בוספורוס
ערך זה עוסק במצר ים המפריד בין החלק האירופי של טורקיה לחלקה האסיאתי. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו 
בּוסְפורוּס (טורקית: Boğaziçi או İstanbul Boğazı, "מצר איסטנבול") הוא מצר ים המפריד בין החלק האירופי של טורקיה, רוּמֶלִי, לחלקה האסיאתי, אָנָדוֹלוּ. הבוספורוס מחבר בין ים מרמרה לים השחור. אורך המצר כ-30 קילומטר, רוחבו המרבי 3,700 מטר (בכניסה הצפונית) ורוחבו המינימלי 750 מטר (בין המצודות אנדולוהיסרי ורומליהיסרי). העומק במרכז המצר נע בין 36 ל-124 מטרים.
חופי המצר מאוכלסים בצפיפות, שכן העיר איסטנבול (שאוכלוסייתה מונה יותר מ-11 מיליון נפש) שוכנת משתי גדותיו.
שני גשרים חוצים את הבוספורוס. הראשון, המכונה "גשר הבוספורוס" או "גשר הבוספורוס הראשון", הושלם בשנת 1973 ואורכו 1,074 מטרים. השני, "גשר פתיה סולטאן מהמט" או "גשר הבוספורוס השני", שוכן כחמישה ק"מ צפונית לראשון; אורכו 1,090 מטרים ובנייתו הושלמה ב-1988.
מתחת לבוספורוס נבנתה מנהרה למסילת רכבת, מרמריי, שבנייתה הסתיימה ב-2013. כ-1,400 מטר מהמנהרה יעברו מתחת למצר, בעומק של כ-55 מטרים.
היסטוריה
מקור השם "בוספורוס" בצירוף המילים מיוונית "בוספּורוס". βοῦς, המתורגם לפרה, בקר או שור, πόρος מעבר. כלומר "מעבר הפרה", "מעבר הבקר" או "מעבר השור". השם מגיע מסיפור המיתולוגיה היוונית על מסעותיה של איו לאחר שזאוס הפך אותה להגנתה לפרה.
היוונים הקדומים כינו את המצר "בוספורוס של תראקיה", ומצר אחר (מצר קרץ, המחבר בין הים השחור לים אזוֹב) כונה "בוספורוס של קימריוס" Βόσπορος Κιμμέριος[1]). הם תרמו לבלבול גם בכך שכינו את האזורים שליד שני המצרים באותו השם (החרסונסוס של תראקיה, כיום גליפולי, והחרסונסוס של שומר, כיום הרפובליקה האוטונומית של קרים באוקראינה).
בשל חשיבות הבוספורוס להגנת איסטנבול בנו שליטי האימפריה העות'מאנית מצודות משני צדדיו: את אנדולוהיסרי ב-1393 ואת רומליהיסרי ב-1451. בשלהי ימי האימפריה העות'מאנית היא כונתה בידי האירופאים "האיש החולה על הבוספורוס" (או "האיש החולה מהבוספורוס"), כינוי המדגיש את חשיבות המצר, העובר בלב האימפריה.
חשיבותו האסטרטגית של המצר גבוהה גם היום, ומספר אמנות בינלאומיות מסדירות את תנאי המעבר של ספינות במים, החשובה בהן היא אמנת מונטרה.
ראו גם
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הבוספורוס |
הערות שוליים
