בחינת בגרות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־02:01, 15 בפברואר 2019 מאת יוסף (שיחה | תרומות) (הסרת תמונה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בחינת בגרות בגאוגרפיה

בחינת בגרות היא בחינה ממשלתית־ארצית מטעם משרד החינוך של ישראל, שמיועדת בעיקרה להערכת ידיעותיהם של תלמידים אינטרניים, בוגרי בית ספר תיכון (החל מ־2015, נבחנים רק תלמידי יא' ו־יב'[1]) ונבחנים חיצוניים במקצועות לימוד שונים. תלמיד שעמד בהצלחה בתנאי הזכאות לתעודת בגרות מבחינת ציוניו בבחינות אלה מקבל תעודת בגרות מטעם משרד החינוך לאחר מכן. ציוני בגרות הם המדד הנפוץ ביותר, לקבלה ללימודים אקדמיים לתואר ראשון והם נפוצים אף כמדד לחלק מהמסלולים האקדמיים שהם עוקפי תעודת בגרות.

בחינות בגרות נערכות במקצועות חובה ובנוסף נערכות בחינות בגרות במקצועות בחירה (הנקראים גם "מקצועות מורחבים" או "מקצועות מתוגברים") הנחלקים למקצועות עיוניים ולמקצועות טכנולוגיים.

בחינות הבגרות מתקיימות בשני מועדים: מועד קיץ שהוא המועד המרכזי ביותר ובו מתקיימות כל בחינות הבגרות כולל מקצועות הבחירה (מכונה גם "תקופת הבגרויות") ומועד חורף שהוא מועד מצומצם יותר ונערכים בו רק מקצועות החובה. ניתן להיבחן בבחינות הבגרות בצורה אינטרנית של תלמידי תיכון או נבחני משנה בוגרי תיכון ובצורה אקסטרנית דרך שלוחת בחינות חיצונית מטעם משרד החינוך הפועלת ברחבי ישראל.

אגף הבחינות של משרד החינוך אחראי על ניהול מערך בחינות הבגרות. כתיבת בחינות בגרות במקצועות עיוניים נעשית בשיתוף פעולה עם מכון הנרייטה סאלד ובמקצועות טכנולוגיים עם מט"ח.

מערך בחינות הבגרות מקיף 25 מקצועות חובה ו־ 102 מקצועות בחירה, המתחלקים ל־44 מקצועות עיוניים לבחירה ו־58 מקצועות טכנולוגיים לבחירה. כמו כן, מתקיימים גם 24 מקצועות ייחודיים (קיבלו אישור מיוחד של משרד החינוך ונלמדים בבתי-ספר מסוימים). מתוך מקצועות הבחירה, 68 מקצועות הן ברמת 3 יחידות לימוד, 3 ברמת 4 יחידות לימוד ו־43 ברמת 5 יחידות לימוד. ב־12 מקצועות התקיימו בקיץ תשע"ג גם בחינות בגרות ממוחשבות.[2] במהלך הבגרות, ההיקף הלוגיסטי מכיל כ־2 מיליון מחברות בחינה. את הבחינות בודקים כ־4,000 מורים שקיבלו הדרכה מיוחדת, וכן כ־6,000 מעריכים, המתמקדים בבחינות בעל פה, בחינות מעבדה וכדומה.[3]

יחידת לימוד

יחידת לימוד (ראשי תיבות: יח"ל) היא ניקוד בתעודת הבגרות עבור המקצוע הנלמד (או המורחב כמגמה) המייצג מאפיינים עבור מידת ההעמקה במקצוע, רמת קושי הבחינה והן את מספר שעות הלימוד באותו המקצוע. בחלק מן המקצועות נדרשים לענות על מספר שאלונים, כשכל אחד נחשב כמספר מסוים של יחידות, בחלק השאלון נחשב כ"השלמה". עבור חלק מן המקצועות יחידות הלימוד הן קבועות, חלק מיוחסות למקצועות חובה שניתן להרחיב כמגמה וחלק מחולקות לרמות (בעיקר באנגלית ומתמטיקה). סך יחידות הלימוד המינימלי הנדרש עבור זכאות לתעודת בגרות הוא 21, וכולל את מקצועות החובה.

מקבילתה האקדמית היא נקודת הזכות הנקבעת על פי מספר השעות השבועיות המוקצות ללימוד הקורס, ומשפיעה על השקלול הסופי של הציונים בתואר ועל עלות הקורס שמחושבת (בחלק מהמקרים) לפי נקודות זכות. בשונה מיחידות לימוד, היא אינה מתייחסת לרמת הקורס. בכל תואר קיים סף נקודות זכות הנדרש עבור התואר. בתארים מסוימים קיימת בחירה בין מקבצי קורסים, כאשר נדרש לבחור כמות מסוימת מתוך המוצע ובחלק נדרשת השלמה באמצעות קורסים כלליים.

מקצועות חובה

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – מקצועות חובה

במגזר היהודי הכללי

מקצוע[4] 2 יח"ל 3 יח"ל 4 יח"ל 5 יח"ל
מתמטיקה השיטה הישנה:
035001
035002
035003
(ידועים גם כ־001, 002 ו־003)
שיטה החדשה:
35801 311
35802 312
35803 313
(ידועים גם כ־801, 802 ו־803)
השיטה הישנה:
035003
035004
035005
(ידועים גם כ־003, 004 ו־005)
השיטה החדשה:
35804 314
35805 315
(ידועים גם כ־804 ו־805)
השיטה הישנה:
035005
035006
035007
(ידועים גם כ־005, 006 ו־007)
השיטה החדשה:
35806 316
35807 317
(ידועים גם כ־806 ו־807)
אנגלית השיטה הישנה:
401, 016102 (A)
402, 016103 (B)
403, 016104 (C)
השיטה הישנה:
403, 016104 (C)
404, 016105 (D)
405, 016106 (E)
השיטה החדשה:
שאלון D הומר בשאלון ספרות
השיטה הישנה:
405, 016106 (E)
406, 016107 (F)
407, 016108 (G)
השיטה החדשה:
שאלון F הומר בשאלון ספרות
עברית: הבנה, הבעה ולשון


