אקוודור

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־03:30, 18 בינואר 2021 מאת דויד (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "|ראש המדינה=" ב־"|ראש מדינה=")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:מדינה

פרמטרים [ מפה מתבנית, מנהיגים, שמות מנהיגים, מפה נוספת מתבנית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

רפובליקת אקוודור
República del Ecuador
דגלסמל
מוטו לאומי אלקים, מולדת וחירות
המנון לאומי אנו מצדיעים לך מולדתנו
ממשל
משטר דמוקרטיה נשיאותית
ראש מדינה נשיא
שפה רשמית ספרדית
עיר בירה קיטו 0°13′25″S 78°30′44″W / 0.2236°S 78.5123°W / -0.2236; -78.5123
גאוגרפיה
יבשת אמריקה, דרום אמריקה
העיר הגדולה ביותר גואיקיל
שטח יבשתי[2] 283,561 קמ"ר (75 בעולם)
אחוז שטח המים 8.8%
אזור זמן UTC -5
היסטוריה
הקמה   
- עצמאות
- תאריך
מספרד
24 במאי 1822
ישות קודמת קולומביה הגדולהקולומביה הגדולה קולומביה הגדולה
דמוגרפיה
אוכלוסייה[3]
(הערכה 1 באפריל 2024)
18,330,570 נפש (69 בעולם)
צפיפות 64.64 נפש לקמ"ר (149 בעולם)
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70 80
גילאי 0 - 14 25.82%
גילאי 15 - 24 17.80%
גילאי 25 - 54 40.31%
גילאי 55 - 64 7.92%
גילאי 65 ומעלה 8.15%
כלכלה
תמ"ג[4] (2022) 115,049 מיליון $ (63 בעולם)
תמ"ג לנפש 6,276$ (119 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי[5]
(2021)
0.765 (83 בעולם)
מטבע דולר אמריקאי (USD)[1]‏ (USD)
שונות
סיומת אינטרנט ec
קידומת בין־לאומית 593

רפובליקת אקוודורספרדית: República del Ecuador) היא מדינה בחלקה הצפון-מערבי של דרום אמריקה, הגובלת מצפון בקולומביה ומדרום וממזרח בפרו. אקוודור שוכנת לחוף האוקיינוס השקט. במרחק של כ-1,000 קילומטר מערבית מחופיה נמצאים בריבונותה איי גלאפגוס, וביחד שטחה הכולל הוא 280,000 קילומטר רבוע.

שמה ניתן לה על ידי הכובשים הספרדים במאה ה-16 ומשמעותו היא "קו המשווה", שאקוודור משתרעת משני צידיו. בירתה של אקוודור היא קיטו אשר בה כ-1,250,000 איש.

היסטוריה

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – היסטוריה של אקוודור

ממלכה אינדיאנית מפוארת התקיימה באקוודור עוד לפני כיבוש האינקה בשנת 1470. ב-1533 כבשו הספרדים את אקוודור.

ב-1822 פרץ מרד גדול בהנהגת הגיבור הלאומי של אקוודור אנטוניו חוסה דה סוקרה. לאחר מרד זה הצטרפה אקוודור לרפובליקת קולומביה הגדולה, שכללה גם את ונצואלה וקולומביה. ב-1830 פרשה אקוודור מן הברית והייתה למדינה עצמאית. השלטון באקוודור ידע תהפוכות רבות ומרידות, ולא היה יציב.

בין השנים 1904 ו-1942 איבדה אקוודור שטחים ברצף קרבות עם שכנותיה. סכסוך הגבולות בין אקוודור לפרו על חלק משמעותי מהג'ונגל האנדי ביניהן נפתר בצורה יצירתית על ידי הסכמה על אזור דו-לאומי בו הוקמה שמורת טבע אשר הניבה הכנסות כספיות ניכרות לשתי המדינות.

אקוודור הייתה המדינה הראשונה באמריקה הלטינית שחזרה למשטר דמוקרטי, לאחר תקופה ארוכה של אי יציבות, כבר בשנת 1978, זמן לא רב לאחר שינוי המשטר בספרד.

פוליטיקה

Postscript-viewer-blue.svg ערכים מורחבים – פוליטיקה של אקוודור, יחסי אקוודור-ישראל

אקוודור היא דמוקרטיה נשיאותית. הנשיא נבחר על ידי העם לתקופת כהונה של ארבע שנים, והוא ראש המדינה וראש הרשות המבצעת.

