ארבע פרשיות
ערך זה עוסק בפרשיות מיוחדות שקוראים אותן בצבור בשבתות מסוימות. אם התכוונתם לפרשיות הכתובות בתפילין, ראו אַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת הן פרשות מיוחדות שתקנו חז"ל לקרוא בנוסף לפרשת השבוע בארבע שבתות לאורך חודש אדר הסמוך לניסן, דהיינו בשנה רגילה חודש אדר ובשנה מעוברת אדר ב'. השבתות עצמן נקראות בשמות מיוחדים: "פרשת שקלים", "פרשת זכור", "פרשת פרה", "פרשת החודש".
בשבתות הללו אין אומרים "אב הרחמים" ולא מזכירים נשמות קודם תפילת מוסף, אך אומרים "צדקתך" במנחה (אלא אם כן זה שבת ערב ראש חודש או שבת ראש חודש שאין אומרים "צדקתך"). במנהג התפילה של נוסח אשכנז ישנם פיוטים רבים מיוחדים לשבתות אלו[1]
המקור לקריאות
המקור לקריאת ארבע הפרשיות מופיע כבר במשנה, במסכת מגילה[2]. קביעת קריאת ארבע הפרשיות היא מתקופה קדומה יחסית, בה נהגו מנהגים שונים לסדר פרשיות השבוע והשלמת התורה, קודם לקביעת סדר אחיד המקובל כיום.
על פי חוקרים ומקורות קדומים שונים, מנהג ארץ ישראל היה לקרוא את ארבע הפרשיות כתחליף לקריאה הרגילה (מהמחזור התלת-שנתי), בעוד מנהג בבל (המקובל כיום) היה להוסיף את קריאת ארבע פרשיות לקריאת פרשת השבוע[3]
שבת שקלים
- זמנה - השבת שלפני ראש חודש אדר (או שבת ראש חודש אדר) בשנה מעוברת זמנה לפני אדר ב'. בשבת זו מוציאים שני ספרי תורה ובשני קוראים את פרשת שקלים (ספר שמות ל, יא-טז), אם זו שבת ראש חודש מוציאים בה עוד ספר (בראשון פרשת שבוע, בשני פרשת ראש חודש, ובשלישי פרשת שקלים).
- עניינה - פרשת שקלים עוסקת בחיובו של כל אחד מעם ישראל להביא את מחצית השקל עבור קרבנות הציבור שהקריבו בבית המקדש.
- הפטרה - "ויכרות יהוידע" (מ"ב יא). ההפטרה עוסקת בנדבת העם לבדק הבית בבית המקדש. קהילות אשכנז נוהגים לקרוא "בן שבע שנים" (מ"ב יב).
שבת זכור
פרשת זכור נקראת בשבת הסמוכה לפורים [דהיינו שבת הקודמת לי"ד אדר], ואף כשחל שושן פורים בשבת, קוראים קריאה זו בכל המקומות בשבת שלפני פורים דפרזים.
- זמנה - השבת שלפני פורים. בשבת זו מוציאים שני ספרי תורה, בראשון קוראים את פרשת השבוע ובשני קוראים את "פרשת זכור" (ספר דברים כה, יז-יט).
- עניינה - פרשת זכור עוסקת בחיוב לזכור את מלחמת עמלק שארעה זמן קצר לאחר יציאת מצרים. בהמשך לחיוב זה מצווה עם ישראל למחות ולהשמיד את זכר עמלק. בעקבות פרשנותם של חז"ל, שהמן האגגי הוא מזרע עמלק (צאצא ישיר של אגג מלך עמלק), קוראים את הפרשה סמוך לחג הפורים, שבו נתלו המן ועשרת בניו.
- הפטרה - "פקדתי את אשר עשה עמלק" (ש"א טו). ההפטרה עוסקת במלחמת שאול בעמלק, השארת אגג מלך עמלק והצאן בחיים למרות ציווי מפורש, אובדן מלכות שאול בגלל הפרת הציווי, והריגת אגג על ידי שמואל.
