אריאל

אריאל

מדינה
מחוז	יהודה ושומרון
מעמד מוניציפלי	עירייה
ראש העירייה	אליהו שבירו
גובה ממוצע	‎521 מטר
תאריך ייסוד	1978
סוג יישוב	יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)
- אוכלוסייה	20,972 תושבים
- דירוג אוכלוסייה ארצי	113
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎2.2% בשנה
- צפיפות אוכלוסייה	1,496 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות ארצי	148
תחום שיפוט	14,020 דונם
- דירוג ארצי	99
(למפת צפון השומרון מוגדלת)   אריאל (למפת צפון השומרון רגילה)   אריאל (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום אריאל (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום אריאל 32°06′19″N 35°11′24″E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019	6 מתוך 10
- דירוג ארצי	105
מדד ג'יני לשנת 2019	0.3839
- דירוג ארצי	171
לאום ודת   יהודים: 78.2%   ערבים-מוסלמים: 0%   ערבים-נוצרים: 0%   דרוזים: 0%   אחרים: 21.8% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל 0 10 20 30 40 50 60 70 גילאי 0 - 4 7.3% גילאי 5 - 9 7.9% גילאי 10 - 14 7.0% גילאי 15 - 19 5.2% גילאי 20 - 29 19.3% גילאי 30 - 44 18.2% גילאי 45 - 59 15.9% גילאי 60 - 64 5.8% גילאי 65 ומעלה 13.5% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך סה"כ בתי ספר 8 –  יסודיים 6 –  על-יסודיים 3 תלמידים 3,001  –  יסודי 1,984  –  על-יסודי 1,017 מספר כיתות 132 ממוצע תלמידים לכיתה 25.4 לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל אריאל נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
http://www.ariel.muni.il

רחוב דרך אפרתה באריאל

העיר אֲרִיאֵל היא התנחלות השוכנת בלב השומרון, ליד כביש 5. היא הוקמה בשנת 1978, והוכרזה כעיר בשנת 1998. העיר ממוקמת בגובה הנע, בין 570 מטר מעל פני-הים בנקודה הנמוכה ביותר ועד לגובה של כ-706 מטר מעל פני-הים בנקודה הגבוהה ביותר. מבחינה טופוגרפית היא בנויה על גבעה המשתרעת לאורך כ-12 ק"מ.

אוכלוסיית אריאל היא חילונית ברובה. בעיר נמצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון.

שם העיר

השם אריאל הוא שם נרדף לירושלים ולבית המקדש, ונלקח מהתנ"ך: ”הוי אריאל אריאל קריית חנה דוד ספו על שנה חגים ינקפו...” (ספר ישעיהו, פרק כ"ט, פסוק א'). ביולי 2009 - 31 שנים לאחר הקמתה - החליטה מועצת עיריית אריאל לקרוא את העיר על שם ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון, אך ועדת השמות הממשלתית דחתה החלטה זו. כמו כן המילה אריאל ("אראל") מופיעה במקרא בפירושים נוספים ואף במצבת מישע. יש המכנים את אריאל "בירת השומרון".

היסטוריה

ראשית ההתיישבות

בשנת 1973 הוקם "גרעין תל אביב" שיועד להקמת אריאל, בו היו חברים רון נחמן, לימים ראש העיר; יוסף בר-אילן, מהנדס בתעשייה הצבאית; גיורא שחר ודוד חסמן. הארבעה הצליחו לגייס קבוצה נוספת של כמאתיים משפחות להקמת יישוב עירוני בשומרון.

ב-16 בינואר 1978 התקבלה החלטת ממשלה על הקמת יישוב על ידי גרעין תל אביב, בשם הזמני "חרס". ב-17 באוגוסט 1978 עלו לקרקע 40 המשפחות הראשונות מהגרעין והתיישבו באשקוביות. ב-31 בדצמבר 1978 ניתן ליישוב השם "אריאל", על פי הצעתו של זאב וילנאי. כעבור כשנתיים עברו התושבים לדיור הקבע הראשון שנבנה ביישוב.

אריאל כמועצה מקומית

במרץ 1981 הכריז מפקד אזור יהודה ושומרון על אריאל כמועצה מקומית. ראש המועצה הראשון של אריאל (1981–1985) היה יעקב פייטלסון. הבא אחריו, היה רון נחמן, שכיהן בתפקיד, תחילה כראש מועצה מקומית ולאחר מכן כראש עיר, במשך כ-28 שנה.

במאי 1982 חוברה אריאל לרשת החשמל הארצית.

