באקה אל-גרבייה

באקה אל-גרבייה

שם בערבית	باقة الغربية
מדינה
מחוז	חיפה
מעמד מוניציפלי	עירייה
ראש העירייה	מורסי אבו מוך
גובה ממוצע	‎67 מטר
סוג יישוב	יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)
- אוכלוסייה	31,956 תושבים
- דירוג אוכלוסייה ארצי	72
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎1.7% בשנה
- צפיפות אוכלוסייה	3,578 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות ארצי	58
תחום שיפוט	8,930 דונם
- דירוג ארצי	138
(למפת צפון השומרון מוגדלת)   באקה אל-גרבייה (למפת צפון השומרון רגילה)   באקה אל-גרבייה (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום באקה אל-גרבייה (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום באקה אל-גרבייה 32°25′10″N 35°02′31″E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019	4 מתוך 10
- דירוג ארצי	181
מדד ג'יני לשנת 2019	0.3720
- דירוג ארצי	204
לאום ודת   יהודים: 0%   ערבים-מוסלמים: 99.9%   ערבים-נוצרים: 0%   דרוזים: 0%   אחרים: 0.1% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל 0 10 20 30 40 50 60 70 גילאי 0 - 4 9.3% גילאי 5 - 9 9.6% גילאי 10 - 14 9.8% גילאי 15 - 19 10.7% גילאי 20 - 29 17.9% גילאי 30 - 44 18.9% גילאי 45 - 59 15.0% גילאי 60 - 64 3.2% גילאי 65 ומעלה 5.7% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך סה"כ בתי ספר 14 –  יסודיים 9 –  על-יסודיים 9 תלמידים 7,055  –  יסודי 3,581  –  על-יסודי 3,474 מספר כיתות 272 ממוצע תלמידים לכיתה 27.5 לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל באקה אל-גרבייה נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
http://www.baqa.co.il

באקה אל-גרבייה (ערבית: باقة الغربية, תעתיק מדויק: "באקה אלע'רביה", משמעות השם: "באקה המערבית") היא עיר בצפון השרון בסמוך לקו הירוק. הוכרזה כעיר בשנת 1996.

בשנת 2003 אוחדה באקה אל-גרבייה עם ג'ת והוקמה עירייה חדשה בשם "באקה-ג'ת". בחקיקה שתוקפה מ-1 בנובמבר 2010 בוטל האיחוד.

היסטוריה

ממזרח לבאקה אל-גרבייה (באקה המערבית) שוכן היישוב באקה א-שרקייה (באקה המזרחית). שני היישובים הוקמו במאה ה-17 כשני כפרים נפרדים. עם קביעת הקו הירוק לאחר מלחמת העצמאות, הפריד הגבול בין שני היישובים: באקה אל-גרבייה בצד הישראלי של הגבול ובאקה א-שרקייה בצד הירדני של הגבול.

לאחר מלחמת ששת הימים נוצרו מחדש קשרים בין שתי ה"באקות", המזרחית והמערבית, אולם אלו התערערו עם פרוץ האינתיפאדה הראשונה, כיוון שתושבי באקה א-שרקייה השתתפו באינתיפאדה, בשעה שתושבי באקה אל-גרבייה, שהם אזרחים ישראלים, נמנעו מכך. לאחר חתימת הסכמי אוסלו הוכפפה באקה א-שרקייה לרשות הפלסטינית. כיום מפרידה גדר ההפרדה בין שתי ה"באקות", ולפיכך שוב נוצר ביניהן מחסום פיזי, לראשונה מאז יוני 1967.

שירותים

באקה אל-גרבייה נחשבת למרכז עירוני עבור הכפרים השכנים: כפרי זמר, מיסר, אום אל קוטוף, וישובים שונים אחרים בוואדי עארה. בעיר שוכן בית הדין השרעי האזורי והיא אף מהווה מקום מושב נוסף לבית הדין השרעי לערעורים. בעיר ניתנים שירותי בריאות של קופות החולים כללית, מאוחדת ולאומית, ומכבי וכן מרכזי טיפת חלב לבריאות האם והתינוק ובנוסף, מרכז הרפואי מקומי בשם "אלנור" (مركز النور).

חינוך ותרבות

בעיר חמישה בתי ספר יסודיים, שתי חטיבות ביניים, שני בתי ספר תיכוניים, בית ספר אזורי לחינוך מיוחד, בית ספר למחוננים ומכללת אלקאסמי ללימודים אקדמיים בחינוך (B.Ed), הנחשבת לאחד ממוסדות ההכשרה המובילים בארץ בתחום החינוך. כמו כן ישנה המכללה להכשרת הנדסאים בתחומי מדעי המזון והביוטכנולוגיה. בבאקה ישנו מרכז פסג"ה (פיתוח סגלי הוראה) אזורי מקיף שבו יש חומרי עזר הדרושים למורה בית ספר כמו קלטות, תוכניות לימודים וסרטים לימודיים.

בבאקה פועל מזה שנים רבות מתנ"ס (מרכז קהילתי) תחת השם "עמותת בית אלשביבה". המתנ"ס עובד בקשר ישיר עם בתי הספר היסודיים בעיקר ונחשב לאחד המתנ"סים המובילים במגזר הערבי ובאזור השרון. בעיר פועל המרכז הקהילתי "נאדי הדאיה (نادي هداية)" המקיים פעילויות חינוכיות וחברתיות למגוון רחב של אוכלסיות, נאדי הדאייה מקיים הרצאות שבועיות במגוון רחב של נושאים שמעניינים את החברה.