- חיובה - יש מן הראשונים ורוב האחרונים פוסקים ששמיעת פרשת זכור היא מצווה מהתורה, מצוות זכירת מעשי עמלק. ברם, ישנן דעות, שאכן הקריאה של פרשת זכור היא מדרבנן, כמו כל ארבע הפרשיות[4] אולם אין חיוב מיוחד לשמיעתה. בשל חשיבותה של קריאה זו לפי רוב הדעות כמצווה מהתורה, מקפידים על קריאת פרשה זו יותר מהרגיל (קריאה מספר תורה שכשרותו טובה, דקדוק בניקוד ובטעמי המקרא, הקפדה על הברת הקורא בתורה[5], הכרזה על הצורך בכוונה לפני הקריאה). ישנם דעות שגם נשים חיבות בשמיעת הפרשה מן התורה דרוש מקור.
- יש שנהגו, בקהילות אשכנז, לכפול תיבת "זכר" פעם אחת עם צֵירי ופעם אחת עם סֶגול. [ויש נהגו לכפול כמה תיבות, ויש נהגו לכפול כל הפסוק].
- אם שכחו לקרות פרשת זכור יש לה תשלומים ויכולים לקרותה עד שבת פרשת החודש, אך לאחר מכן אין לקרותה בציבור.
בתקופת הגאונים נקראה בשם שבת מחיית עמלק.
בחלק מקהילות ישראל (בעיקר מקרב יהדות ספרד) נוהגים לקרוא בשבת זו את הפיוט מי כמוך ואין כמוך שחיבר ר' יהודה הלוי, המכיל את תקציר סיפור מגילת אסתר. יש נוהגים לומר את הפיוט בתוך תפילת נשמת כל חי, ויש נוהגים לאומרו לאחר חזרת הש"ץ של תפילת שחרית סמוך לקריאת התורה או אחריה.
שבת פרה
- זמנה - בשבת שלפני שבת החודש מוציאים שני ספרי תורה ובאחד קוראים לפי סדר הפרשות ובשני קוראים למפטיר בפרשת חקת מתחילת הפרשה עד "תטמא עד הערב" (ספר במדבר יט, א - כב).
- אם סיים בעל הקורא במקום ב'תטמא עד הערב' ב'הגר הגר בתוכם לחקת עולם', צריך לחזור ולקרוא מתחילת הפרשה, ואם כבר בירך העולה ברכה אחרונה יחזור ויברך שוב לפני הקריאה הנוספת.
- אם טעו וסיימו את הקריאה ב'מים חיים אל כלי' אף אם כבר בירך העולה את ברכת התורה של אחרי הקריאה, יחזרו ויקראו שוב מראש הפרשה, אך לא יברכו שוב לפניה ולאחריה.
- על פי הקבלה, העולה לתורה יהיה מחשובי הקהל, ויש להעלות לכתחילה דווקא מי שכבר גדול ויש לו זקן, ובדיעבד אם בחור בר מצווה הכין את קריאת התורה וההפטרה אפשר להעלותו, ויקרא את המפטיר וההפטרה. [דרוש מקור]
- עניינה - פרשת פרה עוסקת בטהרה מטומאת מת על ידי אפר פרה אדומה. בשל כך, יש הסוברים כי חיוב קריאת פרשת פרה הוא מן התורה.
- הפטרה - "וזרקתי עליהם מים טהורים..." (ספר יחזקאל לו). ההפטרה עוסקת בטיהורו הרוחני של עם ישראל על ידי הקב"ה.
- חיובה - יש מן הראשונים האומרים שאף קריאת פרשת פרה היא מן התורה[6]. אך מנגד יש החולקים בטענה שאין שום רמז בתורה על כך[7].
שבת החודש
- זמנה - השבת שלפני ראש חודש ניסן (או שבת ראש חודש ניסן). בשבת זו מוציאים שני ספרי תורה ובשני קוראים את פרשת החודש (ספר שמות יב, א-כ). אם זו שבת ראש חודש מוציאים בה עוד ספר (בראשון פרשת שבוע, בשני פרשת ראש חודש, ובשלישי פרשת החודש).
- עניינה - פרשת החודש עוסקת בהכרזה שניסן הוא החודש הראשון וענייני קידוש החודש. כמו כן מפורטים בה דיני קרבן פסח.
- הפטרה - "בראשון באחד לחודש" (ספר יחזקאל מה). ההפטרה עוסקת בדיני חג הפסח וקרבנותיו בבית המקדש השלישי.