בין השנים 1978–1988 היישוב ביסס את מעמדו כמרכז עירוני עבור היישובים היהודיים בסביבה, הוקמו ארבע קופות חולים, נפתחו שלושה בתי ספר יסודיים, הוקמה מכללת יהודה ושומרון באריאל (כיום, אוניברסיטת אריאל) והוקמו מתנ"ס, היכל ספורט ובית כנסת בעיר.

בשנת 1998 הוכרזה אריאל כעיר.

מעמדה החוקי של אריאל

אריאל היא ההתנחלות הרביעית בגודלה ביהודה ושומרון (לאחר מודיעין עילית, ביתר עילית ומעלה אדומים), ונחשבת חלק מגושי ההתיישבות ביהודה ושומרון. בסטטוס הנוכחי, חוקי מדינת ישראל לא חלים על אריאל, בהיותה חלק משטחי יהודה ושומרון הנתונים בתפיסה לוחמתית. עם זאת, ישנם חוקים המוחלים באופן מפורש על האזור, וכן פקודות של מפקד פיקוד המרכז המחילות על אריאל נורמות מן המשפט הישראלי. בשנת 2007 ניסתה עיריית אריאל להשתמט מתשלום מס שכר בתואנה כי חוקי מדינת ישראל אינם חלים עליה, אך טענה זו נדחתה בבית המשפט.

מעמדה של העיר בהסכם עתידי עם הפלסטינים שנוי במחלוקת, עקב מיקומה הגאוגרפי, המונע רצף טריטוריאלי בשטחים הפלסטיניים. בשיחות השלום בהסכמי קמפ דייוויד, ועידת טאבה וועידת אנאפוליס דרש הצד הישראלי להכליל את העיר בשטחים שיצורפו לישראל במסגרת הסדר הקבע. גם בשיחות בין ראש הממשלה אהוד אולמרט ואבו מאזן בספטמבר 2008 הוצגה הדרישה להשארת גוש אריאל בריבונות ישראלית, בכפוף לחילופי שטחים. דרישה זו נדחתה על ידי הפלסטינים.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים באריאל 20,972 תושבים (מקום 113 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.2%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 91.0%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 8,538 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).

לפי נתוני מרשם האוכלוסין. בסוף שנת 2015 התגוררו בעיר 19,299 תושבים. להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

קבוצות אוכלוסייה

שלב מכונן בהיסטוריית העיר היה גל העלייה בשנות ה-90, שבא עם התפוררות ברית המועצות. העיר הפכה לעיר קולטת עלייה ובין השנים 1989 ל-1998 הצטרפו אליה מעל 6,000 עולים חדשים שהכפילו את אוכלוסייתה. העולים השתלבו באזורי התעשייה הסמוכים לעיר ובמקומות עבודה בערים סמוכות. במאי 1998 התגוררו באריאל 15000 תושבים.

העולים היוו את אותה מאסה קריטית שלה הייתה העיר זקוקה לביסוס מעמדה כעיר מחוז מרכזית בשומרון ולהכרה באריאל כעיר בישראל, הכרה שבוטאה בטקס במעמד ראש הממשלה בנימין נתניהו בשנת 1998.

מסוף שנות ה-90 גדלה העיר מאד כיישוב עירוני הקרוב לאזור השרון אך אינו ממוקם באזור עירוני צפוף; הקהילה הדתית שהתפתחה אט-אט מאז ייסוד העיר זכתה לחיזוק בסוף אוגוסט 2005, כאשר לעיר הגיעו חלק ממפוני היישוב נצרים שבגוש קטיף. המפונים השתכנו בסמוך לאוניברסיטה, בחלקה המזרחי של אריאל.

בראיון לעיתון "מקור ראשון" ב-24 באוגוסט 2007, אמר ראש העיר רון נחמן כי הוא דוגל בהרחבת העיר למען גידול הקהילה הדתית בעוד מאות משפחות. אחת הסיבות שציין לכך היא העובדה שאריאל הוקמה כעיר חילונית, ולכן הקהילה ההטרוגנית שבה כוללת מספר גדול של עולים חדשים בעלי רקע חילוני. משכך, לדעתו, יש לעבות את האוכלוסייה הדתית כדי לתת דגש רב יותר למסורת היהודית. ברוח גישתו זו סייע בקליטת ישיבת ההסדר ששכנה קודם לכן בנצרים (שפונה במסגרת תוכנית ההתנתקות) באריאל.

בשנת 2008 החלה העיר קולטת עולים מארצות דוברות אנגלית - ארצות הברית, בריטניה, קנדה ודרום אפריקה.

