יותר הוא יקבל את ההפרש של השנה הראשונה לצורך האנציקלופדיה התלמודית. כאשר ראו בהסתדרות הציונית שהרב בר-אילן מצליח במגבית שלו הם הסכימו להעלות את האחוז שהוקצב למזרחי בתנאי לשמירה על מגבית מאוחדת והרב בר-אילן השתמש בהפרש לצורך הקמת האנציקלופדיה. החלטתו להשתמש בכסף למפעל תרבותי במקום לצרכי ההווה הדוחקים לא הייתה מוסכמת על הכל בתוך המזרחי והפועל המזרחי אך זכתה לגיבוי מצד תנועת המזרחי בארצות הברית ומצד יחיאל אליאש[2].
ערכי האנציקלופדיה
המהדורה הראשונה של הכרך הראשון יצאה בשנת 1947 (תש"ז). כרך זה כלל 219 ערכים בצורה תמציתית ומרוכזת. דרכו של הרב שלמה יוסף זוין, העורך הראשון, הייתה לקצר ולתמצת ככל האפשר. בשני הכרכים הראשונים נקט בהשפעת הרב בר-אילן בשיטה קצרה ביותר, אולם בכרכים הבאים שיצאו לאחר פטירת הרב בר-אילן הערכים הם מקיפים יותר, וכוללים לא רק את יסוד הערך המדובר, אלא גם הרבה מפרטיו ומהסתעפויותיו. כך יצא שבכרכים הראשונים ישנם ערכים רבים, בעוד בכרכים יותר מאוחרים יש מעט ערכים בהיקפים הרבה יותר גדולים.
הרב זווין קבע את רשימת הערכים (2,000 ערכים) וערכי המשנה ואת שיטת הניתוח ההלכתית של האנציקלופדיה. הוא ערך את הכרכים שיצאו לאור בימי חייו, והכין רשימה של שאר הערכים המתוכננים. הערכים כוללים את ההגדרה, המקורות, הנימוקים והטעמים וכן השיטות השונות. הערך הראשון הוא "א" והאחרון עד עתה[דרושה הבהרה] הוא "מי חטאת".
בעקבות בקשת התורם של המפעל לזירוז הכתיבה, סיום הדפסת כל כרכי האנציקלופדיה אמור להיות בשנת תשפ"ד[3].
תמיכה באנציקלופדיה
בשנת תש"ז זכתה האנציקלופדיה התלמודית בפרס הרב קוק לספרות תורנית מטעם עיריית תל אביב לכבוד צאת הכרך הראשון[4]. הרב זווין זכה בפרס ישראל לספרות תורנית בשנת 1959 (תשי"ט), על יצירתו, שגולת הכותרת שלה היא האנציקלופדיה. שנים עשר הכרכים הראשונים נכתבו בכתב ידו וסגנון כתיבתו משמשים את העורכים והכותבים שבאו אחריו. בשנת 1988 זכה המפעל שוב בפרס הרב קוק.
רבנים בולטים רבים עודדו את המפעל, בהם הרב משה פיינשטיין, הרב מנחם מנדל שניאורסון, הרב עובדיה יוסף והרב שלמה גורן.
בעלי תפקידים מרכזיים
עורכה הראשון של האנציקלופדיה היה הרב שלמה יוסף זוין.
מנהל האנציקלופדיה מראשית דרכה ועד פטירתו בתשס"ט (2009) היה הרב יהושע הוטנר. מרכז המערכת היה הרב אורי דסברג, עד למותו בתאונת דרכים בתשע"א (2011).
נכון ל-2014, העורך הראשי הוא הרב זלמן נחמיה גולדברג והמנהל הוא הרב פרופ' אברהם שטינברג. ראש המערכת הוא הרב מאיר שמואלביץ. אחד העורכים, הרב סער מייזל, עומד בראש בית המדרש של האנציקלופדיה, המכשיר מ-2014 עורכים חדשים באנציקלופדיה.
