בוכרה
שגיאות פרמטריות בתבנית:פירוש נוסף
פרמטרי חובה [ נוכחי ] חסרים
לשימושים אחרים, ראו  | |
| מדינה |
 אוזבקיסטן |
|---|---|
| תאריך ייסוד | בערך 500 לפני הספירה |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 263,400 (2009) |
| ‑ צפיפות | 6,700 נפש לקמ"ר (2009) |
| קואורדינטות | 39°46′00″N 64°26′00″E / 39.7666666666667°N 64.4333333333333°E |
| אזור זמן | UTC +5 |
| www.bukhara.uz | |
 | |
| הכניסה לארמון האמיר בבוכרה | |
| מדינה |
אוזבקיסטן |
|---|---|
| האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1993, לפי קריטריונים 2, 4, 6 | |
העיר בּוּכָרָה (באוזבקית: Buxoro, בפרסית: بُخارا) היא בירת מחוז בוכרה באוזבקיסטן, ואחת הערים הגדולות במדינה זו. פירוש השם הוא ככל הנראה "מנזר", או "מקום של עושר טוב". לעיר יש כינויים רבים.
אזור בוכרה היה במשך תקופה ארוכה חלק מהאימפריה הפרסית, ובמהלך ההיסטוריה הייתה בוכרה אחד ממרכזי התרבות האיראנית, כאשר האתרים הארכאולוגיים והאדריכליים שבה הם מעמודי התווך של ההיסטוריה והאמנות הפרסית. אולם מוצא התושבים הוא מהגירה פרהיסטורית של עמים הודו-ארים למקום מאזורים שמצפון-מערב לתת-היבשת ההודית.
היסטוריה
בוכרה היא אחת הערים העתיקות ביותר באוזבקיסטן, ולה ערך רב בעיצוב התרבות האזורית לאורך ההיסטוריה כולה. חפירות ארכאולוגיות גילו 20 מטרים של שכבות תרבותיות בהם נחפרו בתים, מבנים ציבוריים, תכשיטים וכלים שמתוארכים עד 2,500 שנה לפני זמננו, ולכן גילה המוערך של בוכרה הוא 2,500 שנה.
עקב היותה מרכז חשוב היוותה בוכרה מטרת כיבוש לאימפריות רבות שבאו ונעלמו במהלך ההיסטוריה של האזור והשפיעו עליה רבות. אלכסנדר מוקדון, שכבש את האזור, השאיר את חותמו בעיצוב מבנים בסגנון ייחודי שלא היה קיים לפני כן. האדריכלות והמנהגים החדשים השתנו בהתאם.
לאורך האלף הראשון לספירה שכנה העיר על דרך המשי וסוחרים רבים מסין, הודו ואיראן עברו דרכה וסחרו בשווקיה הרבים.
במהלך המאה השביעית, עם הגעתם של הערבים, התפשט האסלאם בבוכרה. בעיר החלו להיבנות מסגדים ומדרסות. במשך אלף השנים הבאות הארכיטקטורה השלטת הייתה דמוית כיפות עגולות אשר נבנו על ידי מיטב האדריכלים המוסלמים באותן תקופות.
בתקופה זו שלטו בעיר עמים שונים, ביניהם הקרא-ח'אנים, המונגולים, השושלת הטימורית, אמירות בוכרה שנקראה על שם העיר, ושנשלטה בפועל על ידי האימפריה הרוסית בסוף המאה ה-19.[1]
המאה ה-20
בוכרה וסמרקנד (העיר השנייה בגודלה באוזבקיסטן) מהוות יחדיו את שני המרכזים העיקריים של התרבות וההיסטוריה הטג'יקית. עובדה זו מצביעה ככל הנראה על הסיבה העיקרית לכך שמרבית אוכלוסיית בוכרה מהווה טג'יקים דוברי פרסית.
במהלך השלטון הסובייטי סופחו שתי הערים לרפובליקה הסוביטית של אוזבקיסטן, למרות מחאותיהם של הטג'יקים. מאז מופעלת בידי שלטונות אוזבקיסטן תוכנית קשוחה להתבוללות והטמעה תרבותית של הטג'יקים במדינה.
בוכרה היא גם ביתה של קהילה יהודית גדולה שאבותיה התיישבו במקום עוד בתקופת השלטון הרומי. המונח "יהדות בוכרה" משמש לעיתים לתיאור כל יהדות מרכז אסיה. מעקב אחר שושלת היוחסין של מרביתם, מגלה כי מקור אבות אבותיהם הוא בבוכרה.
אתרים
המרכז ההיסטורי של בוכרה הוא אתר מורשת עולמית של אונסק"ו. שוכנים בו מסגדים ומדרשות (בתי-ספר) רבים. בכיכר המרכזית נמצא פסלו של החכם נאסר א-דין, בתמונתו המסורתית: רוכב על חמור כשהוא ישוב הפוך ואוחז בזנב.
גלריה
חומות העיר העתיקה
החצר הפנימית של מסגד קאילן בעיר העתיקה
פנורמה
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה
|
|---|
- יהדות בוכרה בתקופת מלחמת העולם השנייה, באתר יד ושם
- מסע לבוכרה: העיר עם המסגדים והארמונות הכי מיוחדים וצבעוניים בעולם, באתר וואלה!, 19 בנובמבר 2017
הערות שוליים
- ^ "World History Maps & Timelines". GeaCron (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2017-07-14.
  | |
|---|---|
|