משכן אמנויות הבמה אריאל

קובץ:ARIEL0123.jpg

פארק בעיר

קריית הספורט באריאל

כלכלה ותחבורה

אריאל מחוברת לגוש דן באמצעות הכביש המהיר כביש 5, ולכן משך הנסיעה ממנה לתל אביב קצר יחסית. בנוסף אריאל מחוברת לכביש 505 אשר מחבר אותה לבקעת הירדן, ולכביש 60 אשר מחבר אותה לירושלים ולישובי בנימין ואף מקצר משמעותית את הדרך לבקעה ולכביש 90 החוצה אותה, לעומת כביש 505 הארוך יותר. בעבר שירתה את העיר חברת דן, מתוך תפיסה שאריאל היא הקצה המזרחי של גוש דן, והופעלו מס' קווים של קואופרטיב "אגד" לכפר סבא, תל אביב, נתניה וירושלים דרך ישובי צפון השומרון וחבל בנימין; אך החל מספטמבר 2009 מרבית קווים אלה מופעלים על ידי חברת אפיקים, ובדצמבר 2014 החליפה חברת "אגד תעבורה" את קואופרטיב "אגד" בקווי השירות מהעיר לירושלים דרך יישובי חבל בנימין וחזרה. אריאל משמשת כמרכז שירותים ליישובי הסביבה, בהם ברקן, יקיר, נופים, רבבה, קריית נטפים, עלי זהב, פדואל, יישובי גב ההר ויתר ההתנחלויות ב"גוש אריאל".

קיימת תוכנית להקמת מסילת רכבת שתחבר בן ראש העין לאריאל ובכך תחובר אריאל למערכת המסילות של רכבת ישראל.

בהיותה התנחלות, עובדים המעתיקים את מקום מגוריהם לאריאל ומתגוררים בה לפחות שישה חודשים רצופים, נהנים מכך שבמידה ונאלצו להתפטר ממקום עבודתם בשל המעבר, זו תיחשב להם כפיטורים.

באריאל מספר מרכזים מסחריים המשרתים את תושבי השכונות השונות, מגרשי ספורט, מועדון קרוספיט, מרכז כושר וספא, פארק טיפוס אתגרי, ספרייה עירונית ומספר מסעדות ופאבים. בעיר פותח מרכז תקשורת קהילתי ("מרכז תקשורת אריאל") הכולל אולפני רדיו חינוכי קהילתי ואולפני טלוויזיה קהילתית.

סמוך לעיר, במרחק של כחמישה קילומטרים שוכן אזור התעשייה אריאל מערב, באותו מתחם בו שוכן אזור התעשייה ברקן. אזור התעשייה אינו נהנה מרציפות עירונית, ונוצר בעקבות חלוקת משאבים בין המועצה האזורית שומרון למועצת (לימים עיריית) אריאל, אזור התעשייה מופרד ממרכז העיר אריאל בעיקר על ידי שטחים בבעלות פרטית של תושבי סלפית.

בכניסה המערבית לאריאל שוכן "מלון אשל השומרון", המתמחה בכנסים וימי עיון.

במרץ 2017 נפתח קניון בעיר על שטח של כ-7.3 דונם, שטחו הבנוי של הקניון כ-11 אלף מ"ר עיקרי להשכרה, שמתפרס על פני שתי קומות. עוד מתוכננות בקומפלקס חמש קומות משרדים.

בעיר שוכנת אוניברסיטת אריאל.

התיירות הנוצרית לשומרון, המשתייכת לאוונגליזם מארצות הברית וצפון אירופה, תרמה לעיר מגרשי טניס, בריכת שחיה ומרכז ספורט חדישים. מלון "אשל השומרון" שבכניסה לעיר פופולרי בקרב קבוצות תיירים אלו.

