בית הקברות היהודי העתיק בצפת
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
| ||
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. |
בית הקברות היהודי העתיק בצפת הוא מבתי העלמין העתיקים בארץ ישראל. שימש במשך מאות רבות של שנים כמקום קבורה לבני המקום ובהם דמויות בולטות וחשובות במורשת ישראל. בית הקברות מצוי לאורכו של המדרון המערבי של העיר צפת. בקצה רחוב האר"י במורד הר כנען למול נחל עמוד וצופה על הכנרת. מדי שנה מבקרים בו למעלה מ-700 אלף איש הפוקדים את קברי הצדיקים שבמקום ביניהם קברי תנאים, אמוראים, מקובלים ואדמו"רים רבים[1]. בסמוך אל בית הקברות העתיק וגם מיתחתיו נמצא "בית הקברות החדש של צפת" ובצידו הצפוני נמצא "בית הקברות הצבאי של צפת" הנמצא על צלע ההר ולצידו האנדרטה לזכר עולי הגרדום, ומקווה האר"י.
היסטוריה
האזכור הקדום ביותר הוא של תלמיד רבי עובדיה מברטנורא בשנת 1495 המזכיר את בית העלמין ואת קברו של הנביא הושע בן בארי. בשנת 1635 בקירוב מספר גרשון בן אליעזר סגל על כפר עין זיתון:"עין זיתון בה בית כנסת בנוי וסגור עם ספר תורה. ולצפון הכפר בית חיים."[2]
מתאר בית העלמין
בית הקברות הישן משתרע על קרקע ששטחה נאמד במאה וחמישים דונם. בעקבות רעש האדמה וגלישת קרקע ניתן למצוא בבית העלמין לעיתים קברים מעל קברים.
החלקה הספרדית העתיקה
מן המאה ה-18 נוצרה הפרדה בקבורה בין הנקברים בני הקהילה האשכנזית לבין בני הקהילה הספרדית. רוב הספרדים נקברו בחלק הצפוני של בית העלמין. לעיתים ניתן למצוא קבורה ספרדית במערות קבורה בחלק הדרומי.
החלקה האשכנזית העתיקה
רוב בני הקהילה האשכנזית בעיר נקברו בחלק הדרומי של בית העלמין.
בית הקברות הצבאי
רוב הקברים בחלקה זו הם מן המאה ה-20 וצפופים מאוד. בחלקה קבורים בין היתר חללי המצור על עכו במלחמת השחרור.
החלקה הספרדית החדשה
לאחר קום המדינה הוקמו שתי חלקות חדשות לאשכנזים ולספרדים.
החלקה האשכנזית החדשה
אתרים בבית העלמין
- מקווה האר"י. המקווה בנוי על מעיין שעל פי המסורת בו נהג האר"י לטבול.
- קברו של ר' פנחס בן יאיר- בתוך כיכר גדולה ישנו עץ גדול שעליו תלויים בדים ושקיות ניילון קבר זה מקובל להקיף שבע פעמים תוך כדי תפילה.
- קרבנות רעידת האדמה שהתרחשה בשנת 1837.
- קרבנות המגפה והרעב של מלחמת העולם הראשונה ביניהם 104 מצבות של נספי גירוש תל אביב.
- מצבת עולי הגרדום- בבית הקברות נקברו שבעה עולים מ-12 לוחמי המחתרות שהוצאו להורג בתלייה על ידי הבריטים בכלא עכו בשנת 1947.
- קרבנות הפיגוע במעלות.
- קרבנות הפיגוע באוטובוס ילדי אביבים.
חיפוש מאגר קברים
- חיפוש קברים בבית העלמין העתיק בצפת באתר Yichus.net.
הקבורים בבית העלמין
בין הקבורים בצפת ישנם מחכמי צפת שחיו בעיר במאה ה-16, הרוגי רעש האדמה שפקד את העיר בשנת 1837, קרבנות הפרעות שהתרחשו בעיר בתקופת המנדט הבריטי, עולי הגרדום, ועוד. ביניהם:
- הנביא בארי - הייחוס הקדום ביותר בבית הקברות.
- הנביא הושע בן בארי על פי מקורות מוסמכים ועל ידי האר"י אינו קבור שם, אלא התנא רבי יהושע בן חנניה, עצם היות קבורת אביו (בארי) במקום נוצרה הטעות.
- חנה ושבעת בניה.
- רבי יהושע בן חנניה.
- רבי פנחס בן יאיר.
- הינוקא מכפר סכנין
- רבי שמעון בן חלפתא.
- רבי חנינא בן הרכינס.
- הרוגי בית דין - קודם החורבן.
- רבי סעדיה גאון.
- רבי בחיי בן יוסף אבן פקודה - בעל ספר "תורת חובת הלבבות".
- רבי שלמה אלקבץ.
- רבי משה קורדובירו.
- רבי יוסף קארו מחבר ה"שולחן ערוך".
- רבי משה מטראני (המבי"ט).
- רבי יצחק לוריא - האר"י.
- רבי משה אלשיך.
- רבי דוד מלובין.
- רבי לייב בעל הייסורים.
- ישראל אריה לייב שניאורסון, אחיו של האדמו"ר מליובאוויטש
- רבי משה הגר מראדוביץ[3] (נינו של רבי מנחם מנדל הגר מקוסוב)
- לוחמי הפלמ"ח וההגנה שנפלו במערכה על העיר.
- הילדים שנרצחו בפיגוע במעלות
- רבי מנשה קליין
שיקום בית העלמין
הזנחת המקום באופן מתמשך הביאה לכך שקברים רבים נעלמו. יששכר דב פטמן, ניצול שואה שעלה ארצה בשנות הארבעים, עשה רישום ומיפוי חלקיים לכשלושת אלפים מצבות מתוכן כאלף וארבע מאות נושאות כתובות[4]. תיעודו של פטמן שימש כבסיס לסקר נרחב שנעשה על ידי חוקר ארץ ישראל רמי יזרעאל החל משנת 1990. בתחילת שנות התשעים הוחלט לשקם את בית העלמין ולהתאים אותו לביקורי מאות אלפי עולי הרגל והמבקרים המגיעים אליו בכל שנה. בשנת 2011 נשרף בית העלמין[5].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- מגזין ארץ וטבע, בית העלמין העתיק, באתר ynet, 11 באוגוסט 2003
- בני משה, צפת: התלמידים מאמצים קברי אלמונים, באתר ערוץ 7, 14 באפריל 2013.
- בית העלמין בצפת באתר מאגר בתי העלמין היהודים הבינלאומי (באנגלית).
- בית הקברות היהודי העתיק בצפת, באתר BillionGraves
הערות שוליים
- ^ מגזין ארץ וטבע, בית העלמין העתיק, באתר ynet, 11 באוגוסט 2003
- ^ נתן שור, תולדות צפת עמוד 100, הוצאת עם עובד.
- ^ מידע נוסף, בשנת תרנ"ז[1897] עלה ארצה, התיישב בחיפה, ולאחר מכן קבע מושבו בצפת, עד פטירתו בתרס"ב [1901], נטמן לא הרחק מקבר האר"י. תורתו בספר "ויקח משה".
- ^ חגי עמיצור, צפת וכל נתיבותיה בעריכת אייל מירון, הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים.
- ^ קובי דוד, אחרי השרפה, מי ישפץ את בית העלמין הישן בצפת?, באתר וואלה!, 23 ביולי 2011