ארווין רומל
שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות ביטחונית
פרמטרים [ נפטר, תפקידים צבאיים, נולד, תקופת שירות, מלחמות וקרבות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
| ארווין רומל, 1942 | |
| ארווין רומל, 1942 | |
| לידה |
היידנהיים, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
הרלינגן, גרמניה הנאצית  |
| כינוי | Wüstenfuchs (שועל המדבר) |
| השתייכות |
גרמניה הנאצית |
| דרגה |
 גנרל-פלדמרשל |
| עיטורים | |
| עיטורים | |
גנרל-פלדמרשל ארווין אויגן יוהאנס רומל (בגרמנית: Johannes Erwin Eugen Rommel, להאזנה (מידע • עזרה), 15 בנובמבר 1891 - 14 באוקטובר 1944) היה אחד הגנרלים הבכירים והמוערכים ביותר בוורמאכט, צבאה של גרמניה הנאצית.
בתחילת מלחמת העולם השנייה פיקד על דיוויזיית פאנצר בחזית מערב אירופה, ולאחר מכן פיקד על הכוחות הגרמנים והאיטלקים שפלשו לצפון אפריקה במסגרת המערכה במדבר המערבי (קורפוס אפריקה), אז זכה לכינוי "שועל המדבר" (Wüstenfuchs). לאחר התבוסה באפריקה, פיקד על "החומה האטלנטית" בחוף צרפת. לקראת סוף המלחמה, היה מעורב, ככל הנראה, בקשר העשרים ביולי בו ניסתה קבוצת קצינים גרמנים להתנקש בהיטלר, וכשנתפס, אולץ לשים קץ לחייו.
נעורים ומלחמת העולם הראשונה
רומל נולד בהיידנהיים, כ-50 ק"מ מאולם במדינת באדן-וירטמברג שבגרמניה. הוא היה בנו של מורה תיכון פרוטסטנטי, ותכנן להיות מהנדס, אבל במקום זאת, הצטרף לרגימנט הרגלים ה-124 שגויס מבני המקום, בתור צוער בשנת 1910. שנתיים לאחר מכן הוסמך כקצין בדרגת סג"ם ושימש כמפקד מחלקת חי"ר[1]. במלחמת העולם הראשונה לחם רומל בצרפת, ואף נפצע בקרב. לאחר שהחלים רומל מפציעתו הראשונה התנדב לשמש כמפקד פלוגה ברגימנט הוירטמברגי המובחר ללוחמה הררית, ואף תיפקד לעיתים מזומנות כמג"ד. בתפקיד זה לחם בחזית האיטלקית והרומנית. רומל הקפיד, כמפקד, על דוגמה אישית גבוהה אל מול אנשיו, ובין היתר הוביל פשיטות לילה על מערכי האויב[2], וכן הסתער בראש אנשיו במספר רב של מתקפות רגלים על מוצבי האויב. במהלך הקרבות נפצע שלוש פעמים וקיבל את עיטור צלב הברזל מדרגה ראשונה ושנייה. הוא גם קיבל את עיטור הפור לה מריט - העיטור הצבאי הגבוה ביותר בגרמניה הקיסרית אשר הוענק לו בעבור פעולותיו כלוחם ומפקד בחזית האיטלקית, במיוחד בקרב לנגורן[3].
בשנת 1911, בזמן היותו צוער, פגש את אשתו לעתיד, לוסי, איתה התחתן בשנת 1916. ב-1928 נולד להם בן, מנפרד (שהיה לראש עיריית שטוטגרט וזכה ב-1987 בתואר עמית ירושלים על תרומתו לעיר).
בין מלחמות עולם
אחרי המלחמה היה מפקד פלוגה בחטיבה שבה שירת בזמן המלחמה, ושימש כמדריך בבית ספר לחי"ר בדרזדן (1929–1933), ובמשרה דומה באקדמיה הצבאית של פוטסדם. (1935-1938). ספרו המפורסם "חיל רגלים תוקף!", שהתפרסם ב-1937, הפך לספר הדרכה חשוב, ואף תורגם לעברית. ב-1938 רומל, שהועלה לדרגת אוברסט (קולונל), קיבל את תפקיד המפקד של האקדמיה הצבאית הטרזיאנית בוינר נוישטאדט. כעבור פרק זמן קצר קיבל את הפיקוד על גדוד שומרי ראשו של היטלר. הוא קודם שוב לגנרל-מיור זמן קצר לפני הפלישה לפולין.
