אנרגיה תרמית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־08:13, 20 בדצמבר 2020 מאת מוטיאל (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "שריפה" ב־"שרפה")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אנרגיה תרמית היא חלק האנרגיה של מערכת או גוף מסוימים, שמיוחס לטמפרטורה שלו. אנרגיה זו, אשר היא חלק מהאנרגיה הפנימית, מתארת את כמות החום האגורה במערכת.

אופיה ה"תרמי" של האנרגיה הזו נובע מכך שהיא מתארת אנרגיות חלקיות של החלקיקים המיקרוסקופיים שמרכיבים את המערכת, ואשר נעים באופן אקראי, ובמהירות ממוצעת הקשורה בטמפרטורה. ניתן למדל אנרגיה זו, כסכום האנרגיות הקינטיות של כלל החלקיקים במערכת. עבור חלקיק יחיד, זוהי האנרגיה הקינטית הממוצעת עבור טמפרטורה מסוימת.

מושג זה של אנרגיה נמצא בשימוש בתחומי התרמודינמיקה והמכניקה הסטטיסטית.

הגדרות

מערכת בעלת N חלקיקים

ניתן לכתוב את האנרגיה התרמית כ:

כאן:

  • הוא מספר החלקיקים במערכת.
  • הוא קבוע בולצמן.
  • היא הטמפרטורה בקלווין.
  • הוא מספר דרגות החופש לתנועה במערכת. עבור מולקולה חד אטומית, f=3.

חישוב אנרגיית חום

אנרגיית חום היא האנרגיה המושקעת בעת עלייה בטמפורטורה של גוף בכל חומר שהוא, התכתו ואידויו. אנרגיית החום נגרעת ומשתחררת בעת שרפה (בעירה), הקפאה ועיבוי.

חישוב אנרגיית חום בעת שרפה (בעירה)

מוסכמת הנוסחה הבאה אשר מתארת את האנרגיה הנפלטת בעת בעירה:

כאשר:

  • q הוא קבוע אשר משתנה בכל חומר בעירה, הנמדד בדרך כלל ביחידות או .
  • m הוא המסה של החומר שמבעירים בעזרתו (לדוגמה: מסת הפחמים). נמדד ביחידות גרם או ק"ג בהתאם לq.
  • ה(-) שבהתחלה מציין כי האנרגיה נפלטת ולא מושקעת.
  • Q הוא אנרגיית החום הכוללת של הבעירה והוא נמדד ביחידות ג'ול.

חישוב אנרגיית חום בעת עליה בטמפרטורה

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – קיבול חום

מוסכמת הנוסחה הבאה אשר מתארת את האנרגיה המושקעת בעת עליה בטמפרטורה של חומר:

  • m הוא המסה (הכמות הכוללת) של כל החומר שרוצים להעלות בטמפרטורה. ככל שהמסה גדולה יותר, ככה נדרשת יותר אנרגיה. המסה נמדדת ביחידות בהתאם ליחידת קיבול החום הסגולי (c). בדר"כ ביחידות גרם.
  • c הוא קבוע (קיבול חום סגולי) אשר משתנה מחומר לחומר. נמדד ביחידות J/g°C (ג'ול חלקי גרם לטמפ' צלזיוס).
  • מיוחס אל הפרש הטמפרטורה החדשה של הגוף (שהחומר הגיע אליה) עם הטמפרטורה הקודמת שלו. נהוג לרשום גם כ כאשר הוא הטמפרטורה של הגוף אחרי כל תהליך העלייה בטמפרטורה ו- הוא הטמפרטורה המקורית. נמדד בדרך כלל ביחידות צלזיוס (בהתאם לקיבול החום הסגולי).
  • Q הוא אנרגיית החום הכוללת של העלייה בטמפרטורה והוא נמדד ביחידות ג'ול.
חום כמוס וטמפרטורות שינוי מצב צבירה של נוזלים וגזים נפוצים
חומר חום כמוס
התכה
J/g
טמפ'
התכה
חום כמוס
רתיחה
J/g
טמפ'
רתיחה
אלכוהול, אתיל 108 114- 846 78.3
אמוניה 339 75- 1369 33.34-
פחמן דו-חמצני 184 574
הליום 272.2- 21 268.9-
מימן 58 259.2- 461 252.9-
חנקן 25.7 210- 199 196-
חמצן 13.9 219- 214 183-
טולואן (מתיל-בנזין) 351
טרפנטין 293
מים 335 0 2257 100

חישוב אנרגיית חום בעת התכה

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – חום כמוס

בעת התכה עצמה, לא מושקעת אותה האנרגיית חום של העלייה בטמפרטורה אלא אנרגיה שונה המיוחדת להתכה.

  • m הוא המסה של הגוף - הכמות הכוללת של החומר העובר את תהליך ההתכה. בדר"כ ביחידות גרם, אך תלוי בחום ההיתוך הסגולי.
  • הוא חום ההיתוך הסגולי, קבוע אשר שונה אצל כל חומר ומצב הצבירה שלו. מסומן באות למדא ביוונית. חום ההיתוך הסגולי נמדד ביחידות או , בהתאם למסה.
  • Q הוא אנרגיית החום המושקעת בהיתוך ונמדד ביחידות ג'ול.

חישוב אנרגיית חום בעת רתיחה (אידוי)

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – חום כמוס

גם בעת האידוי, לא מושקעת אותה אנרגיית חום של העלייה בטמפרטורה. אנרגיית החום המושקעת באידוי לרוב תהיה גבוהה ביחס לשאר האנרגיות שפורטו, וזאת מאחר שבעת הרתיחה יש צורך לשבור הכי הרבה קשרים במולקולות. לכן גם התהליך לוקח מעט יותר זמן ברוב המקרים.

  • m הוא המסה של הגוף - הכמות הכוללת של החומר העובר את תהליך הרתיחה. בדר"כ נמדד ביחידות גרם אך תלוי בחום הרתיחה הסגולי.
  • L הוא קבוע אשר משתנה מחומר לחומר, והוא נקרא חום רתיחה סגולי. חום הרתיחה הסגולי נמדד ביחידות או , בהתאם למסה.
  • Q הוא אנרגיית החום המושקעת ברתיחה ונמדד ביחידות ג'ול.

קישורים חיצוניים