הרשות המחוקקת היא האספה הלאומית, המורכבת מבית אחד בן 137 חברים. הבחירות לאספה הלאומית הן אזוריות: כל אחת מ-24 הפרובינציות של אקוודור שולחת שני נציגים לפחות, ומספר נוסף של נציגים על פי גודל האוכלוסייה. המערכת הפוליטית היא רב מפלגתית, ובאספה הלאומית הנוכחית, שנבחרה ב-2017, מיוצגות 11 מפלגות. מפלגת השלטון, "אליאנסה פאיס", מונה 74 צירים, וזוכה לרוב מוחלט.[6]

עד שינוי החוקה ב-2008 הייתה המערכת הפוליטית בלתי יציבה, והתקיים מאבק כוחות בין הנשיא לקונגרס (הרשות המחוקקת כפי שנקראה עד אז). בין 1997 ל-2007 כיהנו שבעה נשיאים. רפאל קוראה הושבע לנשיא בינואר 2007 לאחר ניצחון בסיבוב השני בבחירות שנערכו ב-2006. קוראה התמודד מטעם קואליציה רחבה בשם "אליאנסה פאיס", ולא מטעם אחת המפלגות שהיו מיוצגות בקונגרס. הוא משתייך לשמאל הפוליטי והכלכלי.

בחודש ספטמבר 2008 הצליח הנשיא רפאל קוראה להעביר במשאל עם חוקה חדשה, הנותנת לנשיא סמכויות נרחבות, ומבטלת את השפעת הקונגרס והצבא. החוקה אושרה ברוב גדול של כשבעים אחוזים, בעיקר בגלל תמיכה מסיבית של תושביה העניים של המדינה.

בחודש אפריל 2009 נבחר הנשיא רפאל קוראה מחדש לארבע שנים נוספות, בבחירות שהתחייבו מעצם שינוי החוקה. גם ניצחונו זה הושג ברוב גורף. ב-2013 נבחר קוראה לכהונה שלישית. קוראה הצעיד את אקוודור לכלכלה סוציאליסטית תוך שיתוף פעולה הדוק עם ונצואלה, בוליביה, איראן ורוסיה, המנסות להפוך לגורם משפיע בכלכלת העולם על ידי וויסות מחירי הנפט.[7]

הנשיא הנוכחי, לנין מורנו, הושבע ב-24 במאי 2017 לאחר ניצחון דחוק בסיבוב השני בבחירות לנשיאות, שנערך ב-2 באפריל. מורנו התמודד מטעם מפלגתו של קוראה, "אליאנסה פאיס".[8]

כלכלה

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – כלכלת אקוודור

כלכלת אקוודור מתבססת בעיקר מוצרי עץ, מוצרים חקלאיים לייצוא ולצריכה מקומית ותיירות מתפתחת.

באקוודור יש תעשייה מפותחת של מוצרי עץ ייחודיים, ומצויים בה מספר מיני עצים ייחודיים כמו הכינין והבאלזה. בנוסף קיימים באקוודור מחצבי טבע כמו זהב, נחושת ואפילו נפט המשמש בעיקר לצריכה עצמית. החקלאות של המדינה מתחלקת לשניים: בדרום המדינה מגדלים קקאו, בננות, אורז וטבק. ברמה המשתרעת בין שתי שרשרות הרי האנדים (הקורדילרות) מגדלים קפה, תירס, תפוחי אדמה ופירות.

מרכז התעשייה במדינה נמצא בעיר גואיאקיל, שבה גם נמל גדול, ובו נמצאים מפעלים שונים כמו מפעלי הפלדה, האוניות, המשקאות והעץ. ערי מסחר מרכזיות וחשובות הן ריובמבה וקואנקה.

לאחר משבר פיננסי החליטה הממשלה לאמץ את הדולר האמריקני כמטבע החוקי במדינה החל משנת 2000. ב-12 בדצמבר 2008, הודיע נשיא אקוודור, רפאל קוראה, שאקוודור הפכה לחדלת פירעון. כלומר אין באפשרות המדינה להחזיר את חובותיה ואף לא לשלם את הריבית על אגרות החוב שלה. זו הפעם השנייה שאקוודור הודיעה הודעה דומה, אחרי שב-1999 הגיעה להסדרים עם הנושים.

גאוגרפיה

מפת אקוודור

אקוודור נחלקת לשלושה חלקים עיקריים: קוסטה - אזור החוף בחלקה המערבי של הארץ אשר בו יושבת מרבית אוכלוסיית המדינה, סיירה - שרשרת ההרים במרכז המדינה, ואוריינטה - חלקה המזרחי של המדינה ובו אגן האמזונאס המכוסה ג'ונגל עבות ואוכלוסייתו דלילה וברובה אינדיאנית מסורתית.