מלחמת העולם השנייה
צרפת, 1940–1941
בשנת 1940 קיבל את הפיקוד על דיוויזיית הפאנצר ה-7 (שזכתה לכינוי "דיוויזיית הרפאים", מפני שהרבתה לערוך התקפות פתע) לקראת הפלישה לצרפת. הוא הראה כושר שיפוט מעולה בהבנת שדה הקרב. כהוקרה על תפקודו, קיבל את הפיקוד על הדיוויזיה הקלה ה-5, ולאחר מכן צורפה לפיקודו גם דיוויזיית הפאנצר ה-15. הכוח החדש נועד להישלח ללוב לעזרת האיטלקים. הכוחות אכן נשלחו בשנת 1941 ונודעו בשם "קורפוס אפריקה". באפריקה רומל זכה לתהילה בתור מפקד הקורפוס החדש, ולכינוי "שועל המדבר".
צפון אפריקה, 1941–1943
את רוב שנת 1941 בילה רומל בבניית הקורפוס החדש ובארגון היחידות האיטלקיות שסבלו אבדות כבדות מידי הבריטים במשך השנתיים הראשונות למלחמה. לאחר ארגון הכוח, הוא פתח במתקפה נגד הכוחות הבריטיים בלוב, אך ההתקפה נבלמה ליד הגבול המצרי והאנגלים עדיין הצליחו לשמור על טוברוק, הנמל החשוב בחוף הלובי, מאחורי הקווים הגרמניים. המפקד הבריטי גנרל ארצ'יבלד ויוול הוחלף בגנרל קלוד אוקינלק, מפקד החזית ההודית. אוקינלק פתח במתקפה (מבצע צלבן) כדי להביס את גיסותיו של רומל ולשחרר את טוברוק. אוקינלק הצליח להדוף את גיסותיו של רומל אל מעבר לטוברוק אל קו קרנסיה.
למרות ההצלחות הבריטיות הראשוניות במתקפת הנגד, רומל פתח במתקפת נגד משלו, בלי להמתין להתאוששות חייליו והגעת תגבורות נוספות. בקרב גזאלה שהתחולל בין 26 במאי ועד 21 ביוני 1942, פרץ את קווי המגננה של הארמייה השמינית הבריטית, כבש את טוברוק והסתער מזרחה, בלוחמת בליצקריג טיפוסית. הכוחות הבריטים נאלצו לסגת למצרים. המתקפה הגרמנית נעצרה ליד אל-עלמיין, כ-100 ק"מ מערבית לאלכסנדריה. בקרב אל-עלמיין הראשון הפסיד רומל בעיקר בשל שחיקת הציוד, שלא התאים ללוחמת מדבר. הבריטים עם הגב לקיר היו קרובים למצבורי האספקה ונהנו מיתרון מוחלט בכוח אדם ואש. רומל ניסה להבקיע דרך הקווים הבריטים פעם נוספת, בקרב עלם חלפה. גם ניסיון זה לא צלח ונבלם על ידי המפקד הבריטי החדש, לוטננט גנרל ברנרד מונטגומרי. הכוחות הבריטים במלטה הצליחו ליירט את רוב ספינות האספקה שהיו אמורות להגיע אליו, ורומל לא הצליח להחזיק בעמדותיו לאורך זמן. למרות החסרונות הרבים שניצב מולם, הוא הצליח להחזיק בקו במשך מספר חודשים, והיה צורך בקרב הכרעה קשה ועקוב מדם, קרב אל עלמיין השני, שהתחולל מ-23 באוקטובר ועד 3 בנובמבר 1942, על מנת להביסו. לאחר שהיטלר לא אישר לרומל לסגת במהלך הקרב, החל אמונו של רומל בהיטלר מידרדר. לאחר התבוסה השנייה באל עלמיין המשיך רומל בנסיגתו אל תוניסיה, למרות הפצרותיהם של היטלר ומוסוליני. במסגרת המערכה בתוניסיה התנגש בקורפוס השני של צבא ארצות הברית, בפיקודו של מייג'ור ג'נרל לויד פרדנדאל, והסב לו אבדות כבדות בקרב מעבר קסרין.