(מכונה בתעודת הבגרות
"הבעה עברית")

חלק א': 11107 210
חלק ב': 11108 211
היסטוריה השיטה הישנה:

חלק א': 022115 220
חלק ב': 022116 221

השיטה החדשה:

022281

022303 024
(השלמה ל־5)
ספרות 904441 005 008302, 107
(השלמה ל־5)
תנ"ך 001203, 137 001104, 203 001105, 204 001102, 205
אזרחות 034204 175
(שאלון מורחב
המוצע לנבחני
משנה בלבד)
034114
(תלמידי תיכון
ונבחני משנה)

סמלי השאלונים בני 6 הספרות מיועדים לנבחנים אינטרנים, שהם תלמידי תיכון ונבחני משנה. סמלי השאלונים בני 3 הספרות מיועדים לנבחנים אקסטרנים. ברוב המקרים, קיימים שאלונים זהים במערכות האינטרנית והאקסטרנית.‍‍

במגזר החרדי

במגזר החרדי קיים שוני בשאלוני החובה, הכוללים בין היתר שאלונים שונים עבור המקצועות תנ"ך והיסטוריה.

מקצוע 2 יח"ל 3 יח"ל 4 יח"ל 5 יח"ל
מתמטיקה (חובה 3 יחידות בלבד) השיטה החדשה:

35801 311
35802 312
35803 313
(ידועים גם כ־801, 802 ו־803)

השיטה החדשה:

35804 314
35805 315
(ידועים גם כ־804 ו־805)

השיטה החדשה:

35806 316
35807 317
(ידועים גם כ־806 ו־807)

אנגלית (חובה 3 יחידות בלבד) 401 016102 (A)

402, 016103 (B)
403, 016104 (C)

השיטה הישנה:

403, 016104 (C)
404, 016105 (D)
405, 016106 (E)
השיטה החדשה:
שאלון D הומר בשאלון ספרות 414

השיטה הישנה:

405, 016106 (E)
406, 016107 (F)
407, 016108 (G)
השיטה החדשה:
שאלון F הומר בשאלון ספרות 416

עברית: הבנה, הבעה ולשון


(מכונה בתעודת הבגרות
"הבעה עברית")

חלק א': 244

חלק ב': 245

היסטוריה 223
ספרות או יהדות 111 (ספרות) 216 (יהדות) 217 + 218 (יהדות)
תנ"ך 208 209 + 214 + 215
אזרחות 177

מגזרים נוספים

במגזרים הערבי והדרוזי יש שוני בחלק ממקצועות החובה: את בחינת החובה בהבעה עברית מחליפה בחינת חובה בערבית, וכן נוספת בחינה חובת בעברית. בנוסף, הנבחנים ממגזר זה אינם מחויבים בבחינות בספרות ובתנ"ך. בנוסף, הבחינות בהיסטוריה מתקיימות בנוסח שונה.

מקום וזמן בחינת הבגרות

בחינת בגרות אינטרנית מתקיימת בבית הספר בו נרשמו לבחינה, ובחינת בגרות אקסטרנית נערכת במקום שנקבע על ידי משרד החינוך.[5] הנבחנים (האינטרנים) שהם תלמידים מקבלים בדרך כלל עד יומיים חופש לפני הבגרות, ואינם לומדים ביום הבגרות, אלא מגיעים לבית הספר רק כדי לענות על בחינת הבגרות. בכיתת לימוד נבחנים בדרך כלל עד כ־20 איש.

הנבחנים בבחינות בגרות נדרשים להירשם מראש לבחינה, דרך בית הספר (במקרה של נבחנים אינטרנים, כולל בוגרי בתי ספר) או דרך שלוחת הבחינות האקסטרנית או האינטרנט (במקרה של נבחנים אקסטרנים). נבחנים שהם תלמידי בית ספר אינטרנים, ונבחנים אקסטרנים מתחת לגיל 18, אינם מחויבים בתשלום עבור הבחינות; עד מועד חורף 2017 נבחני משנה אינטרנים ונבחנים אקסטרנים מעל גיל 18 נדרשו לשלם עבור כל יחידת לימוד 30 ש"ח, בנוסף נבחנים אקסטרנים נדרשו לשלם על פתיחת תיק נבחן. החל ממועד חורף 2017 בחינות הבגרות הן חינם לכלל הנבחנים.

בתי הספר מגישים למשרד החינוך את רשימת נבחני המשנה הבוגרים באופן ממוחשב, עד תאריך מסוים שנקבע מראש. עבור כל נבחן מונפקת מדבקת נבחן, שבלעדיה לא ניתן בדרך כלל להיבחן. במקרה של תלמידי תיכון, מונפקות מדבקות נבחן לכל התלמידים בכיתות המתאימות, והיבחנותם מותנית רק בהזמנת מספר מספיק של שאלונים.

בחינת בגרות אורכת מספר שעות ואורכה נקבע על ידי משרד החינוך בהתאם למשתנים כמו: מקצוע, רמה, כמות החומר, כמות השאלות שנדרש לענות (לעיתים ישנה בחירה: הבחירה יכולה להיות בין פרקים, בין שאלות ובין סעיפים בשאלה, לדוגמה נדרש לענות על 2 סעיפים בשאלה. לעיתים ישנו גם פרק חובה, ובין שאר הפרקים יש בחירה כאשר חובה לענות על מספר מסוים של פרקים) וכדומה. במהלך חצי השעה הראשונה של הבחינה נאסרת יציאה של נבחנים אל מחוץ לחדר הבחינה. נבחן שהגיע באיחור עד חצי השעה הראשונה לאחר תחילת הבחינה יורשה להיכנס לחדר הבחינה רק לאחר שיופנה על ידי רכז הבחינות ויקבל את אישורו לכך. ככלל לא יאושר זמן נוסף עקב האיחור, אלא אם יתקבל אישור ממטה הבחינות. לנבחן המאחר מעל חצי שעה אין לאפשר כניסה לבחינה, אלא באישור מטה הבחינות. כמו כן, המורים המגישים לבגרות באותו מקצוע גם הם מקבלים את שאלון הבגרות בתחילת הבחינה, על מנת שיוכלו לזהות בעיות בבחינה (בניסוח, ברמה, שגיאות בפתרון השאלה וכו') ולדווח על כך למשרד החינוך, כדי לבצע שינויים ולעדכן את הנבחנים.

בחינות הבגרות מתקיימות בשני מועדים עיקריים: מועד קיץ (בחודשים מאי עד יולי) ומועד חורף (בחודשים ינואר ופברואר). מועד הקיץ הוא המועד העיקרי, ובו מתקיימות כל בחינות הבגרות. במועד חורף מתקיימות בחינות במקצועות החובה בלבד (כולל הרמות הגבוהות של מתמטיקה ואנגלית), ולנבחנים אקסטרנים גם ב־3 יחידות בגאוגרפיה. בחינות החורף לתלמידי יא' בוטלו החל מ־2015.[6] בתי הספר נוהגים להגיש את תלמידיהם לרוב הבחינות במועד קיץ, בסוף שנת הלימודים, ומועד חורף יכול לשמש עבור שיפור הציון (אם כי ניתן להשתמש לצורך זה גם בכל מועד אחר). באמצע יולי, לאחר מועד קיץ, מתקיימות בחינות מועד ב' במקצועות מתמטיקה ואנגלית, ועל כן נוהג משרד החינוך לפרסם את ציוני מועד קיץ במקצועות אלה לקראת בחינת מועד ב' (אך לא תמיד לפני תום ההרשמה), כדי לאפשר לנבחנים להחליט האם לגשת לבחינה.

שאריות שנותרות מהבחינה (טופסי משגיחים, שאלונים ומחברות בחינה) נותרות בידי בית הספר, שלרוב מאחסן אותם במקום המיועד לבחינות הבגרות. בשאלוני הבגרות נעשה שימוש לאחר מכן לשם הכנה של נבחנים בשנים הבאות, על ידי המורים המגישים לבחינה.

קיימת אפשרות להיבחן בבחינות הבגרות בחו"ל. הבחינות בחו"ל נערכות במועד קיץ בלבד, ונערכות בנציגות הרשמית של ישראל הקרובה למקום מגוריו של הנבחן. ההרשמה לבחינות, נערכת מ-1 בינואר ועד 15 במרץ. פתיחת התיק תעשה באמצעות שלוחות הבחינות והתיקים יועברו לשלוחת ירושלים. התעריף ליחידת בחינה, גבוה מזה שבישראל, ויש לברר מהו לפני כל מועד רישום.[7]בדומה לכך, באקדמיה, האוניברסיטה הפתוחה, כמוסד לימודי המאפשר למידה מרחוק מאפשר להיבחן גם מחוץ לארץ, דרך נציגויות ישראל בחו"ל (שגרירויות או קונסוליות).[8]

ההתנהלות בבחינת בגרות

קיימים שני סוגים של בחינות בגרות: בחינה תאורטית (בכתב) ובחינה מעשית. בבחינה התאורטית קיימות גם בחינות ממוחשבות. כאן תתואר ההתנהלות בבחינה תאורטית.

בחינת הבגרות מתנהלת בצורה דומה לבחינות אקדמיות בקורסים הנערכות במוסדות להשכלה גבוהה, כגון אוניברסיטה. בכיתה הנבחנת מוצב משגיח שאיננו מורה של מקצוע הבחינה. ליד כל שולחן יושב נבחן יחיד (לכן יש רק נוסח אחד לבחינה, למעט הבחינה באנגלית שלה קיימות שתי גרסאות הנבדלות בסדר התשובות הסגורות). בתחילת הבחינה הנבחנים מתבקשים להניח כל ציוד שאינו מותר בשימוש (כמופיע ב"חומר עזר מותר בשימוש" בדף הראשי של השאלון) ליד המשגיח. בחלק מבתי הספר היה נהוג בעבר הוצאת שאלות של נבחנים למורים בעת הבחינה והחזרת תשובות המורים לנבחנים, אך זה הופסק בשנת תש"ע[דרוש מקור], כיוון שלמשגיחים לא הייתה תמיד אפשרות לוודא שהתשובות שהועברו הן כלליות או הבהרות ואינן תשובות לשאלות.

מחברת הבחינה

המחברות נארזות ונמסרות למשגיחים במנת מחברות בצירוף דוח בחינה על פי סדר הישיבה בחדרי הבחינה, כך שניתן יהיה לבדוק ולספור את מספר המחברות בזיקה לתלמידים ולמספרי תעודת הזהות שלהם.[9] כל נבחן מקבל מחברת בחינה שעליה הנבחן עונה על הבחינה. המחברת מורכבת מ־16 גליונות כתיבה וניתן לצרף אליה דפי כתיבה נוספים. על הכריכה כתובים החוקים להתנהגות בזמן בחינת בגרות, כגון טוהר הבחינות, ועליה מדביקים שתי מדבקות (יפורט בהמשך). הנבחן יכול לסמן עמודים מסוימים שאינו רוצה שייבדקו כטיוטה על ידי סימון קו לאורך העמוד או כתיבת המילה "טיוטה" בראש העמוד. במצב שבו הנבחן ענה על יותר ממספר השאלות הנדרש בבחירה, תיבדקנה השאלות הראשונות לפי סדר הופעתן במחברת. יוצא דופן לכך הן בחינות הבגרות במתמטיקה ל־3 יחידות שפועלות בשיטת הצבירה - נבדקות כל השאלות שנענו וניתן לקבל עד 150 נקודות, ובכל מקרה בו הציון מעל 100, הציון הסופי ייחשב כ־100. הנבחן נדרש לשמור על שלמות המחברת כדי למנוע את פסילת הבחינה. ניתן לענות בעט כחול או שחור בלבד ואסור להשתמש בעיפרון או בטיפקס.

סריקת מחברות

החל משנת 2012 שונה עיצוב המחברות, כחלק מהחלטת משרד החינוך לבצע סריקה של המחברות על ידי מחשב בטרם תיבדקנה, לדפי המחברת נוספו שוליים אפורים מודגשים. השוליים נגזרים ואוסף הדפים שממנו הייתה עשויה המחברת נסרק באמצעות סורק מוזן נייר דו־צדדי. השינוי אמור להקל על בדיקת הבחינות על ידי המעריכים, העברתם למעריך ומניעת אובדן של מחברות שעלול לגרום לדרישה לבחינה חוזרת לנבחן.[10][11]

השאלון

הדף החיצוני כולל מידע על השאלון ואת הוראות הבחינה: סוג הבחינה (בגרות לבתי ספר על יסודיים, בגרות לנבחנים אקסטרניים, גמר לבתי ספר לטכנאים ולהנדסאים), מועד הבחינה, סמל השאלון (קוד בן 6 ספרות), נספח, מקצוע, רמה (יחידות לימוד), משך הבחינה, מבנה השאלון ומפתח ההערכה, חומר עזר מותר בשימוש, הוראות מיוחדות והערות (אם יש). השאלון נשאר בדרך כלל אצל הנבחנים בסוף הבחינה, למעט בבחינות בהן השאלון ומחברת הבגרות משולבים ("שאלון מובנה"), למשל באנגלית, לשון ובחלק מהשאלונים במתמטיקה.

נוסחאון

בבחינות במקצועות שבהן יש צורך בנוסחאות (כגון מתמטיקה ופיזיקה) מקבלים נוסחאון, חוברת המכילה את הנוסחאות המשמשות במקצוע הבחינה. הנוסחאון אינו מכיל את כל הנוסחאות של המקצוע שנדרשות לשימוש על ידי הנבחנים בבחינה. בין הסיבות לכך: הנוסחאון עשוי לכלול נוסחה כללית או דומה לנוסחה המבוקשת, או שהנבחן נדרש לזכור נוסחאות מסוימות בעל פה (לדוגמה, נוסחאות לחישוב אינטגרל של פונקציה). קיימים הבדלים בנוסחאון בהתאם למספר יחידות הלימוד (במתמטיקה יש נוסחאון אחד לכל אחת מהרמות – 3, 4 ו־5 יחידות), ובמקצועות מסוימים יש דף נוסחאות מורחב שניתן כהקלה לתלמידים בעלי לקויות למידה, וכולל נוסחאות נוספות שלא נכללו בדף הנוסחאות הרגיל.

מדבקות הנבחן

ישנם שני סוגי מדבקות – מדבקת נבחן ומדבקת שאלון. עבור הנבחן מונפקות 2 מדבקות. הנבחן נדרש להזדהות, לעיתים באמצעות תעודה מזהה, ויינתן לו על ידי המשגיח מדבקות עם פרטיו האישיים. מונפקות עבור כל נבחן 2 מדבקות מכל סוג, אף על פי שבפועל נעשה שימוש רק באחת מהן. קיימים 2 סוגי מדבקות: "מד. 1" מודבקת על גבי מחברת הבחינה (ואינה מכילה את שם הנבחן), ו־"מד. 2", אשר מופיע בה שם הנבחן ומשמשת גם לאיתור המדבקה המתאימה לנבחן, מודבקת בדו"ח של המשגיח לפי הסדר בו יושבים הנבחנים (משמש, בין היתר, לאיתור העתקות). על 2 המדבקות מופיע ברקוד עם מספר תעודת הזהות של הנבחן, מתחתיו מופיעים, משמאל לימין: מספר תעודת זהות, סמל המוסד, כיתה בגימטריה (לדוגמה: כיתה יב' 1 תסומן כך: 12/01), ומועד הבחינה בפורמט MM/YY (לדוגמה: אפריל 2024 יסומן כך: 04/24). מתחת לפרטים אלו יופיע ב"מד. 2" מספר הנבחן ברשימה, שמו, וסוג המדבקה ("מד. 2"). ב"מד. 1" יופיע רק סוג המדבקה. מדבקת השאלון כוללת למעלה את מספר השאלון ולעיתים פרטים נוספים. באמצע מופיע ברקוד, ולמטה מופיעים שם השאלון ומספר יחידות הלימוד (מקוצר: יח"ל). לנבחנים בעלי הקלות מודבקות מדבקות נוספות על גבי מחברת הבחינה בדבר סוג ההקלה שניתנה להם.

הקלות (התאמות) לנבחנים בעלי לקות למידה[12]

  • הארכת זמן (תינתן ע"פ הצורך למשך 25% / 30% / 50% מאורך הבחינה המקורי)
  • הגדלת הגופן בו מודפסת הבחינה
  • דפי נוסחאות מורחבים במקצועות בהן קיים נוסחאון
  • שימוש במילון אלקטרוני באנגלית (בעבר וכיום לכולם יש את הזכות)
  • הקראת שאלונים (או השמעתם על גבי קלטת / נגן MP3)
  • התעלמות משגיאות כתיב
  • בחינה בעל פה
  • שעתוק של הבחינה (בוחן שכותב את הבחינה מחדש כי כתב היד של הנבחן אינו קריא)
  • עריכת בחינות מותאמות
  • המרת הבחינה במתמטיקה במקצוע אחר

נהלים וטוהר הבחינות

טוהר הבחינות מגדיר את התנהגות הנבחן במהלך הבחינה – שמירה על כללי אתיקה, ובפרט עבודה עצמית במהלך הבחינה והימנעות מהכנסת אמצעי תקשורת וסיכומים לחדר הבחינה, כדי שתשקף את ידיעותיו של הנבחן בצורה הטובה ביותר. בין היתר, כללי ההיבחנות כוללים:

  • אין להיעזר באף אדם נוסף.
  • אין לשוחח עם אחרים.
  • אין להשתמש במכשירים אלקטרוניים (כאלה המשמשים לקשר או להשמעת מדיה).
  • אין להעביר פתקים.
  • אין להשתמש בספרים, ברשימות ובאמצעי עזר נוספים, פרט לאמצעי העזר המותרים בשימוש.

משרד החינוך יוכל לנקוט צעדים משמעתיים נגד נבחן שנמצא אשם בהפרת טוהר הבחינות[13]:

  • פסילת הבחינה והשעיית הזכאות לתעודה עד להיבחנות חוזרת באותו מקצוע.
  • השעיית האפשרות להיבחנות חוזרת למספר קצוב של מועדים, עד 3 שנים.
  • השעיית הנבחן מהיבחנות בכל המקצועות שנותרו לו לפרק זמן של עד 3 שנים.
  • ביטול כל הבחינות שבהן הספיק הנבחן להיבחן או חלקן.
  • העברת העניין לטיפולו של היועץ המשפטי של משרד החינוך או למשטרה, על פי חומרת המקרה, כפי שתראה לנכון ועדת טוהר הבחינות.

איתור עבירה על טוהר הבחינות יוכל להתבצע במהלך הבחינה על ידי המשגיח או על ידי המעריך, בזיהוי של סימנים חשודים, כגון: פתרון ללא דרך, טעות זהה אצל שני נבחנים, נוסח זהה של תשובה. זאת גם על ידי סדר מקומות הישיבה שמתועד בדו"ח המשגיח.

בדיקת הבחינות וערעור

ציון הגשה לבגרות

ציון הגשה (הנקרא גם "מגן" בסלנג או "ציון שנתי") הוא ציון שניתן על ידי בית הספר שאיתו ניגש תלמיד התיכון לבחינת הבגרות, ומהווה כמעט תמיד 50% מציונו הסופי בשאלון. ציון ההגשה נועד לשקף את רמת ידיעותיו של התלמיד במקצוע לימוד מסוים, ולמנוע ציון מקרי בבחינת הבגרות והוא בדרך כלל מהווה הציון השנתי של התלמיד במקצוע. ציון ההגשה המקסימלי הוא 100. ניתן לשנות ציון הגשה עבור הגשה לאותו שאלון על ידי למידה מחודשת של המקצוע בהיקף של לפחות מחצית משעות הלימוד הנדרשות והיבחנות בבחינת מתכונת נוספת. ציון ההגשה מורכב בדרך כלל משקלול שבו ניתנים 70% לציונים בבחינות במהלך שנת הלימודים (ממוצע ציוני התעודה בשתי המחציות) ו־30% לציון בחינת המתכונת.

לציון ההגשה 3 מטרות:

  • להראות את רמת התלמיד בלימודיו בבית הספר.
  • להפחית סיכוי לכישלון בבחינה במידה עקב מתח והתרגשות התלמיד.
  • להכין את התלמיד לבחינת הבגרות על ידי בחינה דומה.

עבור תלמידי בתי ספר (אינטרנים), ציון הבחינה משוקלל עם הציון הבית־ספרי (לרוב כממוצע) לשם חישוב הציון הסופי בשאלון ומחויב להיות בעל ציון הגשה כדי להיבחן, שמשמש בתעודת הבגרות. לעומתם, עבור נבחנים אקסטרנים ועבור נבחני משנה אינטרנים, ציון הבחינה הוא הציון הסופי בשאלון.

ציון הבגרות הסופי יחושב ברוב המקרים כממוצע של ציון ההגשה וציון הבחינה עצמה. במקרים בהם יש פער בית־ספרי גבוה בין ממוצע ציוני ההגשה לממוצע ציוני הבחינה – משרד החינוך עשוי להפחית את משקלו של ציון המגן ל־30% או ל־10% (שקלול דיפרנציאלי).[14] עם זאת, אף פעם לא מבוטל לגמרי משקלו של ציון ההגשה, ולעולם לא מדובר במקרה של תלמיד בודד, אלא רק במקרה של הפרש או פער בית־ספרי.

ציון סופי בשאלון בגרות מעוגל כלפי מעלה. לדוגמה, אם ציון ההגשה הוא 90, וציון הבחינה בפועל הוא 85, ציונו הסופי של התלמיד יהיה 88 ולא 87.5.

כדי להתמודד עם העובדה שלבית הספר יש אינטרס להעלות את ציוני ההגשה של תלמידיו שלא בצדק, ובכך להביא לרמת ציונים גבוהה יותר, נוקט משרד החינוך שיטות שונות כדי למנוע זאת, כגון שיטת השקלול הדיפרנציאלי שהוזכרה לעיל.

תהליך הבדיקה

הבחינות נבדקות על ידי מעריכים, מורים שמלמדים את המקצוע בו נערכה הבחינה ומגישים לבגרות במקצוע שהועסקו לשם בדיקת בחינות בגרות מטעם משרד החינוך. בתהליך בו נעשה מיון של המחברות למעריכים דואגים שמחברות מבית ספר אחד יועברו למורים שאינם מלמדים באותו בית ספר, כדי לשמור על בדיקה אובייקטיבית של הבחינה, ובנוסף הבחינה נבדקת בצורה אנונימית (ללא שם הנבחן). מעריכים מקבלים תשלום על כל בחינה שהם בודקים. ברוב המקצועות כל בחינת בגרות נבדקת פעמיים, על ידי שני אנשים שונים, וכל בדיקה נקראת "הערכה". על המחברת כתובות "הערכה ראשונה" (שהיא הבדיקה הראשונה), "הערכה שנייה" (הבדיקה השנייה) ו"הערכה שלישית". הממוצע בין ההערכות הוא הציון הסופי בבחינה. אם הפער בין שני הציונים גדול מהרגיל (מספר שנקבע מראש בכללי משרד החינוך), מועברת הבחינה לבוחן שלישי מומחה בתחום (המכונה "מעריך בכיר"), אשר בודק אותה פעם שלישית והציון הסופי נקבע על פי בדיקתו. המחברת נבדקת על ידי המורה באמצעות מחוון המפרט את הדרישה מהנבחן בכל שאלה ואת הניקוד על כל חלק בשאלה, כולל הורדת ניקוד על טעויות מסוימות או פרטים שלא צוינו. הנבחן יכול לערער על ציון הבחינה עד 60 יום מתאריך קבלת הציון.

משרד החינוך מעביר את סריקת המחברות לבית הספר על מנת להגיש ערעור על ציון הבגרות. הנבחן והמורה המקצועי עוברים על המבחן ומערערים במידת הצורך. מחברות הבחינה מועברות לאחסון בארכיון מרכז הבדיקה של בחינות הבגרות לתקופה מוגדרת ומוגבלת. בתום תקופת האחסון, המחברות יועברו לגניזה ממשלתית לתקופה של שנתיים.[15]

באמצעות הטופס שממלא המשגיח בו מוצב הסידור של הנבחנים, נבדקת אפשרות להעתקה. במקרים בהם יש חשד להעתקה או עבירה על "טוהר הבחינות" הנבחן יהיה עלול לקבל "חשד" (במקרים מסוימים כל הנבחנים באותו חדר מקבלים "חשד"). במקרה כזה, אין אפשרות לגשת לבחינה נוספת לתקופה של עד 3 שנים,[16] אלא אם יוסר ה"חשד" על ידי ערעור בכתב.

