אש
ערך זה עוסק בתהליך חמצון גזים הכולל שחרור חום ואור. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו 
.jpg)
אש היא תהליך חמצון מהיר של גזים הנפלטים מחומר דלק, תוך שחרור חום ואור, המאופיינים בדרך-כלל על ידי להבות.
האש מתחילה כשחומר הדלק נחשף למקור אנרגיה אחר, כגון גפרור או מצית, והיא מתמשכת בעזרת שחרור נוסף של אנרגיית חום.
המילה 'אש' בשפה העברית יכולה להתקיים הן כשם עצם ממין זכר והן במין נקבה[1].
הלהבה
ערך מורחב – להבה
להבה היא תערובת של גזים ומוצקים הנמצאים בתהליך של תגובה כימית הפולטת קרינת אור נראית וקרינת תת-אדום. התדר של גלי הקרינה- מה שמשפיע על הצבע הנראה, תלוי בהרכב הכימי של חומרי הבערה ותוצרי ביניים של התהליך. כמו כן צבע הלהבה משתנה לפי הטמפרטורה.
חום
האש היא תהליך אשר משחרר אנרגיה[2]. כאמור, האש מחממת כתוצאה מהיווצרות של חום בתהליך הבעירה. הטמפרטורה של האש נעה על פני טווח רחב, החל מעשרות מעלות ועד אלפי מעלות.
האש ביהדות
הדלקת נרות חנוכה
- ערך מורחב – הדלקת נרות חנוכה
הדלקת נרות חנוכה היא מצווה מדרבנן להדליק נר בכל לילה משמונת ימי החנוכה כדי לפרסם את נס פך השמן. על כל בית בישראל מוטלת החובה להדליק נר אחד בכל יום מימי חנוכה, אך כיום מקובל להדר במצווה ולהדליק נרות על פי מספר ימי החג. מקובל להשתמש בחנוכייה לצורך הדלקת הנרות, אך הדין המקורי מדבר על נרות בודדים. ההדלקה צריכה להיות בבית, במקום הנראה כלפי חוץ, כגון בפתח הבית או בחלון הנראה אל רשות הרבים.
ברכת הנר
- ערך מורחב – ברכת הנר
ברכת הנר או ברכת האור היא מצות ברכה על אור הנר בשעת ראייתו במוצאי שבת ובמוצאי יום הכפורים
הקטרה
- ערך מורחב – הקטרה
הקטרה מצוות שריפת הקרבנות, או חלקי הקרבנות באש על המזבח
האש בתרבויות אומות העולם
להבדיל, גם בתרבויות אומות העולם ובעבודת אליליהם השתמשו באש ושרפה ב"הקרבת קרבנות", ולהבדיל גם בדתות האחרות האש מופיעה לעיתים קרובות כחלק מתיאורי הגיהנום.
האש בשימוש האדם
.JPG)
- ערך מורחב – שימוש האדם הקדמון באש
האש משמשת את האדם לצרכים רבים. השליטה באש הייתה אחד מההישגים הגדולים הראשונים שנתן ה' למין האנושי. מתנה זו אפשרה את ההגירה לאזורים קרים יותר, שללא האש היו נותרים מחוץ לתחום ההתיישבות האנושית. בימינו ישנם כלים המיועדים להדלקת אש. למשל: גפרור ומצית.
מקור אור
האש יכולה לשמש את האדם כמקור אור. הלפיד אפשר לנייד את האש מהמדורה, כך שיוכל לשמש כאמצעי תאורה נייד. מאוחר יותר התפתחו מנורת שמן והנר.
השימוש באש לצורכי תאורה היה נפוץ במיוחד לפני השימוש בנורה חשמלית. עם זאת ממשיכים לעשות בה שימוש בחברה המודרנית, בעיקר משיקולי אסתטיקה או לצורך יצירת אווירה. למשל - עששית נייר.
חימום ובישול
ניתן להשתמש באש לצורך חימום ובישול המזון[2]. לצורך כך המדורה יכולה לשמש לחימום ולתאורה.
ניתן לעשות שימוש בלהבה ובחום גם כדי לעבד חומרים שונים.
חומרי בערה
בימי קדם שימשו העצים כמקור עיקרי לאנרגיה שצרכו בני-האדם. בעבר, התכת מתכת ויצירת פחם עץ צרכו כמויות גדולות של עצים לשרפה. בתקופה המודרנית רק חלק זעיר מהאנרגיה בה משתמשת האנושות מופק משריפת עצים; במקום זאת נעשה שימוש בדלק, בפחם אבן, באנרגיה גרעינית ובמקורות אנרגיה חלופית אחרים. עם זאת, במדינות רבות עדיין משמשת שריפת עץ כצורת חימום.
סכנות הקשורות לאש
השימוש באש גורר אחריו את סכנת השרפות[2].
אש בלתי מבוקרת יכולה להוות סכנה גדולה לבני אדם ולבעלי חיים. החום המופק מהאש מפרק את התרכובות הכימיות שמהן מורכב הגוף ולכן הוא נזוק כאשר הוא בא במגע עם אש[2]. חשיפה לאש עשויה לגרום לכוויות קשות, לשאיפת עשן, ואף למוות. האש יכולה לפגוע גם בצמחים ובמבנים.
סכנת השרפה גדלה כשנבנו ערים גדולות וצפופות. זאת במיוחד עבור בתים העשויים מעץ, אשר האש הייתה עלולה להתפשט ביניהם במהירות ולגרום נזקים כבדים ברכוש ובנפש[2]. מקרים מפורסמים בהיסטוריה הם: השרפה הגדולה של רומא והשרפה הגדולה של לונדון.
כיבוי אש
על פי רוב התזת מים על האש היא דרך יעילה לכבות אותה. זאת משום שהמים נוטלים כמויות גדולות של חום וכך מפריעים לתהליך הבערה. כמו כן, הם יוצרים מסך של אדים המונע חמצן מהאש[2]. אולם לעיתים השימוש במים עלול להזיק. כאשר הלהבות אוחזות ברשת חשמל המים עלולים לגרום לקצר ולהתחשמלות. כאשר הטמפרטורה של האש היא גבוהה עד כדי כך שהמים מתפרקים לחמצן ולמימן הם עלולים להזין את הלהבות במקום לחנוק אותן[2]. במקרים בהם השימוש במים יחמיר את המצב ניתן להתיז על האש פחמן דו-חמצני על ידי אבקות שמשחררות גז זה, או חומרים יוצרי קצף. עבור שריפות קטנות בהן אפשר להתקרב אל מוקד האש, אמצעי כיבוי יעיל הוא שפיכת חול[2].
שירותי כבאות והצלה נועדו לעסוק בכיבוי של שריפות[2]. מכבי אש ממהרים למקום בו פרצה שרפה כדי לנסות לכבותה ולחלץ את בני האדם הנתונים בסכנה[2].
בבניינים רבים מותקנת מערכת גילוי וכיבוי אש.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: אש |
 ציטוטים בוויקיציטוט: אש |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אש |
- מהי אש? באתר "Straight Dope" (באנגלית)
- מאיר ברק, מדוע חומרים כמו נפט וכוהל בוערים, ואילו מים וחול לא?, במדור "שאל את המומחה" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 6 מרץ 2010
- בטיחות באש - מתוך אתר שרותי כבאות והצלה