חופיה של אקוודור מפורצים וסלעיים בחלקם. מצפון לדרום חוצים אותה הרי האנדים בשתי שרשרות הרים הנקראות הקורדילרה המזרחית והקורדילרה המערבית. בשטחה של אקוודור נמצאות כמה מן הפסגות הגבוהות ביותר של הרי האנדים, כמו גם הרי געש פעילים וכבויים. הר הגעש צ'ימבוראזו (6,300 מטר) איננו פעיל עוד בימנו. הר הגעש קוטופאקסי (5,945 מטר) הוא הר הגעש הפעיל הגבוה ביותר בעולם, הוא פעיל ביותר ומסוכן לסביבתו.

בין שתי הקורדילרות משתרע אזור נמוך יותר, מבותר גם הוא על ידי הרים וגיאיות. גובהו של אזור זה נע בין 2,000 ל-3,000 מטר, הוא האזור הפורה ביותר באקוודור ואדמתו מתאימה ברובה לעיבוד.

ממערב לשרשרת ההרים, לאורך החוף, נפרשת שפלה צרה, שצפונה מכוסה יערות עבותים ירוקי עד ואילו דרומה הוא ערבה מישורית.

ממזרח לשרשרת ההרים, בחלקה המזרחי של אקוודור, נמצאת שפלת האמזונאס. זהו ג'ונגל עבות, המכסה יחד עם היערות הצפוניים למעלה ממחצית שטחה של אקוודור. באזור זה מצויים מיני עצים אשר משמשים לתעשיית העץ ומוצרי העץ של אקוודור. עץ הצ'ינצ'אה שממנו מפיקים את תרופת הכינין המעכבת את התפתחות מחלת המלריה, ועץ הבאלזה, שהוא הקל במיני העצים, ומשמש בין היתר ליצור דאונים וטיסנים.

אקוודור וצ'ילה הן שתי המדינות היחידות בדרום אמריקה שאין להן גבול יבשתי עם ברזיל.

אקלים

מזג האוויר באקוודור הוא הפכפך ונוטה לקיצוניות. ההבדלים בין הטמפרטורות ביום ובלילה יכולים להגיע ל-18 מעלות. בו זמנית יכול לשרור קור של 6 מעלות מתחת לאפס בפסגות ההרים בעוד במישור האקלים נוח ועומד על כ-20 מעלות ואף יותר.

הסיבה לכך הם שני זרמי הים העוברים לאורך חופי אקוודור. זרם הומבולט, המגיע מדרום ומביא איתו אוויר קר, וזרם דרום אמריקה המגיע מצפון ומביא איתו אוויר חם.

דמוגרפיה


Postscript-viewer-blue.svg ערכים מורחבים – דמוגרפיה של אקוודור, יהדות אקוודור

אוכלוסייתה של אקוודור מונה, על פי המפקד של שנת 2010, 14,306,876 בני אדם. עיר הבירה היא קיטו. בעיר זו מתגוררים 1.25 מיליון נפש והיא המרכז המנהלי והשלטוני. המרכז הכלכלי, המסחרי והתרבותי לעומת זאת, הוא העיר גואיאקיל שהיא העיר הגדולה במדינה ובה 3.5 מיליון נפש.

כ-40 אחוזים מן האוכלוסייה הם ילידיים בני האינקה שמדברים בשפת הקצ'ואה. הם עוסקים בחקלאות.

40 אחוז אחרים הם בני תערובת בין לבנים לאינדיאנים, הקרויים גם מסטיסים. רובם עוסקים בחקלאות ודוברי ספרדית.

10 אחוזים הם הלבנים, שהם שכבת העשירים ובעלי המפעלים והאחוזות. 10 אחוזים אחרים הם השחורים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ עד שנת 2000 המטבע המקומי היה סוקרה (מטבע).
  2. ^ דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-28 במאי 2021
  3. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך אתר Worldometer
  4. ^ דירוג תמ"ג - מתוך אתר הבנק העולמי, כפי שפורסם ב-1 ביולי 2023
  5. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2021 בדו"ח 2021/2022 של אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
  6. ^ ECUADOR Asamblea Nacional (National Assembly), Last elections, Inter-Parliamentary Union (באנגלית)
  7. ^ ה"צ'אווס" של אקוודור בדרך לכהונה נוספת, באתר וואלה!‏, 18 בפברואר 2013
  8. ^ מייסד "ויקיליקס" נושם לרווחה: השמאל באקוודור ניצח בבחירות, באתר וואלה!‏, 3 באפריל 2017