אסון צור השני

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־07:32, 30 באוגוסט 2019 מאת דויד (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "קורבנות" ב־"קרבנות")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האנדרטה לזכר 28 חללי האסון הישראלים שנמצאת בשומרה סמוך למפקדת עוצבת ברעם

אסון צור השני התרחש ב-4 בנובמבר 1983, בעת שהיית צה"ל בלבנון לאחר מלחמת לבנון הראשונה. מכונית תופת שהתפוצצה ליד שער הכניסה למפקדת צה"ל ומשמר הגבול בצור גרמה ל-60 הרוגים, בהם 16 שוטרי מג"ב, 9 חיילי צה"ל ו-3 אנשי שב"כ. אירוע זה התרחש כשנה לאחר אסון צור הראשון.

מכונית התופת, שהכילה 500 ק"ג חומר נפץ, פרצה בנסיעה מהירה אל חצר המפקדה בשש בבוקר. למרות יריות השומרים הצליח הנהג המתאבד להגיע אל מגרש החניה ולהפעיל את המטען. בפיצוץ קרס הבניין בו שכנה מפקדת השב"כ ומפקדת משמר הגבול שלידה. רוב החיילים שהיו במתחם ישנו באוהלים וכך ניצלו. "ארגון הג'יהאד האיסלמי", אחד משמות הכיסוי של חזבאללה, קיבל עליו את האחריות לפיגוע.

מתחקיר שנערך לאחר האסון עלה כי המחבל המתאבד הגיע במכונית התופת מהעיירה בעלבכ שבבקעת הלבנון.

יחידת החילוץ של צה"ל עמלה בחילוץ קשה ומסובך לאתר ניצולים בבניין. האסון הניב מסקנות ולקחים המלווים את ישראל עד היום, בשני תחומים:

  1. הוכר הצורך בצה"ל בהקמתה של יחידה מיומנת וייעודית לפעולות חילוץ והצלה, דבר שהביא להקמת יחידת החילוץ וההצלה הארצית.
  2. האסון סיפק הזדמנות למחקר רפואי בתחום הטיפול בתסמונת מעיכה, האופיינית לקרבנות של התמוטטות בניינים. מחקר זה איפשר לשפר את סיכויי הישרדותם של מי שנלכדים בבניינים שהתמוטטו, בין באסונות טבע ובין בנסיבות אחרות.

בעקבות האסון הוקמה ועדת חקירה בראשון אמנון רשף לחקירת נסיבות האסון[1][2].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים