בדיקת דם
בדיקת דם היא בדיקת מעבדה המבוצעת בדגימה של דם שנלקחת מגוף חי ומאפשרת להגביר יכולת אבחון מצב מחלה וכן להבין את תפקודו של נותן הדגימה.
היות שהדם מעביר חמצן וחומרים אחרים לכל חלקי הגוף, אוסף את חומרי הפסולת השונים מהגוף, ומנקז אותם לאברי ההפרשה, מושפע הרכב הדם ממספר גדול של תופעות וגורם למגוון רחב של מחלות. לפיכך, בדיקות דם הן הליכים נפוצים מאד במסגרת בדיקות רפואיות.
דגימת דם נלקחת מווריד נוח לגישה, לרוב בקרבת מרפק היד. אצל ילדים לעיתים ניתן לקחת דגימת דם מכרית האצבע, כתלות בסוג הבדיקה. בבדיקות דם לבדיקת סוכר באמצעות ערכה אישית נלקחת דגימת הדם מכרית האצבע, גם במבוגרים. לצורך בדיקות פתולוגיות ניתן לבצע בדיקות דם מסוימות גם בדגימת דם שנלקחת מגוף מת.
בבדיקות דם שגרתיות בודקים בין היתר, במסגרת ספירת הדם את הכמויות של כדוריות הדם הלבנות (לויקוציטים) ותת-הסוגים שלהם (נויטרופילים, לימפוציטים, אאוזינופילים, באזופילים, מונוציטים), ושל כדוריות הדם האדומות וחלבונים הקשורים להם כמו המוגלובין. ובמסגרת כימיה בדם בודקים את ריכוזם של חומרים שונים כמו גלוקוז, שתנן, חומצת שתן, סידן, כולסטרול (HDL וLDL), טריגליצרידים ויטמין B12 ועוד. כמו כן ניתן למצוא כמות האנזים G6PD. בדיקות סקר גנטיות נעשות באמצעות בדיקת דם מיוחדת. ניתן גם לבצע בדיקות דם לבדיקת רמת ההורמונים.
בשנים האחרונות בוצעו מחקרים שמטרתם לקשור ממצאי בדיקות דם מסוג CTC עם מצב חולי הסרטן. מחקרים אלו טרם הובשלו ובדיקות אלו אינן נחשבות לאמינות.
אופן ביצוע בדיקת דם
לרוב מומלץ לבצע בדיקת דם בשעות הבוקר לאחר תענית של יום, ניתן לשתות מים לפני. את בדיקת הדם מבצעים בישיבה לאחר איתור ווריד גלוי וחיטוי האזור בעזרת אלכוהול. את המחט יש להוציא בזהירות, תוך כיסוי אזור המחט ולקיחת הדגימה באמצעות צמר גפן או בד, לאחר הוצאת המחט יש להשאיר את הצמר גפן או הבד לעוד כ-5-10 דקות ולוודא כי האדם שנלקחה ממנו דגימת הדם ממשיך לשבת ומרגיש טוב, מומלץ לשתות כוס תה או סוכרים לאחר הבדיקה. במידה ולאותו אדם היסטוריית התעלפויות קודמות מבדיקות דם יש להשכיבו במיטה לכל הפחות לשעה.
ערכי נורמה בבדיקת דם
ערכי הנורמה בבדיקת דם היא רשימה המקובלת על רופאים. הערכים נקבעים לאחר מחקרי סריקה מעמיקים הבודקים סטטיסטית את השפעת הערכים של בדיקות הדם על מקרי תחלואה ומקרי מוות. למרות זאת קיימות פרשנויות של מחקרים קליניים, הגורמות לחלק מהרופאים לקבוע ערכי נורמה שונים.
