ארכיון המדינה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־11:18, 13 בספטמבר 2017 מאת צב"י (שיחה | תרומות) (גרסה אחת של הדף wikipedia:he:ארכיון_המדינה יובאה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ארכיון מדינת ישראל
בניין RAD בהר חוצבים בו שוכן ארכיון המדינה
בניין RAD בהר חוצבים בו שוכן ארכיון המדינה
מידע כללי
כתובת ירושלים
מדינה ישראל
בעלים ממשלת ישראל
קואורדינטות 31°45′14.27″N 35°12′42.05″E / 31.7539639°N 35.2116806°E / 31.7539639; 35.2116806
http://www.archives.gov.il
סמליל ארכיון המדינה כפי שהוצג בספטמבר 2014. הסמליל הוא תמונה גרפית של דגל עשוי פסיפס. צבעיו – כחול, ירוק וחום – מרמזים על נופי הארץ: החלקים החסרים בפסיפס מרמזים על מלאכת איסוף המידע שלעולם ימשיך הארכיון לבצע; צורת הדגל המתנופף מרמזת על היותו מוסד ממלכתי
אולם הקריאה
פינת המתנה בארכיון המדינה

ארכיון מדינת ישראל או בקיצור ארכיון המדינה (עד 2011: גַּנְזַךְ המדינה[1]) הוא הארכיון הממלכתי של מדינת ישראל. הוא שייך למשרד ראש הממשלה. אוספי הארכיון מהווים אבן שואבת למחקר ומשמשים את חוקרי תולדות היישוב ומדינת ישראל.

היסטוריה

ארכיון המדינה החל לפעול עם הקמת המדינה, ופעולתו הוסדרה בחוק הארכיונים ה'תשט"ו1955. החוק מהווה את המסגרת המשפטית, המינהלית והמקצועית לניהול המערכת הארכיונית במדינה. התקנות וההנחיות הנלוות לחוק מעניקות לגנז, ובאמצעותו לעובדי גַנזך המדינה, את הסמכות להדריך, להנחות ולפקח על ניהול הארכיונים והרשומות במוסדות המדינה, ברשויות המקומיות ובתאגידים הממשלתיים.

תפקידיו העיקריים של ארכיון המדינה

  • כינוס התיעוד הארכיוני (על כל סוגיו) של מוסדות המדינה, שמירתו לצמיתות ופתיחתו לעיון הציבור, בהתאם לתקנות העיון.
  • קביעת מדיניות לשמירה, או לחלופין, לביעור התיעוד במדינת ישראל.
  • פיקוח מקצועי על פעולות ארכיונים שונים במדינה.
  • איתור, רישום והפקדה של ארכיונים פרטיים, המצויים בידי מוסדות המדינה ותושביה.
  • הוצאה לאור של "תעודות למדיניות החוץ של מדינת ישראל".
  • הוצאה לאור של ספרי הנצחה לזכרם של נשיאי ישראל וראשי ממשלותיה.
  • הוצאה לאור של מדריכים מקצועיים וחוברת ביבליוגרפית של פרסומי הממשלה.

אוספי הארכיון

באוסף מתועדים מוסדות המדינה וכן הממשלים הקודמים בארץ ישראל: השלטון העות'מאני (חומר מן השנים 18151917), המנדט הבריטי (1917–1948), וכן אוספים שמקורם במוסדות הקהילה הערבית בארץ ישראל בתקופות אלה.

בארכיון המדינה שמורים מסמכים, מפות, בולים, ופרסומים רשמיים של משרדי הממשלה השונים, של הכנסת ושל בית הנשיא, ובהם פרוטוקולים של ישיבות הממשלה לאחר 1948, פרוטוקולים של ועדות הכנסת, תיעוד של ועדות חקירה ממלכתיות ותיעוד משפטי, ובכלל זה תיעוד מבית המשפט העליון ותיעוד מרשם הקרקעות. בנוסף לאלו מופקדים בארכיון עשרות ארכיונים פרטיים של מוסדות ושל אישים בעלי חשיבות בתולדות היישוב והמדינה.

בארכיון שמורים מסמכי היסוד של מדינת ישראל ובראשם מגילת העצמאות, חוק השבות, חוקי המדינה והסכמים בינלאומיים שהמדינה חתמה עליהם כגון הסכמי שביתת הנשק, הסכם השילומים עם גרמניה, הסכמי השלום עם מצרים ועם ירדן, הצהרת העקרונות בדבר הסדרי-ביניים של ממשל עצמי וחילופי האיגרות עם אש"ף (הסכמי אוסלו) ועוד.

