בובאל איילי
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
בובאל איילי | |
---|---|
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | מיתרניים |
מחלקה: | יונקים |
סדרה: | מכפילי פרסה |
משפחה: | פריים |
תת־משפחה: | בובאלים |
סוג: | בובאל |
מין: | בוֹבָאל אַיילי |
שם מדעי | |
Alcelaphus buselaphus | |
תחום תפוצה | |
בובאל איילי (שם מדעי: Alcelaphus buselaphus) הוא מין אנטילופה בגודל בינוני מתת-משפחת בובאלים שבמשפחת הפריים. קרוב רחוק של הגנו. הבובאל חי בעדרים נודדים במישורי אפריקה ויכול לרוץ מהר כדי להתחמק מטורפים כמו אריות וצבועים. הוא ניזון בעיקר מעשבים ונמצא באזורים פתוחים (סוואנות). משקלו הממוצע 125-218 ק"ג ואורכו הממוצע 150-245 ס"מ. יש לו 6 תת-מינים כדלהלן:
- בובאל צפוני (A. b. buselaphus) - נכחד. היה נפוץ במרוקו, באלג'יריה, בסהרה המערבית, במאוריטניה, בתוניסיה, בלוב, במצרים, ובתקופה מוקדמת יותר גם בישראל.
- בובאל מערבי (A. b. major), תת-המין הגדול ביותר. מצוי בקמרון, בניגריה, בצ'אד, בניז'ר, במאלי, בבנין, בטוגו, בגאנה, בבורקינה פאסו, בחוף השנהב, בגינאה, בגינאה ביסאו, בגמביה, בסנגל, וכנראה היה קיים בעבר גם במאוריטניה.
- בובאל ג'קסון (A. b. lelwel) מצוי בדרום סודאן, בסודאן, בצ'אד, בהרפובליקה המרכז אפריקאית, באוגנדה, ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, בקניה ובאתיופיה.
- בובאל סוואיני (A. b. swaynei), מצוי כיום באוכלוסיות מבודדות במרכז ובדרום אתיופיה בלבד ובעבר גם בסומליה.
- בובאל טורה (A. b. tura), תת-המין הנדיר ביותר, ועומד על סף הכחדה. מצוי במספרים קטנים בצפון-מזרח אתיופיה ובאריתריאה, ונכחד בצפון-מזרח סודאן.
- בובאל קוקה (A. b. cokii), מצוי בטנזניה וקניה.
הבובאל חי בעבר בארץ ישראל, שהיוותה את תחום התפוצה הצפוני ביותר שלו. הוא נכחד מנוף ישראל בתקופת הברזל, לפני כ-2,600 שנים, אולי בגלל גידול באוכלוסיית האדם באותה תקופה ובגלל צמצום שטחי המחיה של הפרסתנים הגדולים[1]. הוא נקרא "זֶמֶר" במקרא[2].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Tsahar E, Izhaki I, Lev-Yadun S, Bar-Oz G (2009) Distribution and Extinction of Ungulates during the Holocene of the Southern Levant. PLoS ONE 4(4): e5316.
- ^ לפי ממצאי ד"ר מנחם דור ב"החי בארץ ישראל בימי המקרא, המשנה והתלמוד"