ספירת דם (CBC)
| שם הבדיקה | יחידות | ערכים נורמליים בגברים | ערכים נורמליים בנשים |
|---|---|---|---|
| Hb - המוגלובין | % (או gr/dL) | 14-18 | 12-16 |
| RBC - תאי דם אדומים | mill/µL (מיליון תאים למיקרוליטר) | 4.7-6.1 | 4.2-8.1 |
| HCT - המטוקריט | % | 42-53 | 37-52 |
| MCV - נפח תאי דם אדומים | fL (פמטוליטר) | 80-95 | 80-95 |
| MCH - תכולת המוגלובין | pg (פיקוגרם לתא) | 26-34 | 26-34 |
| MCHC - ריכוז המוגלובין | % (או gr/dL) | 31-37 | 31-37 |
| RDW - התפלגות גודל תאי דם אדומים | % | 11.5-14.5 | 11.5-14.5 |
| Plt - טסיות דם | µL/ (תאים למיקרוליטר) | 150,000-450,000 | 150,000-450,000 |
| MPV - נפח טסיות דם | fL | 7.1-11.1 | 7.1-11.1 |
| WBC - תאי דם לבנים | µL/ | 4,500-11,000 | 4,500-11,000 |
| נויטרופילים | µL/ | 1,900-7,900 | 1,900-7,900 |
| % | 42-72 | 42-72 | |
| לימפוציטים | µL/ | 1.3-4.7 | 1.3-4.7 |
| % | 25-43 | 25-43 | |
| מונוציטים | µL/ | 100-1,000 | 100-1,000 |
| % | 2-9 | 2-9 | |
| אאוזינופילים | µL/ | 50-500 | 50-500 |
| % | 0-5 | 0-5 | |
| באזופילים | µL/ | 25-180 | 25-180 |
| % | 0-2 | 0-2 | |
| רטיקולוציטים | µL/ | 25,000-75,000 | 25,000-75,000 |
| HbA2 - המוגלובין A2 | % (או gr/dL) | 1.5-3.5 | 1.5-3.5 |
| HbF - המוגלובין עוברי | % (או gr/dL) | < 2 | < 2 |
כימיה בדם
| שם הבדיקה | יחידות | ערכים נורמליים | ערך אופטימלי במבוגר |
|---|---|---|---|
| גלוקוז (Glucose) | mg/dL (מיליגרם לדציליטר דם) | 60-110 | 87 |
| שתנן (Urea) | mg/dL | 19-45 | |
| קריאטינין (Creatinine) | mg/dL | 0.8-1.2 | 1.05 |
| חומצת שתן (Uric Acid) | mg/dL | 2.5-7.5 | 5.5 |
| נתרן (Sodium) | mmol/L | 135-145 | |
| אשלגן (Potassium) | mmol/L | 3.5-5 | |
| סידן (Calcium) | mg/dL | 8.5-10.3 | 9.4 |
| כולסטרול (Cholesterol) | mg/dL | 110-200 | 150 |
| טריגליצרידים (Triglycerides) | mg/dL | 0-150 | 100 |
| פוספטזה בסיסית (Alkaline Phosphatase) | U/L (פעילות אנזים לליטר דם) | 20-125 | 72.5 |
| טרנסאמינזות (AST) | U/L | 0-42 | 21 |
| חלבון מגיב CRP - C | 0.0-0.45 |
פירוש המדדים הנפוצים
- HYPO% - אחוז התאים האדומים שצבעם חלש (במקום אדום חזק) מתוך סך כל התאים האדומים
- WBC- תאי דם לבנים white blood cells - תאי הדם שהם חלק ממערכת החיסון - ההגנה של הגוף
- RBC- תאי דם אדומים red blood cells- התאים שנושאים חמצן לכל תאי הגוף ומחליפים אותו בפסולת - *פחמן דו-חמצני שנוצר בתאים בתהליך הנשימה התאית.
- HB- המוגלובין - חלבון הנמצא בתאי הדם האדומים ותפקידו לשאת את החמצן אל תאי הגוף השונים ולהחליפו *בפחמן דו-חמצני - פסולת הנשימה התאית ולהובילו מהתאים השונים.
- HCT- נפח סך כל כדוריות הדם האדומות מתוך כלל הדם
- MCV - נפח ממוצע של כדורית דם אדומה
- RDW- אחוז השונות בין כדוריות הדם האדומות
- PLT - כמות הטסיות (אחד מסוגי כדוריות הדם האחראיות על קרישת הדם)
- MPV- נפחן הממוצע של הטסיות בדם (נפח ממוצע של כל אחת)
- NEUTֵ%- אחוז תאי הדם הלבנים האחראים על חיסול חיידקים בעיקר
- LYM - לימפוציטים (סוג של תאי דם לבנים)
- MONO- תאי דם לבנים האחראים על הריגת חיידקים נגיפים ופטריות
- EOS - תאי דם לבנים הנלחמים בזיהומים ומשתתפים גם בתהליכי אלרגיה
- BASO- תאי דם לבנים המשתתפים בתהליכי אלרגיה
- GLUCOSE- סוכר בדם
- SODIUM- נתרן - מלח
- POTASSIUM- אשלגן
- TRIGLYCERIDES- טריגליצרידים - סוג שומן שרמתו משקפת את חילוף החומרים של הגוף.