תרבות

במהלך שנת 2010 הושלמה בנייתו של היכל תרבות חדש וראשון בעיר, בהשקעה של כ-40 מיליון ש"ח, בסיוע מפעל הפיס. ההיכל נחנך בנובמבר 2010 ובו אולם גדול עם 536 מושבים ואולם קטן שבו 80 מושבים. לקראת פתיחת ההיכל הודיעו 36 שחקנים ואנשי תיאטרון שבכוונתם לסרב להופיע מעבר לקו הירוק. הודעתם זכתה לגינוי מיידי מצד ראש הממשלה, שרת התרבות, אמנים רבים אחרים וחלקים גדולים מהציבור הישראלי. החרמה זו זכתה מנגד גם לגילויי תמיכה. הנהלת תיאטראות הבימה, הקאמרי, החאן הירושלמי, תיאטרון באר שבע ותיאטרון בית ליסין הבהירו כי התיאטראות הללו יופיעו בהיכל התרבות באריאל חרף החרמת ההיכל על ידי מספר אמנים. המחלוקת בעניין סירובם של האמנים להופיע בהיכל, והדיון בצעדי התגובה בעניינם, שככה לאחר שהצגות התיאטראות השונים, כמו גם הופעות של זמרים וקומיקאים הועלו כמתוכנן, כולל אלו שבוימו על ידי חותמים על מכתב החרם. כיום היכל התרבות אריאל מארח תיאטראות ואמנים מהארץ ומהעולם ופעיל כ-185 ימים בשנה. בשנת 2012 זקף לזכותו מספר מנויים המונה כ-9% מאוכלוסיית העיר.

באריאל מצוי בית זיכרון לשואה ולגבורה, המכיל בין היתר עבודות של אמנים ניצולי שואה, כגון הפסל שמואל וילנברג והצייר אוזיאש הופשטטר.

בעיר קיים שבט של תנועת הצופים שהוקם בשנת 2000. זוהי תנועת הנוער החילונית הגדולה ביותר בעיר. כמו כן בעיר קיימים שני סניפים של בני עקיבא, תנועת הנוער הגדולה בעיר.

אוניברסיטת אריאל בשומרון

קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – אוניברסיטת אריאל בשומרון

אוניברסיטת אריאל בשומרון היא אוניברסיטה השוכנת בעיר אריאל. המוסד קם בשנת 1982 כמכללה בשם "המכללה האקדמית יהודה ושומרון" בחסות ובפיקוח אקדמי של אוניברסיטת בר-אילן, ומאז 2005 החל לפעול באופן עצמאי בשם "המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון", ביולי 2012 החליטה המועצה להשכלה גבוהה (יהודה ושומרון) על הפיכת המוסד לאוניברסיטה, ובדצמבר באותה שנה אישר אלוף פיקוד המרכז את ההחלטה, ומאז נקרא המוסד בשמו הנוכחי. בשנת הלימודים תשע"ד (2014-2013) למדו באוניברסיטה כ-15,000 סטודנטים. מרבית הסטודנטים מגיעים מישראל שבגבולות הקו הירוק, בפרט מאזור המרכז, ומיעוטם (כ-15%) מגיעים מן השומרון. הסטודנטים מגיעים ממגזרים שונים באוכלוסייה, לרבות המגזר הערבי-ישראלי. שכר הלימוד במוסד (בלימודים לתואר אקדמי) הוא כמקובל באוניברסיטאות ובמכללות ציבוריות בישראל. חייל או בוגר שירות לאומי, שסיים שירותו החל מ-1 בינואר 2010, זכאי למלגת שכר לימוד מלאה עבור שנת לימודיו הראשונה לתואר ראשון (בהתאם להחלטה בדבר לימודי חיילים משוחררים במוסד להשכלה גבוהה בפריפריה).

קשרי חוץ

לאריאל קשר רציף עם הקהילה היהודית בעיר הרדיה שבקוסטה ריקה, וקשרי חינוך ותרבות עם הקהילה היהודית בעיר מוביל, אלבמה שבארצות הברית. כמו כן, אריאל חתמה בשנת 2015 על ברית ערים תאומות עם העיירה הגגאוזית צ'אדיר לונגה (Ceadîr-Lunga) שבמולדובה.

ראשי היישוב

• יעקב פייטלסון: 1981-1985
• רון נחמן: 1985-2013 (נפטר במהלך כהונתו)
• אליהו שבירו: נבחר במרץ 2013

גלריה

• 

  האנדרטה לזכר השואה

• 

  שלטי רחובות באריאל

• 

  בית כנסת רב-עדתי בתכנון האדריכלית רחל ולדן

• 

  מלון אשל השומרון בכניסה לעיר

• 

  קריית החינוך "אורט יובלי אריאל"

• 

  משטרת ישראל, מרחב השומרון

• 

  גן בעיר לאורך יובל נחל

• 

  מסוף האוטובוסים בעיר

לקריאה נוספת

• רנה בן-פזי, כמו בראשונה, הוצאת ספריית בית-אל, תשמ"ח
• יפעת מדמון, אריאל: סיפורה של עיר, 2008-1978, אריאל, 2009

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אריאל בוויקישיתוף

• אתר עיריית אריאל
• אתר הנוער של אריאל
• היכל התרבות אריאל