חומרי הארכיון מאוחסנים במתקן ייעודי במדפים באורך של כ-45 ק"מ. החומר הארכיוני כולל בין היתר תיקים ומסמכים ניריים (מנייר) וכן תיעוד אור-קולי מגוון, ובו סרטים המתעדים אירועים מתקופת המנדט והמדינה לרבות משפט אייכמן, קלטות קול וסרטי וידאו ובהם עדויות של אישים מרכזיים במדינת ישראל, תקליטים המתעדים נאומים, ישיבות כנסת, טקסים ואירועים שונים וכן אוסף של כ-100,000 תצלומים.

בשנת 2016 [1] החליטה ממשלת ישראל על חשיפת החומר הארכיוני הקשור בפרשת ילדי תימן החומר נחשף על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו ב-28 בדצמבר 2016.[2]

מדיה ושימור

בארכיון המדינה ניתן למצוא את מסמכי המדינה: דיונים של מקבלי החלטות, פועלם של עובדי המדינה, טפסי הממשק בין האזרחים למשרדי הממשלה; תצלומי אירועים, סרטי חדשות מלפני היות הטלוויזיה, מפות של ארץ-ישראל המתפתחת ומשתנה על-פני מאה וחמישים שנה. מרשמי אוכלוסין. דיווחים סודיים. מכתבי אזרחים. חומרים כלכליים, משפטיים, גאוגרפיים, דמוגרפיים ומנהליים. תוכניות חינוך, תוכניות בינוי, תוכניות שיכון ועוד.

עובדי הארכיון עוסקים מאז הקמת המדינה בזיהוי התיעוד שבמוסדות המדינה ובהבאתו לארכיון, בסידורו, בשימורו ובהעמדתו לציבור. ואולם רובו העצום של התיעוד מעולם לא נפתח.

בשנים האחרונות החליטה ממשלת ישראל שעל הארכיון להתאים עצמו לעולם שבו התיעוד דיגיטלי, והציבור רגיל לצרוך מידע באפיקים דיגיטליים וחברתיים. מאחר שיש בארכיון מאות מיליוני עמודים, והמספר גדל בהתמדה, זוהי משימה שתארך שנים.

בשנת 2016 הוקם אתר אינטרנט חדש בכתובת [www.archives.gov.il] אשר מאפשר לחפש ולצפות בתיקים ומסמכים בצורה ידידותית עם מנוע חיפוש גוגלי. האתר גם מאפשר הזמנת תיקים שטרם נחשפו לציבור וכן לספר אודות תיקים שנחשפו אך המידע עליהם חלקי.

בראשית 2017 חשף ארכיון המדינה 3500 תיקים הקשורים בפרשת ילדי תימן באתר מיוחד

בשנת 2007 החליטה ועדת השרים לפיתוח הנגב והגליל על הקמת אתר גניזה לאומי של גנזך המדינה בערד.[3]

מבנים

עד לשנת 2014 שכן ארכיון המדינה ברחוב מקור חיים בירושלים. בדצמבר 2014 עבר ארכיון המדינה לכתובת חדשה בבנין RAD ברחוב א.ש. הרטום 14 הר חוצבים בירושלים.

בקומה מס' 1 קיים אולם הקריאה בו ניתן לעיין במסמכים ותיקים אשר לא ניתן להעלות אותם לאתר האינטרנט מטעמי צנזורה ואחרים.

לאחרונה מפעיל ארכיון המדינה שירות הזמנת תיקים אד הוק בו ניתן להזמין סריקה של תיק ניירי שאיננו קיים באתר האינטרנט. שירות חדש זה הקטין את השימוש באולם הקריאה בצורה נכרת.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ החלפת שמו של "גנזך המדינה" ל"ארכיון המדינה", 8 בנובמבר 2011 באתר ארכיון המדינה
  2. ^ עקיבא לם, רה"מ על חשיפת מסמכי ילדי תימן: "מתקנים עוול היסטורי", באתר ערוץ 20, ‏28 בדצמבר 2016
  3. ^ החלטת ועדת השרים לפיתוח הנגב והגליל: הקמת אתר הגניזה הלאומי של גנזך המדינה בנגב