- CHOLESTEROL - HDL - הכולסטרול ה"טוב" - מסייע לגוף להיפטר מעודפי שומנים - נושא כולסטרול אל הכבד
- CHOLESTEROL- LDL- הכולסטרול ה"רע" - נושא כולסטרול לרקמות הגוף השונות
- BILIRUBIN- תוצר פירוק של המוגלובין
- UREA- חנקן השתנן - תוצר פירוק של חלבון
- CREATININE- מייצג מסת שריר +תפקודי כליות - רכיב חשוב ברקמת השריר
- URIC ACID- חומצת שתן - תוצר פירוק תרכובות חנקן בגוף
- CALCIUM- סידן
- שלושת הבאים הם אנזימי כבד שונים
- ALK. PHOSPHATASE
- GOT ׂASTׁ
- GPT ׂALTׁ
- IRON- ברזל
- TRANSFERRIN- חלבון המעביר ברזל מהדם למח העצם ליצירת תאי דם חדשים
- FOLIC ACID- חומצה פולית
- VITAMIN B12 - ויטמין B12
- FERRITIN- תרכובת של ברזל וחלבון - תפקידו להיות מאגר הברזל בגוף
- EBV- נוגדני מונונוקלאוזיס זיהומי (מחלת הנשיקה)
- CRP-חלבון מגיב C, על פיו מודדים הימצאות דלקת
בדיקת דם – הומוציסטאין
בדיקת דם - הומוציסטאין, לגילוי מוקדם ומניעת מחלות לב. הומוציסטאין נחשב כיום לגורם סיכון נוסף למחלות לב ויתר קרישיות הדם. עודף הומוציסטאין בדם פוגע בדפנות העורקים ומחיש את התהליך הטרשתי, אשר עלול להביא לחסימת זרימת הדם בעורק. שכיחות רמת הומוציסטאין בדם, הגבוהה מהנורמה, קיימת בכ-5%-10% מהאוכלוסייה הכללית. מציאת הומוציסטאין מוגבר היא בעלת ערך נוסף באבחון של חסרים תזונתיים, או של מפגעים במערכת העיכול, הגורמים לתת-ספיגה של הוויטמינים מקבוצה B.
מחלות קשורות
יש כמה וכמה סוגים של מחלות הניתנות לגילוי ומעקב על ידי בדיקת דם- אנמיה, בעיות קרישה, סוכרת, התייבשות, אי ספיקת כליות, מצבי דלקת, זיהומים שונים, מחלות של הכבד, סרטן הדם, נזק לשריר הלב ועוד.
אלטרנטיבות עתידיות
בדיקות הרוק
בשנת 2008, החוקרים הודיעו כי בדיקות הרוק יכולות לבסוף להחליף כמה בדיקות דם, כך שהרוק כולל בתוכו 20% מהחלבונים הנמצאים בדם.
מיקרו אמולסיה
חוקרים קנדיים פיתחו שבב בשם מיקרו אמולסיה לבדיקות דם בפברואר 2011. טיפת דם הנתפסת בשכבת חומר אחרת. וזה יכול לשלוט בגודל המדויק וברווח הטיפות. בדיקה חדשה זו יכולה לשפר את היעילות, הדיוק והמהירות של בדיקות מעבדה והעלות די נמוכה. השבב עולה 25$, אך המכשירים הרובוטיים בשימוש עולים בסביבות 10,000$.
הסימבאס
במרץ 2011, צוות חוקרים מאוניברסיטת ברקלי בקליפורניה, ואוניברסיטת ולפראיסו פיתחו מכשיר המשלב פונקציית מעבדה אחת או יותר על שבב יחיד בגודל של מילימטרים, שבב זה יכול לאבחן מחלות תוך 10 דקות ללא השימוש בצינורות חיצוניים ורכיבים נוספים, כשהמערכת מופעלת באופן עצמי. היא משתמשת בתעלות זעירות לתאי דם נפרדים מפלזמה (99 אחוזים מתאי דם נלכדו במהלך ניסויים). חוקרים משתמשים ברכיבי פלסטיק כדי להפחית את עלויות הייצור. (SIMBAS (Stand-alone self-powered integrated microfluidic blood analysis system
ערכה ביתית לבדיקת דם
חברת תראנוס בארצות הברית משווקת ערכות ביתיות לבדיקות דם, המבוססות על פטנטים של אליזבת' הולמס. מוצרי החברה מציעים כ-200 סוגי בדיקות, ונמכרים בבתי מרקחת בארצות הברית. בדיקות הדם מבוצעות על ידי דקירה קטנה באצבע, והערכות משתמשות בשיטות מיקרופלואידיקה לקבלת התוצאות. שיטה זו מהירה וזולה יותר מבדיקות מעבדה מסורתיות.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: בדיקת דם |
- איתי גל, המדריך המלא: כך תפענחו את בדיקות הדם שלכם, באתר ynet, 26 ביולי 2004
- ד"ר איתי גל, מה אומרות האותיות הקטנות בבדיקת הדם?, באתר ynet, 1 בספטמבר 2008
- פענוח תוצאות בדיקה מעבדתית - מרכז רפואי קפלן, רחובות
- פענוח בדיקות רפואיות - בפורום תפוז
- ערכי נורמה לבדיקות דם מבוגרים - קביים - אתר הסטודנטים לסיעוד
- ערכי נורמה, באתר CWS
- בדיקות דם ושתן - אתר יולדת
- ערכי מעבדה תקינים אתר המטולוגיה - אוניברסיטת ת"א
- פענוח בדיקת דם: הכימיה של הדם - ד"ר דנה פלורנטין, כללית
- פענוח בדיקות דם ומעבדה - ד"ר יעל הס, zap doctors
- בדיקת דם - הומוציסטאין - לגילוי מוקדם ומניעה של מחלות לב
- בדיקת דם - infomed פורטל הרפואה של ישראל
הערות שוליים
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