במקרים מיוחדים ניתנים ציונים חריגים וההיבחנות אינה נחשבת:[17]

  • 333 – צ.מ (ציון מינימלי במתמטיקה, ציון בין 5 ו־14 בשאלון 003 במתמטיקה)
  • 666 – חסם (ציון נמוך מ־5 נקודות)
  • 777 – חשד להעתקה
  • 888 – מעוכב ציון
  • 999 – פסילה עקב העתקה

נבחן הרוצה לשפר את ציונו בשאלון שכבר ניגש אליו (בין אם דווח לו הציון בבחינה או לא) רשאי להירשם לבחינה נוספת, בה בדרך כלל ייגש עם אותו ציון בית ספרי, אך ייתכן שיוכל לקבל ציון בית ספרי חדש (בדרך כלל ניתן לקבל ציון חדש רק בלמידה בקבוצה, כמו תגבורים). הציון הסופי שיילקח לתעודת הבגרות יהיה הגבוה מבין הציונים שקיבל בכל הפעמים שניגש לבחינה באותו שאלון, אלא אם כן קיבל "חשד בהעתקה" (שלא הוסר או הוגדר לבסוף כ"פסילה") באחת הפעמים שנבחן ואז יבוטלו כל הציונים הקודמים. במקרה זה, כל הציונים הקודמים מבוטלים והציונים החל מהבחינה הבאה בה ייבחן באותו שאלון ייחשבו.

מניעת זיופים והדלפות

הסמליל של בית־הדפוס "המדפיס הממשלתי"

במשרד החינוך נוקטים במספר צעדים למניעת זיופים והדלפות:

  • שאלוני הבגרות ומחברות הבחינה מודפסים בבית־הדפוס "המדפיס הממשלתי" שבבעלות מדינת ישראל.
  • הדפים שמהם עשוי השאלון מסומנים בסימנים אדומים וכחולים, כנהוג במסמכים רשמיים אחרים של מדינת ישראל.
  • מחברות בחינה מהודקות בסיכת אומגה ומצוידות בפס טשטוש פנימי (שאין לכתוב עליו) המיועדות לסריקה.
  • מידות הדפים שבהם נעשה שימוש הן מידות מיוחדות, אך נראות כמידות מוכרות:
השאלון נראה לכאורה בנוי מדפי A5 כאשר מקופל או A4 כאשר פרוש, אך מידתו גדולה יותר – מידת הנייר המדויקת היא 249 × 352 mm בצורתו הפרוסה.
מחברת הבחינה כרוכה בבריסטול, דפי הכתיבה הם שורות/משבצות, דפי משבצות שמסומנים עליהם גם שורות במרווח של 2 משבצות, וגודל הנייר הנראה לכאורה עשוי מדפי A4 כאשר מקופל או A3 כאשר פרוש, בנוי ממידה קטנה יותר – מידת הנייר המדויקת היא 289 × 386 mm בצורתו הפרוסה.
  • כאשר מדובר בבחינת בגרות ממוחשבת, קובץ הבחינה המוצפן ניתן להורדה רק כחצי שעה לפני הבחינה. הסיסמה לכניסה לבחינה מתפרסמת רק כרבע שעה לפני תחילת הבחינה.
  • בניית הבחינה נעשית בפיקוח ושמירה על סודיות, במהלך כתיבת הבחינה נערכת בקרת איכות.
  • השאלון נשמר בכספות עד למועד הבחינה.
  • השאלונים מועברים ישירות אל בתי הספר בעזרת דואר שליחים.[18] עד קיץ 2015, הועברו השאלונים 24 שעות טרם מועד הבחינה לסניפי דואר ישראל במעטפות סגורות. ביום הבחינה מועברים השאלונים לבתי הספר, כשהמנהלים מחויבים לפתוח את המעטפות דקות ספורות לפני תחילת הבגרות ולחלקם לנבחנים.[19]

למרות אמצעי שמירת הסודיות, בחינות בגרות הודלפו מספר פעמים לאורך השנים, במקרים בהם זה התגלה נערכה חקירה משטרתית על גנבת השאלות ועבירה על "טוהר הבחינות".

תהליך כתיבת השאלון

תהליך ההכנה וההפקה של שאלון הבחינה מתבצע כחצי שנה לפני מועדה, על ידי המפקח על המקצוע, יחד עם עוד 5-6 מורים, כשבאותה שנה הם אינם מגישים תלמידים לבגרות. לאחר שהבחינה עוברת את כל האישורים הרלוונטיים היא מתורגמת לערבית במידת הצורך ומועברת למדפיס הממשלתי, שם היא נמצאת רוב הזמן. ראשית מתבצעת הכנת טיוטת שאלון ודגם תשובות בישיבות "ועדת השאלון" – כל אחד מחברי הצוות מגיש שאלות שהכין (בחלק מן המקצועות נעשה שימוש במאגר שאלות קיימות), ובפגישות הם פותרים אותן, על מנת לבדוק את הזמן הנדרש לפתרון, רמת השאלה ואינדיקציה לטעויות. אם השאלה איננה ברמה המתאימה (קלה מידי לרמה הנבחנת או קשה מידי) נערכים בה שינויים כדי להתאים אותה לרמה. לאחר סיום בניית השאלות והפרקים בשאלון, נערכים בדיקה של המבנה הלשוני והמבנה של השאלות. לאחר מכן, לאחר עריכה ראשונה, עוברת הטיוטה מספר אישורים, בין השאר על ידי מורים ותיקים והמפמ"ר, עד לאישור הסופי, אז השאלון מוקלד ומודפס בבית דפוס ונשמר בכספות עד למועד הבחינה.