כשהוא ניצב על הגבול הצרפתי הישן, בקו מארת, יכול היה רומל רק לדחות את הקץ. הוא עזב את אפריקה אחרי שחלה. לאחר זמן קצר חייליו נשבו על ידי בעלות הברית.
צרפת 1943–1944
בחזרתו לגרמניה הפך ל"מובטל" לזמן מה, אך עם התבוסות הקשות של גרמניה בחזית הרוסית, קיבל את הפיקוד על קבוצת ארמיות B, האחראיות על הגנת החוף הצרפתי נגד פלישת בעלות הברית. לאחר קרבותיו באפריקה הסיק רומל שכל פעולה התקפית תהיה בלתי-אפשרית נוכח העליונות האווירית המוחלטת של בעלות הברית. הוא טען שהכוחות המשוריינים חייבים להיות קרובים ככל האפשר אל החופים, על מנת שלא יספגו אבדות בזמן הפלישה בדרך מהבסיסים לחזית. למרות זאת, מפקדו, גרד פון רונדשטט, חשב שאין סיכוי לעצור את הפלישה ליד החופים בגלל עוצמת האש האדירה של צי בעלות הברית. הוא סבר שהטנקים צריכים להיות מרוכזים ביחידות גדולות הרחק בתוך השטח ליד פריז, ואז לצאת למתקפת הנגד. כאשר היטלר התבקש להכריע בסוגיה, הוא החליט להציבם באמצע הדרך.
פלישת בעלות הברית הוכיחה את נכונות הטקטיקה של רומל. הטנקים המעטים מדיוויזיית פנצר אס אס ה-12 (יחידת העלית של הנוער ההיטלראי) היו מספיק קרובים לחופים ויצרו סיכון ממשי להצלחת מבצע אוברלורד. למרות ההצלחות הראשוניות של היחידה, היתרון המספרי של בעלות הברית הכריע את הקרב לטובתם.
הקשר נגד היטלר
חודשים ספורים לפני 20 ביולי 1944 אמר רומל לחברו הטוב וסגנו של דינץ, שאילו הייתה פצצת אטום ברשות גרמניה, הוא היה מצדד בהמשך במלחמה, אך מכיוון שלגרמניה אין אמצעי זה והפסדה הוא בלתי נמנע, יש לסיים את המלחמה מהר ככל האפשר, לפני שבעלות הברית ייכנסו לתוך גרמניה. קלאוס שנק פון שטאופנברג פגש את רומל וסיפר לו על תוכניתו להרוג את היטלר ולתפוס את השלטון. רומל לא רצה במותו של היטלר אלא בהעמדתו לדין. תפקידו של רומל ב-20 ביולי היה לפתוח בהפסקת אש חד-צדדית בחזית המערבית וכך להשפיע על הגנרלים בחזית המזרחית שיפעלו כמוהו. רומל תכנן שלאחר פתיחת הפסקת האש הוא יקרא לגנרל אייזנהאואר להביא לסיום הלחימה בחזית המערבית[4].
ב-17 ביולי 1944, מכונית המטה שבה נסע הופצצה על ידי מטוס בריטי, ורומל אושפז עם פציעות ראש חמורות.
לאחר כישלון קשר העשרים ביולי נגד היטלר, נחשד רומל בשיתוף פעולה עם הקושרים. מרטין בורמן היה בטוח שרומל היה מעורב, אך יוזף גבלס סבר אחרת. לאמיתו של דבר, מידת מעורבותו של רומל בקשר אינה ידועה. לאחר המלחמה, טענה אשתו שרומל התנגד לקשר. לפיה, רומל רצה להימנע מהתאוריות העתידיות כאילו ההפסד במלחמה נגרם שוב בגלל "נעיצת סכין בגב האומה", ולכן העדיף כי היטלר יעמוד למשפט ולא יירצח. בשל הפופולריות של רומל בעם הגרמני, הציב היטלר בפניו (באמצעות שלישו בורגדורף) את הבחירה אם להתאבד באמצעות ציאניד או להתמודד עם פגיעה בכבודו במעצר ורדיפה אחרי קרובי משפחתו וחבריו. רומל שם קץ לחייו ב-14 באוקטובר 1944 בעיר הרלינגן, ונקבר בטקס צבאי מלא בעיר אולם.
