בית הכנסת מנחם ציון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־13:35, 10 ביוני 2019 מאת אדומיניק (שיחה | תרומות) (ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בית הכנסת מבחוץ (2018)

בית הכנסת מנחם ציון הוא בית הכנסת הראשון בעת החדשה שנבנה על ידי העדה האשכנזית בירושלים. נמצא בשימוש עד ימינו.

בשנת 1836 יצא ר' אברהם שלמה זלמן צורף למצרים ובעזרת הקונסולים של רוסיה ואוסטריה קיבל פירמאן (צו מלכותי) ממוחמד עלי באשא, שליט מצרים (ששלט באותה עת בארץ ישראל), אשר ציווה "כי הרשות בידי העדה האשכנזית להקים את "דיר שיכנז", דהיינו:"חצר האשכנזים"[1], (לימים "החורבה" וסביבותיה), ולבנות בתוכה מעונות ואסר לתבוע מהם את חובות אבותיהם"[2].

רבי יהוסף שווארץ בספרו "תבואות הארץ" כותב: "ביום י"ט אלול התחלנו לפנות האשפה והזבל ויחלו לבנות. עד פרשת וארא תקצ"ז נגמר בית המדרש וכבר יכולנו להתפלל בו ונחנכה ביום ההוא בשמחה גדולה: ברוך מציב גבולות אלמנה, ויקרא את שמו "מנחם ציון" או בפי העם "בית המדרש הישן". ויבנו עוד כל הבניינים והבתים הנחרבים והנהרים אשר בכל החצר הגדול הזה"[3].

ר' ישעיה ברדקי התנגד לבניית בית הכנסת וחשש שבנייתו תגרום לזעם אצל הערבים שעדיין חשו שהעדה האשכנזית חייבת להם כסף מחובות העבר. בעידוד חותנו ר' ישראל משקלוב בנה ר' ישעיה מברדקי בית כנסת אחר בשם "סוכת שלום", והעדה התפלגה לשתי קבוצות.

שלט על בית הכנסת

בית הכנסת מנחם ציון נחנך בכ"ח שבט בשנת תקצ"ו ושימש כמרכז הקהילה עד בנייתו בסמוך של בית הכנסת הגדול של חורבת יהודה החסיד.

המקום לא נחרב במלחמת השחרור ונותר בשממונו עד מלחמת ששת הימים. בשנת 1980 חזר בית הכנסת לשימוש מלא. הוכנס אליו ריהוט חדש, וארון קודש שהובא מקהילה יהודית באיטליה. בית הכנסת משמש כיום (2019) את הקהילה הדתית לאומית ברובע היהודי.

הערות שוליים

  1. ^ על מצבתו של הראש"ז צורף נכתב – "אשר הציל נחלת האשכנזים מיד הישמעאלים והשתדל בבנינה ובפרט בבנין הבית המדרש הנקרא בשם מנחם ציון יע"א
  2. ^ המקור: רבי אברהם משה לונץ מצוטט בהגואל שבא לירושלים
  3. ^ עמוד תע"ב
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0