שבת הפסקה
על פי הלוח העברי הנהוג כיום, ראש חודש אדר הסמוך לניסן יכול לחול בארבעה מתוך שבעת ימי השבוע - שני, רביעי, שישי ושבת. כדי שכל פרשה מתוך ארבע הפרשיות תצא בזמנה, נקבעה בכל שנה שבת או שתיים בחודש אדר, בהן הרצף נפסק ויש הפסקה מארבע הפרשיות. הסימן לזכור באיזו שבת ההפסקה מובא בשולחן ערוך כ: "זטו בו דד וביו". הפענוח - האות הראשונה היא היום בשבוע בו חל ראש חודש, האותיות אחר כך הן התאריך בחודש של שבת ה'הפסקה'. ביאורו:
| הסימן | ראש חדש חל ביום | תאריך שבת הפסקה 1 | תאריך שבת הפסקה 2 |
|---|---|---|---|
| ז - טו | ראש חודש חל בשבת | ט"ו בחודש (שושן פורים) | |
| ב - ו | ראש חודש חל ביום שני | ו' בחודש | |
| ד - ד | ראש חודש חל ביום רביעי | ד' בחודש | |
| ו - ב, יו | ראש חודש חל ביום שישי | ב' בחודש | י"ו (נכתב בדרך כלל כ-ט"ז) בחודש (שבת שאחרי שושן פורים) |
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: ריכוז קטעים בנושא ארבע פרשיות |
- הלכות ארבע פרשיות בקיצור שולחן ערוך
- מדיני ארבע פרשיות מהספר ילקוט יוסף
- ארבע פרשיות באתר שטייגן
- ארבע פרשיות בפניני הלכה
הערות שוליים
- ^ דר יוסף מארקוס, יוצרות לארבע פרשיות, באתר היברובוקס
- ^ משנה, מסכת מגילה, פרק ג', משנה ד'
- ^ רחמים שר שלום, פרשת השבוע - ממנהגים שונים למנהג אחיד, תשנ"ד (1994), אתר 'דעת'
- ^ רמב"ם ספר אהבה, הלכות תפילה וברכת כהנים, פרק יג, הלכות כ-כג
- ^ ישנו ספק האם לקרוא בסגול או בצירה את האות זי"ן שבמילה "זכר". ההבדל בין השתיים שייך בהברה אשכנזית בלבד, שצירה ישמע כסגול בתוספת יו"ד. ראו חדרי חרדים: בעניין ניקוד המילה "זכר".
- ^ תוספות ר"י החסיד לברכות יג א.; תוספות הרא"ש שם; ריטב"א מגילה יז ב.
- ^ מגן אברהם תרפה; פרי חדש קמו; ביאור הגר"א תרפה. תשובת המצדדים ראו בפורום אוצר החכמה.
| חגי ישראל ומועדיו | ||
|---|---|---|
| חגים מהתורה | ראש השנה • יום הכיפורים • סוכות • שמיני עצרת • ערב פסח • פסח • שביעי של פסח • פסח שני • שבועות • חול המועד |  |
| חגים מדרבנן או מסורת | אסרו חג • הושענא רבה • שמחת תורה • חנוכה • ט"ו בשבט • פורים • ל"ג בעומר • ט"ו באב | |
| ימים מיוחדים | שבת • ראש חודש • חודש אלול • עשרת ימי תשובה • פורים קטן • ספירת העומר • בין המצרים • ראש השנה למלכים ולרגלים | |
| תעניות חובה | צום גדליה • עשרה בטבת • תענית אסתר • י"ז בתמוז • תשעה באב | |
| תעניות רשות | יום כיפור קטן • תענית בכורות • כ' בסיוון • שובבי"ם • תענית בה"ב • תעניות גשמים • ז' באדר | |
| שבתות מיוחדות | שבת מברכים • שבת שובה • שבת שירה • שבת שקלים • שבת זכור • שבת פרה • שבת החודש • שבת הגדול • שבת חזון • שבת נחמו | |
| חגי עדות | יום שמחת כהן • סיגד • י"ט כסלו • פורים שני • בסיסה • מימונה • סהרנה | |
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.