לאחר המלחמה פורסמו יומניו, והוא זכור לא רק כטקטיקן מעולה, אלא גם כבעל התנהגות ג'נטלמנית לאויביו המובסים.
עיטורים
|
|
|
לקריאה נוספת
- ארווין רומל, חיל-הרגלים תוקף, משרד הביטחון, 1953, מסת"ב 9650505083
- לן דייטון, מלחמת בזק: מעליית היטלר עד נפילת דנקירק, מערכות, 1986, מסת"ב 9650502955
- ב. ה. לידל הארט, הצד השני של הגבעה - שיחות עם גנרלים גרמנים, מערכות, 1986, מסת"ב 9650503048
- וולף הקמן, רומל באפריקה, משרד הביטחון, 1987, מסת"ב 9650502955
- צ'ארלס מסנג'ר, רומל: עלייתו ונפילתו של טקטיקן מבריק, בן שמן: הוצאת מודן, 2010, מסת"ב 9780230609082
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: ארווין רומל |
- ארווין רומל, באנציקלופדיה ynet
- אורי אבנרי, סודותיו של "שועל המדבר", באתר הארץ, 9 בפברואר 2003
- דב גיל-הר, איך קשור רומל לסלילת כבישים בישראל?, באתר של "רשת 13", 29 ביולי 2008 (במקור, מאתר "nana10")
הערות שוליים
- ^ ארווין רומל, "חיל-הרגלים תוקף", הוצאת משרד הביטחון, 1953, עמ' 57
- ^ ארווין רומל, "חיל-הרגלים תוקף", הוצאת משרד הביטחון, 1953, עמ' 137–141
- ^ ארווין רומל, "חיל-הרגלים תוקף", הוצאת משרד הביטחון, 1953, עמ' 338
- ^ על פי: וולף הקמן, "רומל באפריקה"
פיצגבון ונסטנטין, "20 ביולי: הקשר נגד היטלר", הוצאת מערכות
| גנרל-פלדמרשלים וגרוס-אדמירלים בוורמאכט, בלופטוואפה ובקריגסמרינה במלחמת העולם השנייה | ||
|---|---|---|
| גנרלפלדמרשלים | אדוארד פון בהם-ארמולי (דרגת כבוד) • פדור פון בוק • ארנסט בוש • ולטר פון בראוכיטש • רוברט ריטר פון גריים • הרמן גרינג • מקסימיליאן פון וייכס • ארווין פון ויצלבן • וילהלם פון לב • וילהלם ליסט • אריך פון מאנשטיין • ולטר מודל • ארהרד מילך • פרידריך פאולוס • וילהלם קייטל • גאורג פון קיכלר • גינתר פון קלוגה • אוואלד פון קלייסט • אלברט קסלרינג • ארווין רומל • גרד פון רונדשטט • ולטר פון רייכנאו • וולפרם פון ריכטהופן • הוגו שפרלה • פרדיננד שרנר | |
| גרוס אדמירלים | אריך רדר • קרל דניץ | |
- דפים עם קישורים שבורים לקבצים
- קושרי קשר ה-20 ביולי
- גנרל-פלדמרשלים בוורמאכט
- מתאבדים: אנשי צבא גרמנים
- מעוטרי פור לה מריט
- מעוטרי צלב הברזל
- קרב אל-עלמיין
- המערכה בנורמנדי: אישים
- גרמנים שנהרגו במלחמת העולם השנייה
- מעוטרי צלב האבירים עם עלי אלון, חרבות ויהלומים
- מפקדי גייסות גרמניה במלחמת העולם השנייה
- מפקדי ארמיות גרמניות במלחמת העולם השנייה
- חיילי הרייכסווהר
- אנשי צבא גרמנים במלחמת העולם הראשונה
- מעוטרי עיטור פרידריך