אשכולית
אשכולית | |
---|---|
מיון מדעי | |
ממלכה: | צומח |
מערכה: | בעלי פרחים |
מחלקה: | דו-פסיגיים |
סדרה: | סבוננאים |
משפחה: | פיגמיים |
סוג: | הדרים |
מין: | אשכולית |
שם מדעי | |
Citrus paradisi |
ערך תזונתי ל-100 גרם | |
מים | 90.48 ג' |
---|---|
קלוריות | 33 קק"ל |
חלבונים | 0.69 ג' |
פחמימות | 8.41 ג' |
שומן | 0.1 ג' |
כולסטרול | 0 מ"ג |
ויטמינים | |
‑ ויטמין B1 | 0.037 מ"ג |
‑ ויטמין B2 | 0.02 מ"ג |
‑ ויטמין B3 | 0.269 מ"ג |
‑ ויטמין B6 | 0.043 מ"ג |
‑ ויטמין C | 33.3 מ"ג |
סידן | 12 מ"ג |
אשלגן | 148 מ"ג |
נתרן | 0 מ"ג |
סיבים תזונתיים | 1.1 ג' |
מקור: משרד החקלאות האמריקני |
האשכולית (שם מדעי: Citrus paradisi) היא אחת מפירות ההדר.
עץ האשכולית הוא סובטרופי, ירוק עד ומגיע לרוב לגובה של 5-6 מטרים, למרות שהוא יכול להגיע לגובה של 13-15 מטרים. עץ זה הוא בעל נוף מעוגל ממשפחת הפיגמיים. גדל בארץ בפרדסים ובגינות. העלים דמויי אזמל, ובחיקם קוצים קטנים וחדים. הפרחים לבנים, ערוכים רוב הפעמים באשכולות. הפריחה בחודשים יולי-ספטמבר. הפרי גדול, כדורי או פחוס, וקליפתו צהובה. עונת ההבשלה והאיסוף: פברואר-מאי.
מקור הפרי
עץ האשכולית הוא הכלאה של תפוז מג'מייקה ופומלו אינדונזי. ההכלאה נעשתה לראשונה במאה ה-18 באי ברבדוס. התיעוד הראשון של הפרי הוא מ-1750. האגדה מספרת כי מלח אנגלי בשם "קפטן שדוק" הביא לג'מייקה זרעי פומלו וגידל את העץ לראשונה (הפומלו נקרא באנגלית שדוק על שם מלח זה). ב-1823 הביאו מהפרי לפלורידה.
בארץ ישראל גידלו אשכולית לראשונה בתחילת המאה ה-20 בפרדס וייס-קרמנסקי בפתח תקווה. הפרי הפך פופולרי יותר כשהובא מפלורידה ב-1913 הזן "מארש" על ידי האגרונום אברהם בריל. השם העברי "אשכולית" ניתן לפרי בסוף שנות ה-20 על ידי חבר הנהלת אגודת "פרדס" ד"ר ישראל ויינברג[1].
ראו גם
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
ערך מילוני בוויקימילון: אשכולית |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אשכולית |
- לה מונד, שילוב מיץ אשכוליות עם תרופות מסוכן כמו מנת יתר, באתר הארץ, 2 בדצמבר 2012
- אוסנת הראל, אשכולית: פצצת הבריאות שמסייעת לרזות, באתר ynet, 4 במאי 2005
הערות שוליים
- ^ אילון גלעד, פירות הדר - לא מה שחשבתם, באתר הארץ