תעסוקה

תושבי באקה אל-גרבייה מתפרנסים בעיקר מתעשייה ומעט מחקלאות, ורוב תושביה עובדים בערים הסמוכות או במפעלים בתל אביב, חיפה, גוש דן והשרון.

ספורט

לעיר באקה אל גרביה יש קבוצת כדורגל שמשחקת בליגה א'. בשנת 2016 קבוצת הכדורגל הפועל באקה הגיע לסיבוב ח' בגביע המדינה בכדורגל אך הפסידה 0–3 להפועל אשקלון.[1]

חברי כנסת בני העיר

• פארס חמדאן: נולד בשנת 1910 בבאקה אל גרביה, למד בבית ספר יסודי בעיר ולאחר מכן בבית ספר התיכון בשכם. בבעלותו של פארס היה מפעל לשימורי פירות הדר בעיר. בשנת 1944 נבחר לרשות המועצה המקומית באקה אל גרביה ובשנים 1951-1959 כיהן חמדאן כחבר כנסת מטעם מפלגת חקלאות ופיתוח. בכנסת השנייה הוא כיהן כחבר בוועדת העבודה ובכנסת השלישית כחבר ועדת החינוך והתרבות, חמדאן נפטר ב-1966.
• ראלב מג'אדלה: גדל והתחנך בבאקה אל גרביה, שימש בתפקידים שונים: מזכיר הנוער העובד והלומד, מזכיר מועצת הפועלים האזורית, ראש אגף החינוך ההשכלה והספורט בהסתדרות הכללית. מג'אדלה נכנס לכנסת בשנת 2004 מטעם מפלגת העבודה עם התפטרותו של אברהם בורג. שנה מאוחר יותר התמנה ליו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה. בנוסף מג'אדלה היה חבר בוועדת העבודה הרווחה והבריאות ובוועדת המדע והטכנולוגיה. בינואר 2007 מונה לתפקיד שר המדע התרבות והספורט וכך נהפך לשר המוסלמי הראשון שמכהן בממשלת ישראל.

אתרים בעיר

• באר באקה (ביר באקה): באר עתיקה בעומק 37 מטרים שראשיתה בתקופה הכנענית ושימשה עד לשנות ה-50 של המאה ה-20 להשקיית שדות ולשתייה. בעיר עדיין מוכרים שירים עממיים שחוברו סביב הבאר ובטקסים הקשורים בה ומצביעים חשיבותה ומעמדה של הבאר בחיים במקום. עם חיבור העיר למערכת המים של חברת מקורות בשנות ה-50, הפסיקה הבאר לשמש את תושבי העיר ולאחר תקופה קצרה נאטמה ונקברה תחת ערימות אשפה. בשנת 2005, התאגדה קבוצת תושבים תחת השם "ידידי ושכני באר באקה" בכוונה להציל ולשקם את הבאר. הקבוצה בראשות איברהים מוואסי ששימש בשעתו כמנהל אגודת המים העירונית, אספה תרומות בסכום של כ-40 אלף שקלים לשיקום הבאר וסביבתה והמקום הפך לשטח ציבורי פתוח. במהלך עבודות שתילת הדקלים באתר, נחשפה שוקת עם טיח על בסיס חרס האופיינית לטכנולוגית הבניה מהתקופה הכנענית. הבאר מוזכרת בכתביו של הגאוגרף המוסלמי אל-מרקיזי שאף מציין שהמקום נקרא כבר בשנת 1265 בשם באקה אל גרבייה. בסמוך לבאר ניצבת היום "אבן הכלה" שאליה הייתה מביאה החמות את כלתה הטרייה במהלך החודש הראשון לנישואיה.
• ביר בורין: באר מים עתיקה ששימשה עד לשנות ה-50 להשקיית שדות ומטעים של תושבי היישוב. היום נמצאת במרכז העיר.
• מקאם אל עג'אמי: מקאם הממוקם בלב השכונה הצפונית א-שמייה. המבנה המתנשא לגובה של כ-5 מטרים, מתוארך למאה ה-16 ועל פי המסורת הוקם כזיכרון ללוחם שהגן על הכפר מפני הכובש הצלבני. בשנת 1995 שופץ המבנה כחלק מפרויקט שיקום שכונות.
• רחוב אל-קודס: רחוב המסחר הראשי של באקה אל גרבייה. עד לאחרונה נקרא היה הרחוב על שם חיים ויצמן, אך במסגרת שינוי שמות הוענק לרחוב הראשי של העיר השם אל-קודס. הרחוב חוצה את העיר מצפון לדרום ואורכו מגיע ל-3.8 ק"מ.

ראשי מועצה ועירייה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

• ג'לאל אבו טועמה
• מורסי אבו מוך

גלריה

• 

  באר בורין

• 

  מאקאם עג'מי מהמאה ה-16 בלב השכונה הצפונית בעיר

קישורים חיצוניים

• באקה - الصفحة الرئيسية - אתר האינטרנט של העירייה
• שפי גבאי, שני כפרי באקה – משני עברי הגבול הירוק, דבר, 22 בספטמבר 1968
• אלטייב ע'נאים, בחג הרמדאן האחרון חזר לפעום הלב של באקה אל-גרבייה, באתר הארץ, 27 בספטמבר 2009
• מיכאל יעקובסון, סיבוב קצר בעיירה באקה אל-גרבייה, בבלוג "חלון אחורי", 27 ביוני 2010 - סקירה אדריכלית על היישוב

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0