כתיבת הבחינה, הקלדתה ועריכתה נעשית על ידי אנשים שונים, כאשר ישנם בעלי תפקיד להקליד את הבחינה לפי המבנה, תוך הקפדה על הגהה – שמירה על שימוש בעברית תקינה ועל ניסוח ברור וחד משמעי, כתיב, פיסוק (כולל שימוש בתווים תקניים בהתאם לשפת הטקסט, בעיקר בקו מפריד ומקף, שמירה על הזחות וריווח ומבנה מסמך קריא), שימוש בשרטוטים, גרפים, או קטעי קוד בהתאם לבחינה.

מסמכי הלימה לבגרות

מיקודית באזרחות

בסיום שנת הלימודים, החל מיוני 2013, מפורסמים באתר משרד החינוך מסמכי הלימה (עבור שנת הלימודים שאחריה) המפרטים את נושאי הבחינות. מסמכים אלו, המחולקים על פי נושאי הבחינות, פורשים את החומר שיכלל במבחן מתוך תוכנית הלימודים. חלק מהחומר הנמצא בתוכנית הלימודים ואמור היה להימצא במבחן, אינו נמצא בהם ולכן לא יופיע במבחן. מסמכים אלו זהים למועד הקיץ ולמועד החורף שאחריו, ומשתנים אחת לשנה בסיום שנת הלימודים. לדוגמה: מסמכי ההלימה שפורסמו ביוני 2013, חלים על מועדי קיץ 2014 וחורף 2015.

לפרסום מסמכי ההלימה שתי מטרות:

  • להתאים את מספר שעות הלימוד המוקצות ללימוד המקצוע, לחומר הלימוד בפועל, כך שיילמד רק חלק מתוכנית הלימודים. זאת, בניגוד למטרת המיקוד (שקיים עד מועד חורף 2014), שהייתה לגרום לכך שהתלמידים ילמדו בכיתה את החומר כולו אך ייבחנו רק על חלק ממנו.
  • להעלות את אחוזי ההצלחה בבחינה (כגורם המקל על הבחינה).

החל ממועד הבגרויות קיץ 2011, הוחלט לא לפרסם מיקוד במקצוע מתמטיקה וכן בשאלון המכניקה במקצוע פיזיקה, כיוון ששינוי החומר גורם לחוסר בידע הנדרש בהמשך במוסדות להשכלה גבוהה, אך לאור אילוצי שעות הלימוד הוחלט להפחית חומר מתוכניות הלימודים.

מיקודיות לבגרות

מיקודית (או ספר מיקוד) היא ספר לימוד לקראת בחינות הבגרות החיצוניות במדינת ישראל, המתאים למיקוד שפרסם משרד החינוך (שהוחלף לקראת שנת 2014 במסמכי ההלימה). בשנים בהן פורסם מיקוד, המיקודיות יצאו לאור כשבוע לאחר פרסום המיקוד באתר משרד החינוך. הספרים כוללים תקצירים, שאלות ותשובות בדרגות קושי שונות המקיפות את חומר הלימוד לבחינות הבגרות בהתאם למיקוד שמפרסם משרד החינוך. כמו כן המיקודיות מכילות מספר בחינות במתכונת בחינת הבגרות (רובן שאלות מקוריות של המחברים) פתורות ומוסברות, וגם הנחיות והצעות לייעול הלימוד וביצוע מטלות הבחינה. המיקודיות נכתבו על ידי אנשי הוראה ואקדמיה בעלי ותק רב בהכנה לבחינות הבגרות. הוצאות ספרים רבות מוציאות ספרי מיקוד וביניהן: אנקורי, הוצאת רכס ולחמן.

בחינות בגרות מתוקשבות

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ראו גם – מבחן ממוחשב

בחינות בגרות מתוקשבות הופעלו לראשונה בישראל בשנת 1999. בתחילה רק במקצועות אדריכלות, בהם התנהלה הלמידה באמצעות תוכנות שרטוט.

הבחינות המתוקשבות מאפשרות שימושים שונים ביכולות של סביבה מתוקשבת כמו צפייה בסרטונים, הדמיות, שימוש בקובצי אקסל, שימוש במפות אינטראקטיביות, שימוש בכלי עבודה אינטרנטיים מקצועיים (למשל מנוע החיפוש Blast) ועוד. בעזרת גירויים וכלים מורכבים אלה המדמים את אופן הלמידה העכשווי והמוטמעים בבחינה, ניתן למדוד ידע, הבנה, כושר חשיבה ומיומנויות שנרכשו בתהליכי למידה משמעותית.

בשנת הלימודים תשע"ד (2014), התקיימו בחינות בגרות מתוקשבות במקצועות: ביולוגיה, כימיה, ביוטכנולוגיה, גאוגרפיה, אנגלית, צרפתית, היסטוריה, תנ"ך, תורה שבעל-פה, תקשורת וחברה, ימאות ומערכות תקשוב. בסך הכל, כ־22,000 תלמידים מכ־640 בתי ספר נבחנו בתשע"ד בבחינות בגרות מתוקשבות. בשנת תשע"ד, לראשונה, נבחנו בבחינת הבגרות המתוקשבת באנגלית לא רק התלמידים בבתי-הספר בישראל אלא גם ילדי שליחים בחו"ל.

בבחינה הממוחשבת הנבחנים נכנסים לתוכנה באמצעות מספר תעודת הזהות שלהם. נבחן שרשום כזכאי להקלות מסוימות, מקבל אותן באופן אוטומטי. הבחינה הממוחשבת מאפשרת הארכת זמן, הקראת הטקסטים בשאלון, והקלטת תשובה במקום הקלדה או במקום הכתבה לבוחן נייטרלי.

אחד היתרונות של בחינה מתוקשבת הוא האפשרות להוסיף כלים שמסייעים לתלמידים עם לקויות למידה, כגון: הגדלת הגופנים של הטקסטים, האזנה לקריינות מקצועית של השאלות והטקסטים והקלטת התשובות.

