אצבע הגליל
אצבע הגליל היא אזור גאוגרפי בצפון-מזרח ישראל.
אזור אצבע הגליל כולל את עמק החולה ורצועה מזרחית מהרי נפתלי של הגליל העליון. גבולות האזור: במערב ובצפון גבול ישראל-לבנון, במזרח רמת הגולן ונהר הירדן, ובדרום קו דמיוני בין קיבוץ מלכיה במערב לגונן במזרח.
אצבע הגליל היא שלוחה של הגליל העליון הישראלי ועמק החולה, שצורפה לשטח המנדט הבריטי על ארץ ישראל בשנת 1924, בהסכם בינו לבין המנדט הצרפתי על סוריה ולבנון, בין השאר בעקבות ייסוד היישובים מטולה, תל חי וכפר גלעדי באזור. כינויה ניתן לה בשל צורתה הצרה והמוארכת, כמעין אצבע הבולטת צפונה לתוך תחום השטח הצרפתי.
היסטוריה
עם תחילתה של ההתיישבות הציונית בארץ ישראל החלה הקמת יישובים בגליל ובין השאר באצבע הגליל. במקום הוקמו מטולה, כפר גלעדי ותל חי. מאורעות תל חי סימלו יותר מכל את מאבקם של היהודים בערבים על ארץ ישראל במהלך מאורעות תר"פ. בעקבות המאורעות נערכו דיונים בין בריטניה לצרפת, ובסופם נכלל השטח בתחום המנדט הבריטי כחלק מקביעתו הסופית של הגבול בשנת 1924, בשונה מהסכם סייקס-פיקו משנת 1916, שלפיו נועד להיכלל בתחום המנדט הצרפתי.
בשנות ה-30 וה-40 הוקמו באזור קיבוצים ומושבים על מנת ליצור ריכוז התיישבות שיבטיח את השליטה בו, והאזור אכן נכלל בשטח המדינה היהודית בתוכנית החלוקה.
במהלך מלחמת העצמאות, לאחר כיבוש צפת, ב-10 במאי 1948, הפעיל הפלמ"ח "תעמולת לחש" - שמועה שהופצה בקרב הכפריים הערבים ולפיה כוח רב של יהודים עומד לפשוט על העמק ולבער את הכפרים הערביים. תעמולה זו צלחה, וחלק ניכר מהכפריים נמלט מאימת הצבא[1].
לאחר קום המדינה הוקמו מספר יישובים נוספים, בהם העיר קריית שמונה. עד כיבוש הגולן במלחמת ששת הימים ספג האזור פגיעות קשות מצד סוריה. בשנים שלאחר מכן הוא נפגע לא אחת מכיוון לבנון, הן בחדירות מחבלים והן בהתקפות קטיושות ומרגמות.
מאז הנסיגה הישראלית מלבנון בשנת 2000, וביתר שאת לאחר מלחמת לבנון השנייה ב-2006, החל ארגון חזבאללה להעלות דרישות טריטוריאליות לאזור תוך שימוש בשמות הכפרים הערביים שהיו בסביבה, חלק מ"שבעת הכפרים"[2].
כיום חיים באצבע הגליל כ-50,000 אלף תושבים בצורות יישוב שונות: עיר, קיבוץ, מושב ומושבה. הבעיות שהתושבים מתמודדים איתן הן בעיות המאפיינות פריפריה גאוגרפית.
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אצבע הגליל |
הערות שוליים