ארבע בבות
ארבע בבות (ביידיש: דער "ניגון פון פיר פאַלען". מכונה גם: ניגון אדמו"ר הזקן או ניגון הרב וכן הניגון הידוע והניגון המיוחס. חסידי אדמו"ר הזקן קראו לו "תקיעה גדולה") הוא מעשרת הניגונים המכוונים והחשוב שבהם, שהלחין רבי שניאור זלמן מלאדי מייסד חסידות חב"ד. הניגון נחשב לאחד הניגונים העמוקים והמיוחדים של החסידות, ולניגון היסודי והראשי של חסידות חב"ד[1]. לניגון ארבעה בתים, בהם משתקפים העולמות הרוחניים העליונים אבי"ע. ניגון זה, כמו רוב ניגוניו, חיבר רבי שניאור זלמן בעת שלמד אצל מורו ורבו המגיד ממעזריטש. לאחר שהיה לרבי, שינה ושיכלל את כל הניגונים, וניגון זה בפרט[2]. מפאת סגולותיו המיוחדות ומשמעותו הרוחנית, נהוג בקרב חסידי חב"ד לנגנו בדייקנות, מתוך רצינות ובמועדים מיוחדים.
בספר הניגונים של חסידות חב"ד, "ארבע בבות" הוא הניגון הראשון.
מסגולות הניגון
אחדים מאדמו"רי חב"ד התבטאו בסגולותיו של הניגון:
- המהר"ש: "בעת שמנגנים נגונו של הרבי הזקן זהו זמן המוכשר לתשובה, מפני שאז עת רצון למעלה".
- הרש"ב: "כשמנגנים את הניגון בהתעוררות פנימית זהו זמן המוכשר לתשובה והתקשרות; וכשמנגנים את הניגון בטהרת הלב, אחר תרומת הדשן נכונה בתיקון חצות לאחר קריאת שמע שעל המיטה באמיתיות ואחר תפילה במאמץ עמוק, אפשר לפעול ישועה פרטית בבנים וחיים."
- הריי"צ: "בידינו הבטחה שכאשר ינגנו את הניגון מתי שיהיה והיכן שיהיה, ישמע זאת הרבי (אדמו"ר הזקן) וירגיש, באיזה מדרגות גבוהות שרק יהיה. אלא שזה תלוי בהכנות המקבל"[3].
זמני נגינתו
נהוג בחסידות חב"ד לנגנו בזמנים מסוימים כמו חודש אלול, ימי הסליחות וגם בשמחת תורה. כמו כן ביום האחרון של שלוש הרגלים, פורים, י"ט כסלו ("חג הגאולה", בו השתחרר רבי שניאור זלמן מלאדי מהכלא) ביום כיפור ובימים טובים נוספים. וכן בזמני שמחות: בעת הובלת החתן והכלה לחופה, בר מצווה וברית מילה.
אדמו"רי חב"ד הקפידו לנגנו בראש השנה, חודש אלול, ברית מילה, חתונה ובר מצווה. וכמובן, בי"ט בכסלו שנחשב "ראש השנה" לניגון זה[4].
בלובביץ', עיירת הערש ומרכז חסידות חב"ד במשך כמאה שנים, היו מנגנים ניגון זה רק בזמנים קבועים, כמו י"ט כסלו, ובשמחות כמו ברית מילה, בר-מצווה, חתונה וגם בחודש אלול בתפלה (כשמתפללים ביחידות באריכות).
מקובל בשם הצמח צדק, שבימות החול (מלבד הזמנים האמורים), נגינתו עלולה לעורר קיטרוגים[5].
מקובל בחב"ד, שקודם לשירת הניגון, מנגנים את "ניגון הכנה לארבע בבות", ניגון אשר היה חביב על אדמו"ר הרש"ב. ולאחריו מנגנים את הניגון "נְיֶה ז'וּרִיצִי חְלוֹפְּצִי"[6].
אירוע נוסף שבו נהוג לשיר את הניגון הוא הלוויה של צדיק[דרוש מקור]. כך לדוגמה, שרו את הניגון בהלוויה של הרב חנן פורת.
בל"ג בעומר מנגנים את זה זה קודם ההדלקה המרכזית בקבר רבי שמעון.
דייקנות וזהירות בנגינתו
נהוג לשיר כל בית פעמיים (כך הוא מופיע גם בכל התקליטים)[7].
הפעם האחרונה ששרו ניגון זה בפומבי בנוכחות הרבי מנחם מנדל שניאורסון הייתה בשבת פרשת שמות ה'תשמ"ט. באותה התוועדות דיבר הרבי על הזהירות המיוחדת שצריכה להיות בניגון והורה ש"ינגנו עתה באופן יוצא מן הכלל (שהרי ידוע גודל הזהירות שלא לנגן ניגון זה כי אם בזמנים מיוחדים)".
לקריאה נוספת
הרב לב לייבמן, תולדותיו וצפונותיו של ניגון אדמו"ר הזקן, סקירה מקיפה מתוך ביאורי רבותינו נשיאינו, מכון נגינה לאור החסידות, ה'תשע"ה.
קישורים חיצוניים
- מילות השיר ארבע בבות באתר שירונט
- מידע על ניגון ארבע בבות בערוץ jem ביוטיוב
- ניגון ארבע בבות בתוספת תווים
, אתר בית חב"ד - אודות ניגון ארבע בבות, אתר בית חב"ד
- הניגון מושר בהתוועדות י"ט כסלו תשמ"ד אצל הרבי מנחם מנדל שניאורסון, ערוץ jem ביוטיוב
- הקלטת התוועדות משנת תשכ"ו (מהדקה 8:30 ועד הדקה 15:09[8]) בתערוכה וירטואלית לציון 200 שנה לפטירת בעל התניא (באחד התמונות בדף התערוכה - יש את התווים של הניגון מ"ספר הניגונים של חב"ד") באתר הספרייה הלאומית
ארבע בבות, בביצוע יאיר כלב, וידאו קליפ של השיר באתר יוטיוב
הערות שוליים
- ^ ספר הניגונים, ניגון א.
- ^ אדמו"ר הרש"ב בהתוועדות י"ט כסלו תרס"ג - "התמים" חוברת ה' עמוד סד [כרך ב עמוד 488].
- ^ ראה ספר השיחות תש"ז עמוד 101.
- ^ שיחת פורים תרפ"ח.
- ^ ספר הניגונים כרך א' עמוד ל (משיחת הרבי הריי"צ).
- ^ שירת הניגון "נְיֶה ז'וּרִיצִי חְלוֹפְּצִי" אצל הרבי מחב"ד ט"ו תמוז תשמ"ו.
- ^ אצל הרבי מחב"ד היו מנגנים לעיתים את הבבא הרביעית - שבע פעמים, וגם קרה שניגנו פעם אחת, ועוד.
- ^ לאחריו, מהדקה 15:10 שומעים את הניגון "נְיֶה ז'וּרִיצִי חְלוֹפְּצִי"