בעלי תפקידים

טרום הבחינה

  • ועדת השאלון
  • מקלידי שאלון
  • הדפסת שאלונים, מחברות בחינה ונספחים ב"המדפיס הממשלתי"

בעת הבחינה[20][21]

  • רכז הבחינות
הרכז הוא אחראי מטעם הנהלת בית־הספר על ארגונן ועל ביצוען התקין והמסודר של בחינות הבגרות הנערכות בתחומי בית־הספר (או במרכז בחינה בתיאום עם אגף הבחינות) ומייצג גם את משרד החינוך. הרכז הוא עובד בית־הספר וחבר בכיר בצוות הפדגוגי הבית־ספרי אשר ימונה לעניין זה על ידי מנהל בית־הספר. הרכז ממונה על בעלי התפקידים האחרים לצורך קיום הבחינות, כמו המשגיחים.
  • רכז מחשוב
אחראי על הורדת קובצי הבחינות הממוחשבות, על התנהלות תקינה במהלך הבחינה ועל העלאת קובצי הבחינות לשרת הבחינות הארצי.
  • סגן רכז בחינות
מסייע לרכז הבחינות.
  • מרכז השגחה
    המרכז אחראי על ניהול תהליכי השגחה בבית הספר:
    • על הגעת כל המשגיחים כנדרש
    • גיוס חוסרים בזמן אמת ושחרור משגיחים עודפים
    • סיור בין כל חדרי הבחינות
    • סיוע למשגיח בהעברת תיקים לקדמת הכיתה
    • סיוע לרכז הבחינות בשיבוץ משגיחים בכיתות
    • אחראי לדיווח נוכחות משגיחים
המרכז כפוף להוראות מנהל בית־הספר ומרכז הבחינות.
  • משגיח
המשגיח אחראי על השגחה בזמן הבחינה, שמירה על טוהר הבחינות וסיוע בארגון הבחינה בחדר הבחינה (כמו חלוקת המדבקות והמחברות, מילוי טופס המשגיח וחלוקת דפים נוספים במידת הצורך) בו הוא הוקצה והקפדה על ביצועה התקין. עליו להקפיד על עבודה עצמאית של כל נבחן ושמירה על הסדרים שנקבעו. בכל חדר בחינה ישנו משגיח אחד בלבד. הוא כפוף לרכז הבחינות. עם תחילת הבחינה ירשום המשגיח על הלוח את שעת ההתחלה, ובמהלכה ירשום כל חצי שעה כמה זמן נותר עד לסיומה.
  • משגיח תורן
תפקידו ללוות נבחנים מכיתת הבחינה. נבחן רשאי לצאת ולחזור לחזר הבחינה בליווי משגיח תורן בלבד. כמו כן, הוא גם מאפשר קיום קשר בין כיתות הבחינה לבין רכז הבחינות.
  • נאמן
איש צוות מנהלה המסייע מנהלית ביום הבחינה בהוצאת השאלונים מהכספת ובמסירת מחברות הבחינה לתחנת הקליטה / למרב"ד.

להלן בעלי תפקידים המסייעים לנבחנים בעלי הקלות ללקויי למידה:

  • משעתק
המשעתק מסייע לנבחן באמצעות כתיבה זהה לתוכן שנרשם על ידי הנבחן בכתב יד קריא על ידי הקראה של התשובות על ידי הנבחן מתוך המחברת.
  • הכתבה לבוחן נייטרלי
הבוחן כותב את התשובות של הנבחן כפי שהוקראו על ידו במדויק למחברת הבחינה, בכתב יד קריא.
  • מקריא
המקריא מסייע לנבחן בהקראת שאלון הבחינה.

לאחר סיום הבחינה

  • מעריך
  • מעריך בכיר
  • סריקת המחברות

טענות כנגד הבחינה[22]

  • למידה שאינה משמעותית
למידה לצורך מעבר בחינות תוך התמקדות בחומר אותו יש ללמוד ובמטרה להשיג ציון גבוה ביותר, איננה תורמת ליצירת נוער חושב, סקרן ויצירתי, ולא רק חומר גלם לממוצע הבגרות השנתי בישראל.
  • בזבוז משאבים יקרים על תהליך ארוך ובלתי יעיל בעליל
תהליך הלמידה לקראת בחינות הבגרות הוא בזבוז של משאבים ואינו תורם להעשרת התלמידים בידע. המורים והתלמידים עסוקים בתהליכי הוראה ולמידה מתישים בכמויות חומר רבות ודחוסות, כאשר לאחר הבחינות התלמידים אינם זוכרים את החומר הנלמד. בנוסף לכך, בחינות הבגרות נערכות לא פעם הרבה לפני סיום שנת הלימודים, ומיד לאחר מכן נפסקת הוראת המקצוע. דבר זה מביא לבזבוז עצום של שעות ההוראה הקבועות במערכת אך אינן מנוצלות
  • חוסר מענה לדרישה למיומנויות איכותיות
בשיטה הקיימת לא ניתן מענה למיומנויות הנדרשות והמתבקשות בחברה מתקדמת כמו פיתוח חשיבה ביקורתית, סקרנות, מידענות, חקר, עבודת צוות, יכולת פרזנטציה ועוד.
  • שוק ציונים לא ערכי, פרוץ וללא גבולות
כל מערכת החינוך הפכה ל"תעשיית" ציונים, כאשר לעיתים קרובות נפרצים גבולות ערכיים ומוסריים, המונעת מעצם הצורך להשיג תוצאות מידיות וגבוהות. במקום לשים את מרכז הכובד על יצירת תהליך מתבקש בלמידה משמעותית, המיקוד הוא בשינון חומר. התוצאה היא אומדן ולא ערך.
  • דיכוי היצירתיות והיוזמות הלימודיות
השיטה הקיימת מקובעת ואינה משאירה מקום ליצירתיות ויוזמות לימודיות הן מבחינת התלמידים והן מבחינת המורים. מקובעות זו פוגעת בחדוות הלמידה ובחוויה הלימודית.
  • זילות בית הספר כמקום חינוכי ובעל יכולת הערכה עצמאית לתלמידיו
בשיטה הקיימת אין משמעות להערכה הבית־ספרית ולסטנדרטים הקבועים על ידי בית־הספר. במצב הקיים בית הספר הוא "צינור" להעברת ידע לשם מעבר בחינות הבגרות ותו לא.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • רחלה שיפר, מכל הבחינות, היבטים חברתיים של תעודת הבגרות, הוצאת ידיעות ספרים, 2017

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0