חברי המערכת בעבר
מלבד הרב זווין והרב מאיר בר-אילן, חברי המערכת הראשונים היו[5]:
- הרב בנימין רבינוביץ' תאומים
- הרב יונה מרצבך
- הרב אלתר הילביץ
- הרב שמעון סטרליץ
חברי המערכת שנוספו לאחר מכן
- הרב אברהם פרבשטיין, ראש ישיבת חברון[6]
- הרב מאיר דוד בן-שם, מעורכי תורה שלמה ומחבר כמה ספרים[7]
- הרב רפאל שמואלביץ, ראש ישיבת מיר[7]
- הרב אפרים בורודיאנסקי, ראש ישיבת שבט מיהודה[7]
השתתפו במהלך השנים
במשך השנים השתתפו בכתיבת ערכים בין היתר:
- הרב אליהו חזן, ראש ישיבת תורה ודעת
- הרב אלימלך בר שאול, רבה של רחובות
- הרב אליעזר יהודה ולדינברג, מחבר ספר השו"ת ציץ אליעזר
- הרב דב מאיר קרויזר, ראש ישיבת פרשבורג
- פרופסור דוד הנשקה, המחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן
- הרב יהודה גרשוני, מחבר הספר "משפט המלוכה"
- הרב חיים סרנא, ראש ישיבת חברון גאולה
- הרב חנניה יוסף אייזנבך, מחבר ספרי "מחנה יוסף"
- הרב יוסף כהן, אב בית הדין ירושלים
- הרב יצחק אפשטיין, דיין בית הדין בתל אביב
- הרב מרדכי אילן, אב בית הדין תל אביב
- הרב מרדכי לייב זק"ש, רבה של שכונת שערי חסד
- הרב משה מרדכי פרבשטיין, ראש ישיבת חברון
- הרב שאול ישראלי, ראש ישיבת מרכז הרב
- הרב שמואל קרויזר, עורך ילקוט מעם לועז
- הרב שמואל אלעזר היילפרין, ראש ישיבת תורת אמת (חב"ד) ורב שכונת בית ישראל
- הרב משה המאירי
- הרב דוד צבי הילמן
- הרב משה דימנטמן- ראש כולל ברחובות ור"מ ותיק בישיבת כרם ביבנה
כרכים מיוחדים
במהלך השנים יצאו לאור ספרים מיוחדים המבוססים על ערכים מורחבים מתוך האנציקלופדיה, ובהם הגדה של פסח ומחזור ליום הכיפורים. עוד יצאו שני כרכי מפתחות: מפתח עניינים ומפתח מקורות לתלמוד הבבלי.
האנציקלופדיה מופיעה גם בתוך גרסאות הפלוס של פרויקט השו"ת של בר-אילן, ונמכרת כחבילה מיוחדת במאגר התורני אוצר החכמה.
מיקרופדיה תלמודית
בשנת 2013 עלה לרשת האינטרנט המיזם "מיקרופדיה תלמודית" המבוסס על האנציקלופדיה. הוא מיועד למי שאינם תלמידי חכמים מובהקים המבקשים הסבר תמציתי וקצר של המושגים. המיקרופדיה עלתה כחלק ממיזם ויקישיבה שבאתר ישיבה. המיקרופדיה יוצאת לאור גם כספר מודפס. עד כה יצאו לאור שמונה כרכים.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של אנציקלופדיה תלמודית- דף הפייסבוק של האנציקלופדיה התלמודית
- אתר המיקרופדיה התלמודית בויקישיבה
- על האנציקלופדיה בגרסת התקליטור, מאיר בר-אילן (הנכד)
- אורי פז, דם חדש למפעל של דורות, מקור ראשון, ינואר 2007
- יהושע הוטנר, הרב מאיר ברלין והאנצקלופדיה התלמודית, בתוך: הדרום מט, תשרי תש"מ, עמ' 165–173, באתר היברובוקס
- יוסי אשכנזי, המהפכה של דורנו - הרבי מליובאוויטש והאנציקלופדיה התלמודית
הערות שוליים
- ^ לדבריו של הראי"ה על האנציקלופדיה לעסוק גם באגדה, אך המיזם בסופו של דבר נקרא "אנציקלופדיה תלמודית לעניני הלכה", וכדברי הרב שלמה יוסף זוין (בהשלמות למבוא): "אין האגדה נכנסת בתחום עבודתנו... ראינו צורך לא לערבב את התחומים, כדרך שנהגו רוב בעלי ההלכות מדור דור".
- ^ יחיאל אליאש, מעשה הבא בחזון, עמוד 282
- ^ הווה באתר האנציקלופדיה
- ^ חדשות מארץ ישראל, הפרדס, תשרי תש"ח, עמ' 9, באתר היברובוקס
- ^ שער כרך ב'
- ^ שער כרך י'
- ^ 7.0 7.1 7.2 שער כרך ט"ז
